ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- שידוכים ובחירת בן זוג
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- בחירת בן ובת זוג
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסף בן צפורה ברכה
אני נפגש עם בחורה כבר כשלושה חודשים. שנינו מצאנו הרבה דברים משותפים בינינו, ולמעשה כבר החלטנו להתחתן. אולם, כל פעם שאני יוזם ומתחיל לדבר "תכלס", מתי נתארס, מתי נתחתן, איפה נגור וכד' הבחורה קצת נבהלת ומבקשת ממני עוד לא לדבר על כך. פעם אחת שהצלחתי לפתוח את הנושא היא הסבירה שהיא חייבת ל"התבשל" עם ההחלטה, וגם לאחר האירוסין תזדקק להמתנה. כמה זמן אפשר לחכות?
תשובה :
יש שאלות שאי אפשר להתייחס רק לשאלה כפי שהוצגה, אלא למרחב סביב השאלה. אנו רואים בדברי חכמים התייחסות מאד רחבה לעצם ההמתנה בין ההחלטה להתחתן לבין זמן הנישואין בפועל. במשנה במסכת כתובות (דף נ"ז) נאמר: "נותנים לבתולה שנים עשר חודש, משתבעה הבעל, לפרנס את עצמה". בזמן המשנה היה הבעל מקדש את אשתו, כנהוג בימינו בנתינת טבעת, ואמירת "הרי את מקודשת לי" וכו'. אח"כ היתה האשה חוזרת לבית אביה, עד שיבקש ממנה בעלה להינשא לו, כלומר לקיים גם "חופה" ההופכת אותם לבעל ואשה לכל דבר. מעת בקשתו של הבעל להתקדם מה"קידושין" ל"נישואין", רשאית הכלה להמתין שנים עשר חודשים כדי להכין צרכי חתונה. נמצא, שחכמים לא נרתעו מלקבוע זמן המתנה גדול, גם כאשר היה מדובר בזוג שהם איש ואשה כמעט לכל דבר מבחינה הלכתית. אמנם, הזמנים נשתנו, אך גם בימינו, יש אפשרות לקבל החלטה שקולה, ביישוב הדעת, ולקבוע מרווח זמן גדול עד הנישואין.
זמן כזה צריך להיות מנוצל לעבודה רוחנית של בני הזוג, כל אחד בפני עצמו, בלימוד, הכנה לחיי נישואין, הבנת נפש הבעל ונפש האשה, חשיבה על גבולות ותפקידים ועוד ועוד. כאמור, אם ההמתנה באה מתוך הסכמה פנימית, ללא עצבנות, אפשר לנצל את פרק הזמן היטב, ולהביא ברכה לחיי הנישואין. אפשר להחליט על "דילול" המפגשים, ולקיים פגישה אחת לשבועיים, או אפילו אחת לחודש. שהרי מטרת המפגשים טרם הנישואין היא, העמקת ההכרות שבינו לבינה. אולם, מאחר ואנו עוסקים במי שכבר החליטו להתחתן, מפגשים נוספים כמעט ולא יביאו לעומק נוסף. ההכרות השלימה יותר, תבוא לאחר הנישואין. אם כן, צריך מפגשים רק כדי לשמר את הקשר בין בני הזוג, על פני תקופת ההמתנה. יתירה מזו, אם נמשכים מפגשים אינטנסיביים במשך תקופה ארוכה, לפני החתונה, הדבר רק גורע מהקשר בין בני הזוג, מפני שהם מיצו כבר את התקשורת שביניהם, ועלולים הם להגיע כאילו ל"שיעמום" במפגשים התכופים. לכן, כאמור, העצה היא להיפגש בזמנים מפוזרים. בהתקרב מועד החתונה, אפשר להיפגש יותר, בגלל הסידורים הטכניים הנלווים, וגם כהכנה לעליית מדרגה בקשר.
אולם, במקרה שלכם, הנושא מורכב יותר. הקושי של הבחורה עמה אתה נפגש, לקבל החלטה ולבצע אותה, יתכן שהוא ענין זמני, ובקרוב תוכלו להתארס. אולם, לפעמים זה סימן למבנה נפשי, המקשה מאד על קבלת החלטות. מקרים לא מעטים יש, בהם נפגשים בני זוג זמן ארוך, חודשים ואפילו שנים, כאשר לאחד מהם אין את יכולת ההכרעה. ובסופו של דבר, הם נפרדים לאחר כל אותו זמן ארוך, בפחי נפש ובצער, על קשר טוב שהסתיים בלא כלום, ללא סיבה נראית לעין. קח על עצמך לברר ולבדוק, האם אצל הבחורה יש קושי "כרוני" זה, או שזה עיכוב חולף. הדרך לבדוק זאת היא ע"י החלטה להמתין פרק זמן קצוב, למשל, עוד שבועיים או חודש של מפגש. במהלך זמן זה, עליך לשים לב האם מתחולל שינוי כלשהוא בקשר שביניכם, וביכולת קבלת ההחלטה שלה, או שהכל נשאר כפי שהיה. אם היא מצפה לנקודת יעד ברורה, למשל, אם היא אומרת: אני רוצה לדעת שאני מקבלת אותך ללא ביקורת, או: אני רוצה לדעת שאתה תפרגן לי במהלך החיים, כי אני זקוקה לעידוד וכד'. אלה הם נקודות ציון שניתן לחתור אליהן ולקבל החלטה. אך אם בתום זמן הבדיקה, אין יעד ברור, ייתכן שזה קושי נפשי, וגם בחלוף פרק זמן ארוך היא לא תגיע להכרעה, ועליך להסיק את המסקנה המתבקשת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
