ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
השבוע ביום חמישי, כ' חשוון, במסגרת לימוד 'הפנינה היומית' שבו לומדים כבר כ־6,000 אנשים בכל יום שני סעיפים מספרי 'פניני הלכה', מתחילים ללמוד את ספר 'ברכות'. האמת שבתחילה, כאשר החלו לארגן לימוד זה, חשבתי שהוא מצומצם מדי, שכן ראוי להקיף את ההלכות בקצב מהיר יותר. לצורך העניין, אם לומדים עשרה סעיפים בכל יום מקיפים את הסדרה בכל שנה. ואולם נוכחתי לדעת שגם לימוד שני סעיפים הוא לימוד משמעותי, וסעיף לסעיף מצטרף לחשבון גדול. עד סוף השנה נספיק בעזרת השם את הכרך של 'ברכות' ואת שני הכרכים של הלכות שבת. יש גם מעלה בהתעכבות בכל יום על שני סעיפים, שמדרך הטבע במשך היום חושבים עליהם יותר, וכך תוכן הלימוד משפיע יותר על החיים. לדוגמה, על ידי לימוד 'ברכות' אפשר לשים לב יותר לכל ברכה וברכה, שהדיוק בהן מעניק טעם עמוק לחיים.
חיילים בברכת 'הגומל'
שאלה: האם חיילינו הגיבורים הנלחמים על הגנת עמנו וארצנו צריכים לברך 'הגומל' בכל עת שהם חוזרים לחופשה קצרה לביתם?
תשובה: הכלל בברכת 'הגומל' הוא שרק לאחר שהסכנה מסתיימת מברכים אותה. כך לגבי מי שיצא בשיירה למסע של כמה חודשים, וכך לגבי מי שהפליג בים למסע של כמה חודשים. לאחר סיום המסע או ההפלגה, שבעבר היו כרוכים בסכנה רבה, חובה לברך 'הגומל'. למעשה נראה שחייל מילואים יברך בסוף כל תקופה של מילואים, כלומר אף אם ידוע לו שבעוד חודש יקראו לו שוב, יברך לאחר סיום תקופת המילואים שגויס אליה, ויברך שוב לאחר תקופת המילואים הבאה.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
740 - ניחוש עתידות האסור והמותר
741 - גורלות, קלפי טארוט ו'קריאה בקפה'
742 - היחס לחוק הפוטר בני ישיבות מגיוס
טען עוד
ה' יעזור לחיילינו להכות בגבורה את כל אויבינו, וישמור עליהם מכל צרה וצוקה, ויחזרו כולם לשלום לביתם. ובזכות המצווה העצומה שהם מקיימים, מצווה ששקולה כנגד כל המצוות, יזכו הם והוריהם, אחיהם, נשותיהם וילדיהם לרוב ברכה.
גורלות, קלפי טארוט ו'קריאה בקפה'
שאלה: האם מותר להשתמש בגורלות, קלפי טארוט או 'קריאה בקפה' כדי לחזות עתידות ולגלות נסתרות?
תשובה: שיטות אלו אסורות מהתורה, אך לפני שנבאר את יסוד האיסור, אתאר אותן בקצרה.
גורלות
גורלות כשמם כן הם, מתבצעים על ידי הטלת קוביות וכיוצא בזה, במטרה לנבא עתידות. ישנם גורלות פשוטים שעונים לשאלה אחת, האם כדאי לעשות כך או לא. וישנם גורלות מורכבים, שמבוססים על אסטרולוגיה, לפיה המומחים בגורלות מבררים את מזלו של השואל על פי תאריך לידתו, ועל סמך זה מפילים כמה גורלות כדי לדעת דברים על אופיו, עתידו והדרכים הטובות והרעות שלפניו. כל הגורלות הללו אסורים מהתורה.
ניחוש בקלפים כגון קלפי טארוט
בדומה לגורלות, יש משתמשים בקלפי טארוט. מערבבים את הקלפים ומניחים אותם הפוכים על השולחן. השואל או המנבא בוחר באקראי קלפים אחדים והופך אותם, ועל פיהם חוזה את העתיד או מייעץ כיצד לנהוג. כל זאת מתוך אמונה שהבחירה האקראית תואמת את גורלו של השואל ומבטאת את עולמו הפנימי ואת מה שצפון לו בעתיד. גם ניבוי עתידות בעזרתם אסור כגורלות.
קריאה בקפה
יש משתמשים בשיטה שנקראת קריאה בקפה. לתפיסת המאמינים בכך, כאשר אדם שותה נוזל, רוחו מתערבת בנוזל, וכיוון שבתת ההכרה רוחו יודעת את העתיד לבוא עליו, ידיעה זו עוברת לנוזל, ובצורת הכתמים שהנוזל משאיר על הכוס יש רמזים לכך. לפי אמונה זו, בכל משקה שמותיר כתמים הדבר ניכר, ומשתמשים בקפה במקום שבו הוא נפוץ. גם ניבוי עתידות בשיטה זו אסור.
יסוד האיסור – מצוות 'תמים תהיה'
השימוש בגורלות, קלפי טארוט וקריאה בקפה כדי לחזות עתידות או לגלות נסתרות אסור מהתורה, שנאמר (דברים יח, יג): "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" (שולחן ערוך יורה דעה קעט, א). כלומר המצווה לנהוג בתמימות עם ה' היא להאמין שכל מה שקורה לאדם - קורה בהשגחה מאת ה' כדי להדריך אותו בדרך האמת והטוב, וגם אם יבואו עליו ייסורים, הם נועדו לעורר אותו לתיקון. לכן אין לנסות לדעת עתידות בקסמים ובתחבולות, אלא צריך להתמודד עם הבעיות בדרכים הטבעיות שנתן לנו ה', שעל ידי התמודדות זו אנחנו מתקנים את עצמנו. אומנם אצל נביאי אמת מותר לדרוש עתידות, כי כל דבריהם אמת ונועדו להדריכנו בדרך התורה.
איסור קוסם ומנחש
נוסף על כך יש מקום לומר שדברים אלו אסורים גם משום איסור קוסם ומנחש, שנאמר: "לא יימצא בך... קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף... כי תועבת ה' כל עושה אלה... תמים תהיה עם ה' אלוקיך" (דברים יח, י-יג).
קוסם הוא אדם שעושה מעשים שונים כדי לנבא עתידות. היו שעשו זאת על ידי הכאה חוזרת במקל תוך השמעת קולות משונים, היו שעשו זאת על ידי בחישה בחול תוך יצירת צורות שונות, היו שמשמשו אבנים או חול, היו שהתבוננו ארוכות במראה או באש שבעששית, והיו שגהרו על הארץ תוך תנועות משונות, וכל זאת כדי לשקוע במצב מדיטטיבי־היפנוטי על מנת להתקשר לכוחות "על טבעיים" ולנבא עתידות ולראות נסתרות (ראו רמב"ם עבודה זרה יא, ו; החינוך תקי).
מנחש מלשון להחיש (רמב"ן). באופן טבעי אדם אינו יודע מה יקרה בעתיד, ואילו המנחש רוצה להחיש ולדעת את העתיד על פי אירועים שקורים לו עכשיו, בלא שיהיה קשר סיבתי הגיוני בין מה שאירע לו למה שהוא מנחש שיהיה. לדוגמה הרואה שפתו נפלה, או מקלו נפל, ולומד מכך שעליו להימנע מלקיים את התוכנית שתכנן לאותו יום (סנהדרין סה, ב).
גם המטיל גורלות או קורא בקלפים או בקפה נעזר כקוסם במעשים מסוימים כדי לנבא עתידות. וכן על פי מה שאירע באופן אקראי בהטלת הגורלות, הקלפים או צורות הקפה מנבא עתידות כ'מנחש'.
המקילים
אומנם מבין הקרובים לעולם הקבלה והנסתר היו תלמידי חכמים שהשתמשו בגורלות. כפי הנראה לדעתם האיסור לעשות גורלות הוא מתוך התקשרות לכוחות טומאה כדי לזכות לטובות העולם הזה, אך כאשר עושים גורלות מתוך תשובה ויראת שמיים ותפילה לה' שידריכם על ידי הגורל לדעת כיצד לנהוג בעתיד, אין איסור קוסם ומנחש. אומנם גם הם מסכימים שכאשר הגורל נעשה על ידי אנשים שאינם יראי שמיים ושלא מתוך תשובה ותפילה, אזי כוחות טומאה מתערבים בזה, והדבר אסור (ראו רמ"א ולבוש יורה דעה קעט, יד). וכן לגבי מצוות 'תמים תהיה', לדעתם האיסור הוא לנבא עתידות בוודאות, אבל כיוון שהם מאמינים בתשובה ובתפילה שיכולות לשנות את העתיד, הם אינם קובעים עתידות בנחרצות, ולכן לדעתם אין הם עוברים על מצוות 'תמים תהיה'.
כיוצא בזה יכולים לטעון הקוראים בקפה והמסתכלים בקלפי טארוט שכל זמן שהם יראי שמיים ועושים את מעשיהם מתוך תפילה ומעוררים את שואליהם לתשובה, אין בכך איסור.
האם היו קדמונים שעסקו בגורלות
לדעת המקילים, היו גדולים קדמונים שהשתמשו בגורלות, ודבריהם מבוססים על ספרי גורלות וסגולות יהודים שנכתבו בעברית, ולטענת מעתיקיהם הם מיוחסים לגדולי ישראל, כדוגמת רס"ג, רב צמח גאון, אבן עזרא ועוד. אולם לדעת רוב ככל הפוסקים, הואיל ואמרו חכמים שאסור להשתמש בגורלות, לא ייתכן שישנן מסורות כאלה מגדולי ישראל על שימוש בגורלות. כמו כן התברר שגורלות רבים שנכתבו בספרי הגורלות היהודיים נכתבו לפני כן בספרי גויים יוונים, רומאים ומוסלמים, ושורשם במסורות כשפים. לדעת המקילים אכן היו מעתיקים בורים שהכניסו בלא משים גורלות וסגולות של עובדי אלילים ומכשפים בספרים העתיקים, אולם הם ניפו את הספרים, ומשתמשים רק בגורלות ששורשם בדברי חכמים יהודים מוסמכים.
הלכה למעשה
אף אם נקבל את דברי המקילים, שכל המכוון לשם שמיים כדי לעבוד את ה' אינו עובר על איסור 'קוסם' ו'מנחש', עדיין יש בזה איסור 'תמים תהיה', וכפי שנפסק בשולחן ערוך לגבי גורלות (יורה דעה קעט, א).
ואין לקבל את טענת המקילים שהדרכתם על פי הגורלות וכיוצא בזה דומה להדרכה של רב או פסיכולוג, כי רב או פסיכולוג מייעצים לאחר היכרות מעמיקה, ועצותיהם נשענות על היגיון, וממילא התלמיד או המטופל יכול לבחון את עצותיהם בשכלו, ואף הרב או הפסיכולוג רוצים שהוא עצמו יבחר לבסוף את דרכו. באופן זה הוא נוהג בתמימות עם ה', שכן הוא משתמש בדרכים הטבעיות שנתן לו ה' כדי לבחור את דרכו. אולם כאשר העצה ניתנה על ידי שיטות על־טבעיות שדרכיהן עלומות, קשה לאדם לדחות ניתוח שגוי שלהן על ידי ההיגיון, וחייו עלולים להסתבך מכך. לדוגמה, שיחשוב בעקבות הייעוץ שיש בו כישרון מסוים וכדי להגשימו יבחר מקצוע מסוים, ואילו האמת היא שיש בו כישרון אחר; או שכדאי או לא כדאי להתחתן עם בחורה מסוימת.
לפיכך אסור לנבא עתידות או לייעץ כיצד לנהוג בעתיד על פי גורלות, קלפי טארוט וקריאה בקפה.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
