ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
כך המתין שעות רבות עד קרוב לחצות לילה. רק לקראת חצות אמר המגיד: רבי זושא כבר לא יגיע לכאן הלילה, והדליק את הנרות.
למחרת, כשהגיע רבי זושא לבית המדרש, סיפר להם את אשר אירע עימו באותם שעות – בכל שנה אני מקפיד להיות אצל רבנו המגיד בהדלקת נרות, ואף השנה יצאתי לדרכי מבעוד מועד, אולם כשהתקרבתי למעזריטש ירד שלג כבד, ונכנסתי להתחמם מעט בביתו של יהודי בשם רבי יענקל, שאני מכירו.
לחרדתי, מצאתי את אשתו בוכה, כשהיא מספרת לי בדאגה גדולה, שרבי יענקל יצא ולא שב, והיא חוששת לשלומו. שיניתי את תוכניותי, ויצאתי לבוסס בשלג ולחפש את ר' יענקל, ולאחר חיפושים רבים נתקלתי בו שוכב בשלג. חילצתי אותו, נשאתיו לביתו, וחיממתי אותו. המתנתי לו עד שיתחזק ויוכל להדליק נרות, וכך יצא שהדלקתי עם ר' יענקל ולא איתכם.
בשעה שהדלקתי איתו ועם משפחתו, חשבתי על כך שאינני זוכה להדליק עימכם, אך הרגשתי את החמימות הגדולה של הזכות להדליק עם ר' יענקל ומשפחתו.
נענה המגיד ואמר לרבי זושא – 'דע לך, שאף בשמיים המתינו לך ולא הדליקו עד שהדלקת, ואף אנו המתנו...'.
יש כאן יסוד עמוק מאוד בעניין חנוכה. חנוכה הוא חג מדברי חכמים. חג שנולד מתוך עם ישראל. בשמיים קבעו אותו מכוח קביעתם של ישראל.
בחנוכה אנו מצווים גם לפרסם את הנס, ולהדליק על פתח הבית מבחוץ, כדי שהאור יגיע לכל מקום ואף לרחוקים ביותר, ומעלה גדולה היא למי שזוכה ומביא את האור ליהודי הפשוט, כמו שרבי זושא הביא את האור למרחקים, כי זה חגם של עם ישראל
ובזה תתורץ קושיא גדולה על השולחן ערוך. ידועים דברי הגמרא (שבת כא:), שהתקנה המקורית של חנוכה היא "נר איש וביתו", כלומר מעיקר הדין מספיק להדליק נר אחד לכל בני הבית. אולם "המהדרין - נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין... מוסיף והולך", ולכן אנו נוהגים כולנו להיות מהמהדרין מן המהדרין ולהוסיף נר בכל יום מימי חנוכה עד שביום השמיני מדליקים שמונה נרות.
והנה למרבה הפלא, השולחן ערוך (תרעא, ב) כותב: "כמה נרות מדליק? בלילה הראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה עד שבליל האחרון יהיו שמונה...". והדבר תמוה – השולחן ערוך לא מזכיר כלל את האפשרות לנהוג כעיקר הדין ולהדליק נר אחד. הוא מזכיר רק את האפשרות להיות מהדרין מן המהדרין, ואם יש מישהו שמעדיף להדליק נר אחד, האם אינו יכול? האם כולם חייבים להדר?
נראה שהשולחן ערוך סבר שכיוון שכבר נהגו ישראל להדר, הדבר הפך למנהג מחייב. כמו הלכות נוספות, שבהם המנהג הפך למחייב, כדוגמת – תפילת ערבית, שנחלקו בגמרא אם רשות או חובה, ונפסק שרשות, אך במהלך הדורות קיבלו אותה הגברים כחובה, וכיום היא מחייבת.
ואמנם מצאנו בפוסקים, שמי שאין לו שמן יכול להדליק נר אחד בכל יום, וכן הלכות נוספות המבטאות את עיקר הדין, אך השולחן ערוך הדגיש שבמצב פשוט ורגיל כולם צריכים להיות מוסיפים והולכים.
זה כוחו של מנהג ישראל. זה כוחו של חנוכה שבו כל ישראל קדושים מהדרין מן המהדרין, ומכוח זה האור מוסיף והולך, מופץ לכל מקום, ויהי רצון שאור חדש יאיר על ציון במהרה, ונזכה לאורו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.












