ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לאברהם בן אחד משרה אמנו – "אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ" (כב, ב). גם ליצחק רק בן אחד שממשיך את דרכו והוא יעקב, "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (כא,יב) "בְיִצְחָק ולא כל יצחק" (סנהדרין נט ע"ב).
במשפחתו של יעקב אבינו המצב משתנה, יש לו בנים . הם מופיעים בתנ"ך כ"בְנֵי יַעֲקֹב" או כ" יַעֲקֹב וּבָנָיו " (ביטויים אלה מופיעים בתנ"ך 17 פעמים). שינוי זה קיבל בפי חז"ל גם כינוי חדש – "מטתו של יעקב שלימה" (רש"י בראשית מז,לא). כך מתחיל סיפורם של האבות כסיפור של עם.
באמצעות שני קטעים מהתלמוד הבבלי, ננסה להבין משמעות נוספת של שינוי לאומי, שהתרחש בימיהם של רבי יהודה הנשיא וחברו תלמידו - רבי חייא הגדול ובניו.
רבי יהודה הנשיא, כידוע לרבים, היה מי שכתב את המשנה ובכך הפכה תורה שבעל פה לתורה שבכתב. גם צעד משמעותי זה איפשר את המשך העברת המסורת של תורה שבע"פ, במשך קרוב לאלפיים שנות גלות, נדידות, גזרות קשות ותקופות נוראיות כמו מסעי הצלב, גירוש ספרד ושואת יהודי אירופה. מפעלו הרוחני של רבי יהודה הנשיא הוא שהבטיח את המשך קיומו של עם ישראל, תורה בע"פ לא הייתה שורדת אף אחת מתקופות אלה.
גם לרבי חייא חלק חשוב במבצע זה, בכתיבת הברייתות שלא "זכו" להכנס למשנה, אבל הן חלק מהותי של תורה שבע"פ. ואומנם דווקא אצל רבי חייא אנו מוצאים את הביטוי המיוחד " רבי חייא ובניו ".
הקטע הראשון מופיע במסכת סוכה: "דאמר ריש לקיש: הריני כפרת רבי חייא ובניו . שבתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה, חזרה ונשתכחה עלו רבי חייא ובניו ויסדוה" (דף כ ע"א). רבי חייא ובניו זכו להיכנס לרשימה מאוד מיוחדת, יחד עם עזרא הסופר והלל הזקן.
הקטע השני מופיע במסכת בבא מציעא, וגם שם הדורש הוא ריש לקיש, והוא עוסק במעמדה המיוחדת של משפחת רבי חייא: "ריש לקיש הוה מציין מערתא דרבנן, כי מטא למערתיה דרבי חייא איעלמא מיניה (ריש לקיש לא הצליח לזהות את מיקומה של המערה בה נקברו בני משפחת רבי חייא הגדול). חלש דעתיה, אמר: רבונו של עולם לא פלפלתי תורה כמותו? יצתה בת קול ואמרה לו: תורה כמותו פלפלת, תורה כמותו לא ריבצת (לא הפצת תורה כמו רבי חייא). כי הוו מינצו רבי חנינא ורבי חייא, אמר ליה רבי חנינא לרבי חייא: בהדי דידי קא מינצית? חס ושלום, אי משתכחא תורה מישראל מהדרנא לה מפילפולי! - אמר ליה רבי חייא לרבי חנינא: בהדי דידי קא מינצית? דעבדי לתורה דלא תשתכח מישראל?...אמר ליה: חס ושלום, לא תהא כזאת בישראל (יום אחד היה ויכוח בבית המדרש בין רבי חנינא לרבי חייא. הויכוח היה על השאלה איך מבטיחים שלא תשתכח תורה מישראל)". לפי רבי חייא יש להרבות בתלמידים, כל אחד חייב להיות קשור יום יום (לאו דווקא כל היום) ללימוד תורה. ממשיכה הגמרא ומספרת לנו מה קרה בין רבי יהודה הנשיא לבין רבי חייא ובניו. "אליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי (יהודה הנשיא). יומא חד, ריש ירחא הוה, נגה ליה ולא אתא (בראש חודש אחד איחר אליהו הנביא ולא הגיע בזמן לבית מדרשו של רבי). אמר ליה: מאי טעמא נגה ליה למר? - אמר ליה: אדאוקימנא לאברהם ומשינא ידיה ומצלי, ומגנינא ליה. וכן ליצחק, וכן ליעקב. – (ענה לו אליהו שהוא היה עסוק בטיפול באבות) ויש דוגמתן בעולם הזה? (שאל רבי את אליהו הנביא, האם יש בעולם בדורי, אנשים ברמה של שלשת האבות) - אמר ליה: איכא, רבי חייא ובניו (ענה לו אליהו, כן יש והם רבי חייא ובניו).
גם מגמרא זו אנו יכולים להבין את גודל מעלתם הרוחנית של רבי חייא ובניו. מול הפלפולים והעמקה של רבי חנניא ושיטתו של רבי, עומדת שיטתם של רבי חייא ובניו. משפחה זו טענה שיש להרבות יהודים שקשורים ללימוד תורה, ברמה של קביעות עתים לתורה מדי יום, גם אם אין הם מגיעים לרמת הפלפול וההעמקה של רבי יהודה הנשיא או רבי חנינא. יהודים אלה יחיו חיים יהודיים שלמים שהתורה היא מרכז חייהם. אין זה קשור כלל וכלל להפיכת התורה לקרדום לחפור בה שמשמעותה היא ההתחמקות מהאחריות לפרנס את משפחותיהם או להגן על עמם. רק יחידי סגולה מיוחדים יכולים להגיע לרמות הגבוהות ביותר של העמקה בתורה, ויש לאפשר ליחידים אלה להגיע לאותן רמות. הם יצאו לְלַמֵּד עם סיום לימודיהם ובשעת הצורך (שלא תהיה, בע"ה) יצאו להגנת עם ישראל מיד צר הבא עליהם, למלחמת מצווה. בספרי הבא 'צפנת שמואל' – 'מלכות דוד' (שיעלה על המדף בקרוב מאוד, בע"ה) נדון באריכות בהיבטים נוספים של מחלוקת רבי יהודה הנשיא ורבי חייא ובניו).
נאחל רפואה שלימה, בתוך שאר חולי עם ישראל לפצועים,
חזרה הביתה בקרוב בבריאות לחטופים ולעקורים,
ונחמה למשפחות הגיבורים שנתנו את היקר מכל להגנת העם והארץ והבטחת עתידו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








