ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
ננסה לברר: מהו מָּקוֹם ? מהי פגיעה ? ומה זה נכון ?
המָּקוֹם היא המילה המנחה בתחילת פרשתנו, זה מודגש מאוד בפסוקים: "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא: ..וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְקֹוָק בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי: וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם: ...וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל" (בראשית כח, יא – יט).
רש"י, בעקבות חז"ל ותרגום יונתן, פירש כי הכוונה להר המוריה ורבים המשיכו בעקבותיו (אבל עיינו גם ברשב"ם, באבן עזרא ורד"ק).
נעבור ל"פגיעה". חז"ל מפרשים וַיִּפְגַּע – "אין פגיעה אלא תפלה" (סנהדרין דף צה ע"ב). אם כך, הפגיעה היא המפגש, שנערך שלש פעמים בכל יום, באמצעות התפילה. כך מכוונים למטרה, "בול פגיעה". המטרה היא יצירת קשר עם השכינה, עם המקום, עם בורא עולם.
נוכל להציע שגם הביטוי " נכון " יתפרש כהכנה לתפילה, בהתאם למופיע בנבואות עמוס: "הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹקיךָ יִשְׂרָאֵל" (ד, יב) וכנדרש בשאלה הדנה כיצד מתכוננים לתפילה בברכות דף י ע"א.
כאמור, המטרה שלנו היא להיות בקשר עם המקום=הקב"ה, מקומו של עולם!
אנחנו רוצים להיות "האיש הנכון במקום הנכון"!
תפילה בכוונה מובילה אותנו לפגיעה במקום, במדויק.
נדגיש בעקבות דברינו, כי למרות שיש שהגדירו את בריאת העולם כהליך של "יש מאַיִן", כדי ללמדנו שיש בורא לעולם, בהסתכלות מעמיקה יותר, נגלה כי העולם נברא "אין מיש".
העולם החומרי הוא בעצם "אַיִן". אבל כשבני האדם, העשויים מאדמה, רוצים להיות "יש", הדרך היחידה שלהם להתחבר אל הקב"ה, אל הרוחניות, היא באמצעות הניסיון להגיע לשַׁעַר הַשָּׁמָיִם = דרך התפילה. כך המקום הפיזי שהוא "אַיִן" מקבל משמעות וקיום של " מָּקוֹם ".
"האיש הנכון במקום הנכון ", מבטא את דרך חייהם של אבותינו. כל מקום פיזי שבו הם עבדו את בורא עולם, הפך להיות "יש" =" מָּקוֹם " שערי השמים נפתחו לתפילתם בכל מקום בו הם חיפשו אותו.
כשיעקב התפלל הוא תמיד פגע במקום, שם הוא פגש את אלוקיו, הוא הכין את עצמו והיה נכון לפגישה.
כשדוד המלך גילה שה"מקום" הוא הר המוריה, ששם הייתה גם עקידת יצחק, ושם גם אברהם וגם יצחק וגם יעקב התפללו (רש"י), מיד התברר מהו "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה " (דברים יב, יא), שָׁם ברבים הוא שָׁמַיִם. על מקום זה נאמר: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ" (שמות כ, כא).
כך לא רק תפילותנו מתקבלות, כך גם מתברכים.
בניית בתי הכנסת ברחבי העולם אפשרה להתחבר אל ה"יש" בכל מקום, אם "מכוונים" אז גם שם, אפשר לפגוע. זו גם הסיבה שמקום התפילה נקרא "מקדש מעט".
בחסדי השם, בזכות התגשמות חלק משמעותי מהנבואות על קיבוץ הגלויות, עם ישראל חוזר לארץ ישראל ויכול להתקרב אל הקב"ה=הַ מָּקוֹם, במקומות שבהם עשו זאת האבות.
נתפלל כי נזכה להיות האנשים הנכונים ונהיה ראויים לחזור אל הַ מָּקוֹם המדויק, אז יתקיים החזון ש" נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ד' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים... וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם" (ישעיהו ב, ב; מיכה ד,א), לבקש את דבר ד' שבחר בעמו באהבה, ונתן לנו את תורתו תורת אמת.
נאחל רפואה שלימה בתוך שאר חולי עם ישראל לכל הפצועים
ובכללם איתמר חיים בן צפורה
נייחל לחזרתם הביתה במהרה של כל החטופים והעקורים
ולנחמה לכל משפחות הגיבורים שנתנו, עבור כולנו, את היקר להם מכל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
