ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- שידוכים ובחירת בן זוג
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- בחירת בן ובת זוג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הדסה הינדה מלכה בת דוד אריה
חברתי בת 24 ודי מיואשת מכך שאינה מצליחה למצוא בן זוג. לאחרונה התחילה לדבר על כך שיש גם בחורים טובים שאינם שומרים תורה ומצוות ואפשר לבנות איתם בית. אולם, אני חוששת לומר לה שלא תלך בדרך זו שמא בסוף לא תתחתן כלל וארגיש שאני גרמתי לזה.
תשובה:
ניגודי השקפות בין בני זוג הם מקור לאי הבנות ולחיכוכים. אמת, שכאשר האשה שומרת מצוות ובעלה לא, קל יותר לחיות בשלום מאשר במקרה הפוך בו הבעל שומר מצוות והאשה לא. הפרטים הקטנים נתונים יותר בידי האשה, כשרות המטבח, טהרת המשפחה וכד'. לכן במבט שטחי יכולה לעלות מחשבה שניתן להקים בית על בסיס של דרך ארץ, כאשר האשה תיתן את החלק הדתי. אולם, יש בכך התעלמות מגורמים רבים נוספים. חיי משפחה מבוססים על אלפי פריטים בחיי היומיום, שגם הדמיון המפותח ביותר אינו יכול לשער אותם. גם אם נניח שניתן למצוא פתרונות לבעיות ההלכתיות, הרי שיש פערים גדולים בהבנת "דרך ארץ". מושגים כמו יושר ונאמנות, המתפרשים מכיוון חשיבה דתי בפנים מסוימות, הם עצמם מתפרשים באופן שונה בראיה חילונית. לבחורה שגדלה על פי אורח חיים דתי יש אמיתות מוחלטות שאין לעבור עליהם. אך למי שגדל בלי הכרה בסמכות עליונה אין מושגים וערכים מוחלטים, מפני שכל ערך של בשר ודם ניתן לשינוי. (על בשרינו חוינו זאת באותם אשר היו בעבר נאמני ארץ ישראל, אך כאשר עלו צרכים פוליטיים הפכו את עורם ותמכו בצעד אשר נגדו פעלו בעבר).
גם אם הבחור מוכן להבטיח הבטחות ולומר שיקבל על עצמו לעשות שינוי באורח חייו, כדי שאשתו תוכל להמשיך באורח חייה, זוהי הבטחה שלא יוכל לעמוד בה. אחד הכללים היסודיים בהקמת בית הוא, שאנו מתחתנים עם מה שיש 'כאן ועכשיו'. כלומר, אנו מקבלים את בן זוגנו כפי שהוא חי כעת ולא כפי שהוא אמור להשתנות. אין להסיק מכך שאדם נשאר במצבו לאורך זמן, ודאי שיש שינויים, אך אי אפשר לסמוך עליהם ואין להתנות את הקשר בשינויים שאולי יבואו ואולי לא.
אם חברתך עומדת במקום אחר, והיא מצהירה שהיא מוכנה להקריב את דתיותה על מזבח בנין בית, ועדיף לה לקיים אורח חיים ללא תורה ומצוות מאשר להישאר רווקה, גם זו אשליה. יש גבול למה שבן זוג מוכן להקריב למען רעהו. ויתור על שמירת מצוות לא כנסיגה אידיאולוגית אלא כעשייה למען משהו או מישהו אין לה קיום. בסופו של דבר תתעורר האמת הפנימית, ותציק לה, והיא עלולה לסבול הרבה במהלך החיים.
מכל האמור עולה, שהדרך הנכונה עבורך היא לחזק את ידי חברתך, להעמיק את אמונתה ולחזק אותה, וכמובן, לנסות ולהכיר לה בחור שומר מצוות, ובעז"ה, יקוים בה: מן המצר קראתי י-ה ענני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.










