ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- ביטחון בה'
השיר הקופצני והמקסים הזה היה כנראה בדיוק מה שהעם היקר שלנו היה זקוק לו כמו אוויר לנשימה, והוא הפך ללהיט שכבש את הרשת ואת הלבבות באופן חסר תקדים, מעל לכל ציפייה. מיליוני יהודים מכל המגזרים נחשפו אליו בשלל גרסאותיו, ושרים לעצמם את המסר הפשוט הזה - שה' תמיד אוהב אותי, גם בבלבולים ובנפילות, ושהוא רוצה שיהיה לי רק טוב.
כמו כל דבר טוב, כמו כל בשורה, גם על השיר הזה, איך לא, התחילו לקום עוררין. כמה רבנים ואנשי חינוך מתריעים מפני רדידות, פשטניות, סכנה חינוכית ונפשית, ואפילו... כפירה. אינני בא בדברים אלו להתווכח ולהתנצח, כל אחד יכול להישאר בעמדתו. רק רציתי להציג כמה נקודות מבט נוספות. לא צריך להיות מעריץ של אלייצור היקר או תלמיד של הרב שלום ארוש שליט"א. גם לא צריך להיות חסיד ברסלב, וגם לא חסיד בכלל, כדי להתחבר לדברים. ניתן לראות ולחוש בשיר הזה, שתפס כל כך, משהו הרבה יותר פשוט והרבה יותר גדול.
תקווה וגישה לחיים
אז אלו הנקודות החמות, אל מול הקטרוגים המקררים:
א. אין הבטחה, יש תקווה. אין כאן שום הבטחה. יש כאן תקווה וגישה לחיים - ה' רוצה לעשות לי טוב. גם אם יהיו דברים קשים, הם חלק ממה שבונה את הטוב. הגישה מראש היא גישה אופטימית, גישה של "הרחב פיך ואמלאהו", גישה של "טוב ה' לכול ורחמיו על כל מעשיו". זה לא סותר את ההבנה המורכבת שכולנו יודעים מהמציאות, וגם מהמקורות, ש"לא מחשבותיי מחשבותיכם".
ב. תמימות ופשיטות. הפשטות והכנות הן כנראה סוד ההצלחה של השיר. זו גאונות שבפשטות. גם מי שלא מחזיק בדיבור של רבי נחמן כי "עיקר היהדות היא תמימות ופשיטות", בכל זאת כנראה הן חלק גם ממנו. לא תמיד צריכים להיות מורכבים. לפעמים מורכבות היתר הזאת מפספסת את העיקר, ולא רק זה, היא מפספסת גם את ההבנה על המורכבות האנושית. אנשים יכולים להחזיק תפיסות מורכבות באופן אינטואיטיבי גם בלי תורות ופלפולים. דומני כי רובם המוחלט של השרים בהתלהבות שיר זה, מבינים היטב כי אף אחד לא מבטיח להם הבטחות שווא. אולם הנפש נאחזת באופטימיות של הטוב. האמונה הפשוטה של היהודי הפשוט לפעמים עמוקה יותר מזה של הפלפלן.
ג. משנת הביטחון. אכן ישנה מחלוקת ידועה במהות הביטחון, האם לבטוח שיהיה טוב גלוי או לבטוח שהכול לטובה. אין כאן המקום להאריך בסוגיה רחבה זו. מקובל לטעון כי זו מחלוקת בין ליטאים לחסידים. אבל המחלוקת אינה קוטבית: מצד אחד, לרוב הדעות עצם הביטחון אינו מותנה בטובה הגלויה, אלא בעצם הידיעה כי יש על מי לסמוך, יש על מי להניח את הראש, מתוך הבנה שה' הוא טוב ומיטיב וכוונתו תמיד לטובה. מצד שני, לרוב הדעות הביטחון ברצונו של ה' להיטיב לנו אכן גם משפיע יותר שיהיה טוב גלוי. הביטחון בה' הוא עצמו כוח עצום שפועל נפלאות ומושך הנהגה של טוב וחסד.
פסוקים רבים מוכיחים זאת. לדוגמה: "בטחו בה' עדי עד כי בי־ה ה' צור עולמים"; "ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ה'", "והבוטח בה' חסד יסובבנו"; "מגן הוא לכל החוסים בו". וכן מבואר במפורש במאמרי חז"ל רבים, לדוגמה: "אמר הקב"ה בטחו בשמי והוא עומד לכם, שנאמר: 'יבטח בשם ה''. ולמה? שכל מי שבוטח בשמי, אני מצילו! וכן דוד אומר: 'בך ה' חסיתי אל אבושה'". ובבעל שם טוב: "מי שיש לו מידת הביטחון בה' יתברך באמת, אפילו אם נגזר עליו חס וחלילה כמה גזרות רעות, אי אפשר למידת הדין לשלוט עליו, והוא בדוק". ורבי לוי יצחק מברדיטשוב כתב: "כשאדם מאמין באמונה שלמה שהקב"ה הוא אבינו ויש לו תענוג כשמשפיע טובות על עמו ישראל... אז האדם אינו חסר כלום. וכשיבקש מן הקב"ה לרחם על עמו, בוודאי הקב"ה הוא ימלא רצונו". ועיין בספר מנחת אשר אמונה וביטחון, לגאון הרב אשר וייס שליט"א, המביא על כך עוד מקורות רבים מחז"ל, ראשונים ואחרונים.
על אף הציטוטים ההחלטיים הללו, נראה כי אין הכוונה לבטוח כי בוודאי יעשה רצוני, אלא עצם הידיעה כי ה' רוצה לעשות לי טוב, וגם טוב גשמי, עצם התחושה הזאת מושכת השפעה של טוב על האדם, כי הוא דבק בטוב האלוקי. תודעה זו מתחזקת על ידי השיר הזה.
ד. התרופה של הדור: עם ישראל עבר כבר כל כך הרבה הסתר פנים, גלויות, שואות, חורבנות וטלטולים. נפשו הפכה נפש הישרדותית. אולם אור הגאולה ההולך וזורח מנער את עם ישראל מן העפר ומעורר אותו לשוב לחיות בגאון, בתקווה ובאופטימיות, כדברי הנביא הקורא אלינו מימים קדמונים: "כה אמר ה' מצא חן במדבר עם שרידי חרב, הלוך להרגיעו ישראל... ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד". לעומת כל הפחדים והחרדות, הדאגות והאיומים, המביאים לדיכאונות, הדיבור שעם ישראל זקוק נואשות לשמוע הוא בדיוק הדיבור כי "ה' הוא אבא טוב... ויהיה לי עוד יותר טוב".
תרופה לדיכאון
למקרא הביקורת על מילות השיר, נזכרתי בסיפור שקראתי בעבר על אחד מגדולי ישראל החרדים בדור הקודם, שבאו אליו עסקנים לבקשו לחתום על כרוז הקורא שלא לשמוע מוזיקה, כעיקר דין הגמרא, אולם הוא דחה אותם בטרוניה כנגדם: "עד שיש משהו שיכול לעזור ליהודים בדור הזה להיות בשמחה ולצאת מן הדיכאונות, גם את זה אתם רוצים לקחת??". סיפור זה עלה בראשי בהקשר זה, שעם ישראל כה מתחזק בביטחון בטוב ה' למרות המכה המטלטלת כל כך שספג, ובאים אנשים טובים עם כוונות טובות ומבקשים לצנן את התלהבותו.
לסיכום, במקום לראות בתופעת ההתלהבות מן השיר רדידות וסכנה, המבט צריך להיות מבט מתרונן ומרגש: מדהים כיצד הנשמה הקדושה של עם ישראל, בתוך השנה הקשה והמטלטלת כל כך, נאחזת במילות השיר ויודעת בפנימיותה כי ה' הוא טוב ורחמן ובאמת רוצה להביא לנו טוב. שיר זה, שמתנגן בכל מקום ומעורר התלהבות רבה, מבטא את האמונה העמוקה הזאת, שהנשמות של עם ישראל מרגישות אותה בכל ליבם. לא רק ברגעי שמחה, אלא גם ברגעי הסבל. גם שם אנו יודעים שהכול כחלק מהרצון של ה' לעשות לנו רק טוב. ולא רק אנשים תורניים, גדולי אמונה ויראה, אלא גם כלל עמך ישראל הפשוטים. אין כמו הנשמה היהודית!
הכותב הוא מרצה ביהדות ומטפל
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
