ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- ביטחון בה'
- מדורים
- רביבים
שאלה: כיצד ניתן להסביר את הסבל הנורא שיש בעולם. הרי ה' רוצה בטובת ברואיו, ואיך הוא מסכים שיהיה בעולם כל כך הרבה סבל? כיצד הוא מניח לרשעים להתאכזר כל כך לזולתם? שאלה זו עלתה מחדש לאחר הטבח המזעזע בשמחת תורה תשפ"ד, והמלחמה והסבל שנגרם בעטיה.
תשובה: התשובה הפשוטה והעמוקה כאחד היא שה' ברא את העולם וכל אשר בו כדי להיטיב, וגם הרע והייסורים נועדו להיטיב, אלא שמבטו של האדם צר ומצומצם מכדי לראות את התמונה הגדולה, בעולם הזה ובעולם הבא. לכן בעיניו הרע נראה איום ונורא, אולם כאשר מבינים שכל מה שה' עושה הוא לטובה, מבינים את חשיבותו של הרע. זו גם התשובה שהשיב ה' לאיוב, ששכלו קטן מלהכיר את מורכבות הבריאה, ולראות איך הכול יהיה לטובה. יש מי שיזכה לראות בחייו בעולם הזה איך הסבל שעבר הצמיח לו טובה כפולה ומכופלת, ויש מי שיזכה לראות זאת רק בעולם האמת.
הענווה המצמיחה
כמו בכל השאלות הנוגעות לה' עצמו, גם בשאלה זו אנו מוצאים את ההכרח להתעטף בענווה ולדעת שיש דברים שאיננו מסוגלים להבין, ובכלל זה איננו מסוגלים לראות את מקומו הנכון של הרע בתמונה הגדולה. דווקא מתוך כך נוכל להתחזק באמונה שכל מה שעושה ה' לטובה הוא עושה, ומתוך כך נוכל להתחיל לפענח את פשר הרע, ונתחיל להבין כיצד הרע יכול לקדם אותנו, ומכוח זה נפעל ככל יכולתנו להוסיף טובה וברכה בעולם.
ענווה זו היא כלפי שמיים, ולכן אין בענווה זו חולשה או קטנות, אלא להפך, מתוך ההכרה במה שאין אפשרות להבין, יודעים שאת מה שכן יכולים להבין, ניתן להבין היטב.
במידת ענווה זו ישראל מצטיינים, וכפי שאמרו חכמים: "אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: חושקני בכם, שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטים עצמכם לפניי. נתתי גדולה לאברהם - אמר לפניי: 'ואנוכי עפר ואפר'. למשה ואהרן - אמרו: 'ונחנו מה'. לדוד - אמר: 'ואנוכי תולעת ולא איש'. אבל עובדי כוכבים אינם כן, נתתי גדולה לנמרוד - אמר: 'הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמיים'. לפרעה - אמר: 'מי ה' אשר אשמע בקולו!' ('אשר אמר לי יאורי ואני עשיתיני'). לסנחריב - אמר: 'מי בכל אלוקי הארצות אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל ה' את ירושלים מידי!'. לנבוכדנצר - אמר: 'אעלה על במותי עב אדמה לעליון'. לחירם מלך צור - אמר: 'אל אני! מושב אלוקים ישבתי בלב ימים!' (חולין פט, א).
הטוב הצומח מהרע
נבאר מעט את הטוב שצומח על ידי הרע: ראשית, על ידי קיומו של הרע יש לאדם בחירה חופשית, ובכך מתגלה צלם אלוקים שבו, שהוא בוחר ויוצר את עולמו, וכך הטוב שייך לו. ואין טוב גדול מזה, שהוא מעין הטוב האלוקי (רמח"ל דרך ה' א, ב-ג). כלומר, הבחירה החופשית יקרה כל כך, עד ששווה לשלם עליה את המחיר, שיהיו שיבחרו ברע עם כל הסבל הכרוך בכך.
בנוסף לכך שהרע מאפשר בחירה חופשית, על ידי הרע הטוב משתפר ומתעלה. שכן כל הדברים שבעולם מוגבלים, ובכלל זה גם הטוב הגלוי מוגבל. כדי שהטוב יוכל להמשיך להתפתח בלא גבול, ויבטא בכך את האור האלוקי שבו, צריך לבקר אותו. וזה תפקיד הרע, להצביע על החסרונות שבטוב, ולעורר להמשך ההתעלות והתיקון. אכן, פעמים רבות קורה שבעת שאירוע מסוים אירע אנשים חשבו שהוא הרע ביותר בשבילם, ולבסוף הוא הפך לאירוע החשוב ביותר בחייהם, מפני שבזכותו הם צמחו יותר מכול.
על הטוב והרע
עוד מוסיפים בעלי האמונה, שבאמת כשמתבוננים בעולם בעין טובה מוצאים שהטוב מרובה מהרע, שכן אדם חי שנים רבות בבריאות, ורק מקצת מימיו חולה. גם כשאיבר בגופו חולה, איברים רבים מאוד בריאים. גם כשיש אדם שפוגע בו, יוכל לשמוח באנשים רבים שאינם פוגעים בו. על ידי ההודאה לה' על כל הטוב שבעולם בפרקי השבח שבתפילה ובברכות הנהנין, לומדים לראות את כל הטוב שבעולם ולשמוח בו.
וכן כתב הרמב"ם (מורה נבוכים ג, יב), שרוב העולם טוב. והוסיף שהרע שבעולם מחולק לשלושה חלקים: א) מקצתו נובע מאסונות הטבע, ב) הרבה יותר נגרם ממה שמעולל אדם לזולתו, ג) והרבה יותר ממה שאדם מעולל לעצמו.
הגישה הבודהיסטית לרוע ולסבל
אפשר להזכיר כאן את הגישה הבודהיסטית לרוע ולסבל. לשיטתם אם אדם יפסיק להשתוקק ויפנה את מבטו לעצם החיים שאינם תלויים בשום דבר זולת החיים עצמם, לא יחווה צער וסבל, ויוכל ליהנות משלווה עמוקה ועליונה. אפשר ללמוד משיטתם, שתחושת הסבל תלויה במידה רבה בתודעה שלנו.
לפי הבודהיזם ראוי להיפטר מתחושת הסבל באמצעות סיגול אדישות והפניית המבט פנימה. לפי היהדות ראוי לחוות את הרוע והסבל, כדי שחוויה זו תשמש מנוע לצמיחה אישית והתקדמות לתיקון העולם. אולם כאשר אדם סובל מדי, יוכל ללמוד טכניקות מועילות מהשיטה הבודהיסטית כדי לסגל אדישות לסבל, ומתוך כך יתחזק אחר כך באמונה בה' שהכול לטובה, עד שימצא את נתיב ההתקדמות.
יוגה, מדיטציה ואומנויות לחימה
שאלה: האם מותר לעשות תרגילי יוגה, מדיטציה ואומנויות לחימה? תרגילי יוגה הם תנוחות התעמלות שונות שנועדו לשיפור הבריאות על ידי איזון ושליטה בגוף ובנפש. תרגילי מדיטציה הם טכניקות שנועדו לרכז את המחשבה וההרגשה כדי להגיע לשליטה במחשבה וברגש ולאיזון ולהארה פנימית. אומנויות לחימה נועדו לשכלל את יכולת ההגנה וההתקפה, ותוך כך לשפר את הבריאות ולהגיע לשליטה עצמית וריכוז גבוהים.
תשובה: אומנם בעבר פעמים שתרגילים אלו היו קשורים לדתות אליליות, ולכן היו רבנים שסברו שיש לאוסרם. אולם בפועל מכיוון שאין בהם שום פולחן אלילי, אין בהם איסור. אבל אסור לצרף לתרגילים טקסים שאין בהם תועלת ברורה ומוחשית וממילא מבטאים תרבות זרה, ועל כן אסורים מהתורה, שנאמר: "ובחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא יח, ג). חוק גויים הוא מנהג שמבטא סממנים תרבותיים־דתיים שהתקבע אצל אחד העמים עד שהפך אצלם לנוהג מחייב, ואסרה התורה לעשותו כדי שישראל ישמרו על ייחודם ועצמאותם הרוחנית, ולא ייגררו אחר תרבות הגויים ואמונתם ויזנחו את מצוות התורה.
לפיכך, מותר לקוד לפני המורה בתחילת התרגול כדרך שמקובל לחלוק כבוד למורה בפניו. אבל אסור לקוד לפני תמונה של המורה לפני התרגול, הואיל והוא מנהג גויים לקוד לתמונה. כמו כן אסור לעשות תרגילים לכיוון השמש דווקא, אבל מותר לעשות את אותם התרגילים כאשר המורה והתלמידים אינם מקפידים על הכיוון שאליו פונים. כמו כן אסור להשתתף בטקס חניכה מיוחד שבו מתרגל המדיטציה מקבל מנטרה מאת המורה. כיוצא בזה אסור לומר בעת תרגול מדיטציה מנטרות של מילים ומשפטים לא מובנים בשפה זרה.
אם המורה מזכיר שמות אלילים יש בכך איסור נוסף, שנאמר: "ושם אלוהים אחרים לא תזכירו, לא יישמע על פיך" (שמות כג, יג), לפיו אסור להזכיר שמות אלילים בדרך כבוד או לגרום לאדם אחר להזכירם דרך כבוד.
כלים לעבודת ה'
חשוב להדגיש, גם מי שמקפיד שלא לצרף לתרגילים טקסים ואמירות שאין בהם תועלת ברורה ומוחשית, צריך להקפיד שתרגילים אלו לא ייהפכו למרכז הרוחני של חייו, אלא ישמשו ככלים שמסייעים לאמונה בה' ולתיקון המידות ולקיום מצוות התורה. שכן יש שוני עמוק בין התפיסות. לפי התפיסה שבבסיס היוגה והמדיטציה, המטרה היא להגיע לשלוות נצח והארה פנימית תוך התנתקות מהאתגר של תיקון העולם. ואילו לפי התפיסה היהודית החזון הוא תיקון העולם, והבריאות והאיזון הנפשי והשלווה הם כלים ראויים להגשמת החזון.
כדי להדגיש זאת, היו רבנים, כדוגמת הרב אריה קפלן זצ"ל מארצות הברית, שהציעו להחליף את המנטרות הזרות בפסוקים ומילות קודש, ואת ריכוז המחשבה בייחודים ושמות קדושים, כדי שמתוך התרגילים שמועילים לריכוז המחשבה ולאיזון נפשי המתרגל יעצים את האמונה בה' ויתעורר לזיכוך המידות.
הזכרת שמות אלילים ו"אום"
שאלה: יש אומרים ששמות התרגילים ביוגה ובמדיטציה הם על שמות אלילים. האם מותר להשתמש בשמות המקוריים של התרגילים או שצריך לשנות את שמם?
תשובה: מכיוון שבעת האימון משתמשים בהם כשמות של תרגילים, גם אם במקור נקראו על שמות אלילים, אין בכך איסור. כשם שמותר להשתמש בשמות הימים והחודשים בשפות לועזיות, למרות שרובם על שם אלילים.
שאלה: האם מותר לומר "אום" במשך התרגול? המילה "אום" אינה שם של אליל, אבל היא מבטאת בדת ההינדית התקשרות לאמת העליונה והפנימית.
תשובה: אין באמירת "אום" פולחן אלילי, אבל יש איסור משום חוקות הגויים. אומנם אם המתרגל ניסה להיעזר בצלילים שונים, כדוגמת "און", "או" וכדומה, אבל מצא ששום צליל אינו משרה על הגוף אווירה של רוגע ומיקוד כדוגמת "אום", הרי שמבחינתו יש בשימוש במילה "אום" היגיון, וממילא אין באמירתה בתרגול איסור חוקות הגויים.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
