ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- שידוכים ובחירת בן זוג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מסעוד בן רזלה
אני נפגש עם בחורה, והקשר בינינו הולך ומתהדק, כנראה לקראת נישואין. יש לי בעיה, מפני שאחד מהורי חולה (במחלה לא תורשתית) אבל ההורים אסרו עלי לספר זאת לבחורה, מחשש שזה יפגע בשידוך. אני מרגיש כאילו אני מרמה אותה. אם כיום אינני מגלה לה, מה יהיה אם נתחתן? לי ברור שבעל צריך להיות גלוי לגמרי כלפי אשתו. אך אם אגלה אולי יש בכך עבירה על כיבוד הורים?
תשובה:
אפתח דווקא במסקנה: ברור שאין עליך חובה לפעול לפי הדרכת ההורים. אם לבך אומר לך, שלפי מצב העניינים בינך לבין הבחורה, הגיע הזמן לפתוח את נושא מחלתו של ההורה, ודאי שהנך חופשי לנהוג כך.
אפרט את תשובתי: יפה ציינת בשאלתך שהחולי אינו גנטי – תורשתי. אם היה תורשתי, החובה לספר זאת לבחורה היא ודאית. רק במפגשים הראשונים אין הכרח לחשוף פרטים על מחלה תורשתית. אך בהמשך, כאשר יש צפי שהקשר ימשיך ויגיע לידי קשר של קיימא, ודאי חובה לחשוף את העניין הגנטי. שמא תאמר: אולי זה יפיל את כל השידוך? התשובה היא, שאם הבחורה תחשוש מאותה בעיה גנטית, זה עצמו סימן מובהק שאין היא המיועדת לך. כאשר תפגוש את הבחורה שתהיה אשתך לעתיד, ודאי לא יהיה אכפת לה מבעיה זו. זכורני כאשר ליויתי קשר כזה, והבחור שיתף את הבחורה בבעיה הגנטית המסוימת שלו, היא השיבה: ראה, כל שידוך בעצם אינני יודעת הכל על הבחור. לעומת זאת, אני יודעת בדיוק מה יש לך, לא תהיינה הפתעות ואין לי מניעה להתחתן. תשובה כזו מבהירה שזה הזיווג הנכון של שניהם.
אולם, כפי שכתבת, במשפחתך החולי אינו גנטי, לכן ניצב סימן השאלה, האם לספר לבחורה או לא, והאם יש בכך שאלה מצד מצוות כיבוד הורים. ודאי שהתורה מצווה עלינו לכבד וגם לירוא מפני ההורים, "כבד את אביך ואת אמך", ו"איש אימו ואביו תיראו". אולם, כל זאת במה שנוגע רק להורים, כפי שההלכה יודעת לפרוט לפרטים, בשו"ע יו"ד סימן ר"מ. אם ידיעה על מחלתו של הורה היתה מוגדרת כלשון הרע, ודאי שצריך את הסכמת ההורים לשתף את הבחורה. אולם, מאחר ואין בזה כל לשון הרע, אין זכות לאדם, וגם לא להורים, לחייב אדם אחר ולאסור עליו לחשוף את הדבר. ובודאי במקרה שלך, שההורים חפצים בטובתך, והם אסרו עליך לגלות, כדי שהשידוך לא יתפרק. אם לפי הרגשתך דוקא החשיפה תביא להידוק הקשר, ליתר פתיחות וגילוי נאמנות שלך כלפיה, הרי זה לתועלת לקשר, לכן אין מניעה עליך, והנך רשאי לספר. כמובן, הפעל שיקול דעת שלך, לחשוב כיצד היא תגיב, ובאיזה אופן כדאי לך לספר לה, האם לספר זאת כבדרך אגב, או להודיע לה בדרמטיות, בחשיבות, בכובד ראש, כידיעה בעלת משקל כבד.
ועוד הערה קצרה, על מה שכתבת, שבעל צריך להיות גלוי לגמרי כלפי אשתו: ודאי שכך פני הדברים, ככלל. אולם, יש יוצאים מן הכלל. אשה זקוקה לבעל חזק, משענת, שהיא יכולה לסמוך עליו. לכל אחד מאיתנו יש חולשות. "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". אם בעל ישתף את אשתו בחולשותיו, תאוותיו, נפילותיו וכד' הוא עלול לאבד את מעמדו בעיניה, ולמוטט את המערך המשפחתי. אם יש לאדם חולשות, ישתף בהן את רבותיו או את חבריו, ויקבל מהם עצה כיצד להתגבר. אסור שאשתו של אדם תהפוך למטפלת שלו, (כמו גם לבעל להיות "מטפל" של אשתו). קשר נישואין הוא קשר של מנהיגות והובלה של המשפחה, וזוהי חובתו של הבעל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
