ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- ליקוטים ב
- רפואה ושמירת הנפש
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- שיעורים נוספים ברפואה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
מצווה מהתורה לבנות מעקה לגג של בית דירה שמשתמשים בו, כדי למנוע סכנה של נפילה ממנו. שנאמר (דברים כב, ח): "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך, ולא תשים דמים בביתך, כי יפול הנופל ממנו". ובמדרש חכמים בספרי למדו מהפסוק שמצוות בניית המעקה מורכבת משתי מצוות, מצוות עשה לבנות את המעקה, שנאמר: "ועשית מעקה לגגך", ומצוות לא תעשה, הקובעת שכל זמן שהניח את הבית ללא מעקה, לא רק שביטל מצווה אלא עובר בזה על איסור תורה, שנאמר: "ולא תשים דמים בביתך". וכן פסק השולחן-ערוך (חו"מ תכז, ו), שכל המניח גגו בלא מעקה, ביטל מצוות עשה ועבר על לא תעשה.
כתב הרמב"ם (הלכות ברכות יא, יב), שבעת שיבנה מעקה לגגו יברך: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לעשות מעקה". וכשפועל יהודי בונה מעקה לחברו, יברך: "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על עשיית מעקה".
ואמנם אחד מהראשונים, בעל ספר הרוקח, כתב שאין לברך ברכה על עשיית מעקה. ואולי טעמו כי עיקר העניין כאן הוא, מצוות לא תעשה - "לא תשים דמים בביתך", ואין מברכים על מצוות לא תעשה. אבל לדעת כל שאר הראשונים יש לברך כי יסוד מצווה זו נעוץ במצוות עשה, של "ועשית מעקה לגגך", וכידוע לפני כל מצוות עשה יש לברך ברכה.
2 - זמן הברכה
בתשובות חתם-סופר (או"ח נ"ב) כתב, שיברך את ברכת המעקה, לפני גמר בנייתו. גובה המעקה חייב להיות לפחות עשרה טפחים, ואם בנה מעט פחות מזה לא קיים את המצווה, ולכן רק לפני שהוא מסיים את בניית הטפח העשירי - יברך. אבל לדעת כל שאר הפוסקים, מברכים מיד בעת התחלת בניית המעקה, מפני שכל הבנייה שייכת למצווה. אך אם שכח לברך בהתחלה, יכול לברך לפני הסיום, שכל זמן שעוד לא סיים את בניית המעקה, עדיין הוא מקיים את המצווה ועדיין יכול לברך.
עוד יש להוסיף, שישנה מחלוקת עקרונית לגבי ברכת שהחיינו. לדעת בעלי התוספות (סוכה מו, ב), רק על מצוות שיש להן זמן קבוע מברכים "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", ולפיכך אין לברך "שהחיינו" על בניית המעקה. אבל לדעת הרמב"ם (הלכות ברכות יא, ט), כל מצווה שהיא קניין לאדם כגון ציצית או תפילין, יש לברך עליה "שהחיינו", ולכן יש לברך "שהחיינו" גם על בניית מעקה. ומאחר שיש כאן ספק, אין לברך "שהחיינו", מפני שכלל נקוט בידינו, ספק ברכות להקל.
אבל הרוצה להדר במצוות ולזכות בברכה, יכול לקחת פרי חדש ולברך עליו 'שהחיינו' ולכוון בזה גם על בניית המעקה, ולאחר אכילת הפרי, יברך על עשיית המעקה ויתחיל לבנותו. או יקנה בגד חדש, וילבשנו לפני בניית המעקה, ויברך עליו 'שהחיינו', ויכוון גם על בניית המעקה.
3 - המחיצה
כאמור לעיל, קבעו חכמים שגובה המעקה שחייבה התורה לבנות בשולי מקומות גבוהים, כמו גג או מרפסת, צריך להיות לפחות עשרה טפחים. וזאת מפני שרק מעקה הגבוה עשרה טפחים יתן לנו בטחון סביר מפני נפילה. אלא שמחמת אריכות הגלות וטלטוליה, נתגלעה מחלוקת בין גדולי האחרונים, מהו השיעור של טפח. לדעת רוב הפוסקים שיעור הטפח שמונה סנטימטרים, אבל יש שאמרו ששיעור הטפח הוא עשרה סנטימטרים. ואם כן לעניין המעקה, לדעת רוב הפוסקים די במעקה של שמונים סנטימטר. אולם לדעת המחמירים וביניהם בעל החזון-איש, גובה המעקה צריך להיות מטר שלם.
מעקה זה חייב להיות מספיק חזק, כך שאדם יוכל להישען עליו ולא יפול (שו"ע חו"מ תכז, ז). כי רק מעקה כזה יוכל למנוע את סכנת הנפילה מהגג. ויתר על כן, מעקה שאדם גדול אינו יכול להישען עליו בביטחה, מזיק יותר מאשר מועיל, מפני שיתכן שאדם שאינו יודע שהמעקה חלש, עלול להישען עליו וליפול. לכן צריך להקפיד שהמעקה יהיה חזק, ובשום מקרה לא יפול כשישענו עליו (הגר"ח קניבסקי הל' מעקה במס' מזוזה).
מאותה סיבה, אמרו חכמים, שאסור לאדם להניח בתוך ביתו סולם רעוע, מפני שיטעו אנשים ויחשבו שהוא חזק, וכשיעלו עליו עלולים ליפול ולהיפגע (ב"ק טו, ב). וכן אסור להניח בבית מכשיר חשמלי מקולקל, שעלול לסכן את חייו של המשתמש בו. ואם התרשל והשאיר מכשיר מקולקל או סולם רעוע לשימוש בני ביתו, אפילו אם לא ארע דבר, עבר על האיסור של "לא תשים דמים בביתך" (דברים כב, ח).
4 - קיום המצווה
בכל מצוות התורה יש לנו כלל, "מצווה בו יותר מבשלוחו", כלומר, הטוב ביותר הוא שהאדם עצמו יקיים את המצווה. ולעניין מעקה פירושו, שבעל הבית יבנה את המעקה לגגו, ויברך לפני כן את ברכת "לעשות מעקה".
אולם כידוע, בדרך כלל בעל הבית אינו יודע כיצד לבנות את המעקה באופן מקצועי, והוא נאלץ לקחת פועל אומן. במקרה כזה, אם פועל יהודי בונה את המעקה, בעל הבית אומנם מקיים את המצווה, הואיל והפועל עובד בשליחותו, אולם את ברכת המצווה הפסיד, כי הפועל שבונה את המעקה, הוא זה שצריך לברך את הברכה "על מצוות מעקה".
ואם בכל זאת בעל הבית רוצה לזכות בברכה, עליו לבקש מהפועל להראות לו כיצד לבנות, ולפני שיתחיל בבנייה יברך את הברכה, יבנה מעט, ולאחר מכן הפועל ימשיך בבניית המעקה. בדרך זו יוכל בעל הבית להשתתף בעצמו במלאכת הבנייה, ועל ידי כך יוכל לברך גם את הברכה. אבל כאמור, גם במקרה שהפועל בונה הכל ומברך בעצמו, בעל הבית יוצא בזה ידי מצוות בניית המעקה.
אבל אם הפועל אינו יהודי, לדעת רוב הפוסקים (רע"א מנ"ח מהרי"ט אלגאזי), בעל הבית לא מקיים את המצווה. מפני שאי אפשר למנות אדם שאינו יהודי להיות שליח במצוות שרק יהודים מצווים בהם. ולכן הרוצה לקיים את מצוות בניית המעקה בביתו, צריך להקפיד להעסיק פועל יהודי.
5 - איזה גג חייב במעקה
לא כל גג חייב במעקה, ואף שנאמר בתורה (דברים כב, ח): "ועשית מעקה לגגך", מכל מקום מהמשך הפסוק "ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו", אפשר ללמוד שרק בגג שרגילים לעלות עליו ויש סכנה שיפלו ממנו יש מצווה לבנות מעקה. ולכן גגות הרעפים המשופעים, שאינם ראויים לשום שימוש, פטורים ממעקה. ואמנם לעיתים קורה שפועל עולה עליהם כדי לתקן שם את דוד השמש או את הרעפים, אבל מקרים אלו נדירים, ובעבורם לא חייבה אותנו התורה לבנות מעקה לגג. כשם שאדם שצריך לטפס על עץ או עמוד לצורך עבודתו אינו צריך לבנות לפני כן מעקה מסביב למקום שאליו הוא צריך לעלות.
ואפילו אם הגג ישר, אם אין מדרגות שאפשר לעלות דרכן אל הגג, הרי הוא פטור ממעקה. מפני שגג זה כנראה לא נועד לשימוש בני אדם. ורק גג שאפשר לעלות אליו בקלות, אותו חייבים להקיף במעקה, מפני שברבות הפעמים, ישנו חשש שמא יפול הנופל ממנו.
יש אנשים שמקיפים את הגג שלהם במין מעקה נמוך בגובה של ספסל, כדי שאפשר יהיה לשבת עליו. ברור שספסל זה אינו יכול להיחשב מעקה, וצריך לבנות מעבר לו עוד מעקה מבטון או מברזל, שיהיה גבוה לפחות עשרה טפחים יותר מגובה הספסל. כי יש חשש שילדים או אף מבוגרים יעלו ויעמדו על ספסל-מעקה זה ויפלו מהגג, ולכן את המעקה צריך לבנות מעבר לאותו הספסל, לגובה של כמטר מעליו (ספר ועשית מעקה ע' ט"ז).
6 - גג מבנה שלא נועד לדיור
הכלל היסודי ביותר לגבי בניית מעקה הוא, שבכל מקום בו מסתובבים אנשים, ויש חשש נפילה, צריכים לבנות מעקה. ולכן לא רק בגג של בית דירה צריכים לבנות מעקה, אלא גם בגג של מחסן או בית בקר, אם רגילים אנשים לעלות ולהשתמש בגג, צריך להקיפם במעקה.
אלא שנחלקו הפוסקים לגבי הברכה, שיש אומרים שאין לברך את ברכת המעקה בגג של מחסן וכדומה. מפני שלדעתם (רמב"ם דבר אברהם ח"א ל"ז), מצוות העשה של עשיית המעקה היא רק בגג הבית שדרים בו, אבל לגבי שאר המבנים, כגון מחסן, אין מצוות עשה, ולכן אין מברכים על בניית המעקה שלו. אבל מכל מקום לכולם ברור שמצוות הלא תעשה - "ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו", שרירה וקיימת בכל מקום שיש בו חשש נפילה. אם כן הכלל הקובע הוא, שכל גג שבני אדם רגילים לעלות עליו באופן קבוע צריכים להקיפו במעקה, אך הואיל ויש מחלוקת לגבי הברכה, מאחר שאינו גג של בית דירה, מספק - לא יברך.
וכן אם יש בור שעומקו יותר משמונים סנטימטר, צריכים לכסותו או להקיפו במעקה. וכן בחצר דו מפלסית, שיש בין שני המפלסים הבדלי גובה של למעלה משמונים סנטימטר, חייבים לבנות מעקה, למניעת נפילה מהמפלס העליון לתחתון. והמעקה צריך להיות בגובה של שמונים סנטימטר לפחות (ועשית מעקה ע' י"ט).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
