ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
במשך השנים הלך והפך הביטוח מהסכם רב־משתתפים שיש בו אחריות קולקטיבית עם ממד של הדדיות, להסכם בין שני צדדים. בימי הביניים ובראשית העת החדשה שימש הביטוח אמצעי לאבטחת סחורות, בעיקר בתחום התובלה הימית. הריב"ש (סימן שח), שפעל בשלהי המאה ה־14, התייחס להסכם מעין זה וקבע כי הוא תקף ואין בו משום איסור ריבית או בעיה של אסמכתא (התחייבות עתידית שאינה בת תוקף). ב־150 השנים האחרונות התפשט השימוש בהסכמי ביטוח לתחומים נוספים מעבר לביטוח סחורות, וניתן למצוא התייחסות של פוסקים לביטוח של רכוש פרטי מפני נזקים, בעיקר נזקי שרפה, ומאוחר יותר לביטוח חיים (שו"ת מהרש"ם ב, קסח).
הפוסקים דנו ביסוד המשפטי העומד בבסיס חוזה הביטוח ובתוקף ההתחייבות שחברת הביטוח נוטלת על עצמה. יש שהגדירו כי ההתחייבות מבוססת על דיני ערבות, וחברת הביטוח מקבלת על עצמה את החיוב במקום המבוטח כאשר נגרם נזק לו או באחריותו (שו"ת מנחת יצחק ב, עז). יש שהסיקו כי מחויבות חברת הביטוח מבוססת על קניין למראית עין של החברה בנכס המבוטח, המחייב אותה בתשלום תמורתו למבוטח (דרכי תשובה יורה דעה, צז). יש שסברו כי ההתחייבות של חברת הביטוח בתשלום דמי ביטוח כמוה ככל התחייבות כספית, שאדם יכול להתחייב לה באופן ישיר (אף בלא קבלת תמורה, התניה או קניין), המטילה שעבוד הגוף על המתחייב (שו"ת דברי מלכיאל ה, קכח). ויש שסברו שהואיל ומנהג העולם למכור ולקנות פוליסות ביטוח, הרי שהדבר תקף לכל הפחות כדין "סיטומתא" (קניין מתוקף מנהג הסוחרים, שם).
כיום מוצעים ביטוחים מגוונים על ידי חברות גדולות בשלל תחומים – חיים, דירות, תאונות, בריאות ועוד, אולם העיקרון היסודי נשמר והוא חיוב חברת הביטוח מכוח חוזה במקרים מוגדרים שסוכמו מראש על ידי הצדדים שבהם נגרם למבוטח או לרכושו נזק, לרוב נזק כספי.
ביטוח בתנאים מגבילים
החיוב בפיצוי המבוטח הוא, כאמור, חיוב המוטל על המבטח מכוח חוזה. בהיותה התחייבות חוזית, רשאים הצדדים לקבוע באילו תנאים היא תחול. בכלל זה ניתן להגביל את הביטוח, ולקבוע שהוא לא יחול אם יתברר שהמבוטח אחראי במידת מה לנזק שנגרם. דוגמה לכך מופיעה כבר בתוספתא שראינו לעיל, שהיא המקור הראשון לנושא הביטוח בהלכה: "רשאין הספנין לומר כל מי שתאבד ספינתו נעמיד לו ספינה אחרת. אבדה בכוסיא (בפשיעה) אין צריכין להעמיד לו, דלא בכוסיא צריכין להעמיד לו. ואם פרש למקום שאין בני אדם פורשין אין צריכין להעמיד לו".
התוספתא מגבילה את תחולת הביטוח לשני מקרים: האחד, אם האובדן התרחש בעקבות פשיעה של הספן ("אבדה בכוסיא"); והשני, אם האובדן התרחש בעקבות התנהגות החורגת מהמקובל של הספן ("פרש למקום שאין בני אדם פורשין"). התוספתא אינה מציינת האם מקרים אלו הוגדרו במפורש על ידי חבורת הספנים, או שמא הם תנאי מכללא, שלפיו התחייבות החברים לבטח את חברם הספן לא כללה מקרים אלו. אולם עולה ממנה בבירור שאם המבטח דרש מן המבוטח להעמיד אמצעי אבטחה ספציפיים מסוימים כתנאי לביטוח, והמבוטח לא עשה זאת, הוא אינו זכאי לכיסוי ביטוחי.
בכל פוליסת ביטוח רכב נקבע אילו הגנות מחויב המבוטח להתקין ברכבו לשם מניעת גנבה או תאונה. לפי מה שראינו, המבוטח חייב להתקין הגנות אלה ולעשות בהן שימוש כנדרש על ידי חברת הביטוח, שאם לא כן תישלל ממנו הזכות לפיצוי ביטוחי.
בכל הנוגע לביטוח מפני נזקים אחרים שאינם גנבה, כגון נזקי תאונות דרכים, חברות הביטוח לרוב אינן מתנות את הכיסוי הביטוחי בהתנהגות המבוטח. לפיכך הזכות לביטוח עומדת למבוטח גם כאשר התנהגותו הרשלנית היא זו שגרמה לנזק לרכבו (במקרה של ביטוח מקיף) או לאדם אחר (במקרה של ביטוח צד שלישי). יחד עם זאת, אם בפוליסה נכתב כי היא אינה מכסה מקרים שבהם המבוטח פעל ברשלנות, חברת הביטוח לא תהיה חייבת לשלם בגין מקרים אלו, שהרי מדובר בהסכם חוזי שתלוי בהסכמת הצדדים.
חובת דיווח אמת לחברת הביטוח
פוליסת ביטוח כוללת בדרך כלל, כאמור, דרישות שונות לגבי אופן השמירה על הרכב על ידי המבוטח. אולם במקרים רבים, בפרט כאשר מדובר במקרה של גנבה, לחברת הביטוח אין כל דרך לדעת האם המבוטח עמד בדרישות החברה בכל הנוגע לשמירת רכבו. ייתכן שהחברה לא תוכל לגלות לעולם האם בעל הרכב זכר לנעול את רכבו או שמא שכח את הרכב פתוח או השאיר את המפתח בתא הכפפות. החברה מתבססת על תצהיר של המבוטח שבו הוא מצהיר ששמר על הרכב כראוי. אם בפועל הדברים לא היו כך – המבוטח ניצב מול פיתוי גדול לשקר.
בנקודה זו עומדת למבחן יראת השמיים של המבוטח. התורה דורשת לומר בכל הנוגע לענייני ממון אך ורק את האמת, גם כאשר הדבר כרוך במחיר כספי כבד. חובה זו מקיפה את כל מסכת חייו של האדם, וקיומה הוא תמצית התורה כולה: "והישר בעיניו תעשה – זה משא ומתן, מלמד שכל מי שנושא ונותן באמונה ורוח הבריות נוחה הימנו מעלין עליו כאילו קיים את כל התורה כולה" (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח, ויסע, א). העמידה על היושר היא הנקודה הראשונה שעליה יידרש האדם לתת דין וחשבון אחרי מותו: "בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה?" (שבת לא, א). מצופה מכל אדם לאחוז במידת בוראו שעליו נאמר "א־ל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא" (דברים לב, ד), להיות עושה משפט, מבקש אמונה וישר לב.
העובדה שחברת הביטוח היא חברה גדולה שיש לה כיסים עמוקים אינה מתירה למבוטח להוציא ממנה כספים שלא כדין. גם אם סוכן הביטוח אומר במפורש שזה בסדר, לא די בכך, מכיוון שהוא אינו מוסמך לחייב את חברת הביטוח כאשר היא פטורה. ואף אם נדמה שכך עושים כולם, אין די בכך כדי להתיר לשקר, ולהוציא מחברת הביטוח כסף במרמה.
בהקשר זה ראויים לציון דברי ספר החינוך: "כי השקר נתעב ונאלח בעיני הכול, אין דבר מאוס ממנו, והמארה והקללות בבית כל אוהביו, מפני שהשם יתברך אל אמת וכל אשר איתו אמת, ואין הברכה מצויה וחלה אלא במתדמים אליו במעשיהם, להיותם אמיתיים כמו שהוא אל אמת. על כן הזהירתנו התורה להרחיק מן השקר הרבה, כמו שכתוב 'מדבר שקר תרחק', והנה הזכירה בו לשון ריחוק לרוב מיאוסו מה שלא הזכירה כן בכל שאר האזהרות" (מצווה עד).
הכותב הוא חוקר במכון משפטי ארץ, ספרו 'אורות החושן: דיני הרכב' ראה לאחרונה אור בהוצאת המכון
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
