ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רפאל יחיאל בן הרב מרדכי
תיאור המקרה:
התובע הוא שוחט במושב מזה מספר שנים. הוא אינו מקבל משכורת קבועה מועד המושב, וכל הכנסתו היא מדמי השחיטה שהוא גובה מהבאים לשחוט אצלו. בזמן האחרון, התחילו חברות לשיווק בשר עוף מתל אביב למסור אווזים לפיטום במושב. עם גמר תקופת הפיטום, שוחטים את האווזים במושב שוחטים מטעם ארגון שוחטי העופות של תל אביב, והם נלקחים לשיווק בתל אביב.
התביעה:
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
46 - פסק דין: הסכם שותפות בהקצבות
47 - פסק דין: קיפוח פרנסה של שוחט במושב
48 - פסק דין: התחייבות שנכתבה בלשון 'ישלם'
טען עוד
התובע מציין, כי מאז שהתחילו אנשי המושב בפיטום האווזים, פחתה שחיטת האווזים המקומית לצרכי המקום, והוא מניח שהדבר נובע מכך שאנשי המושב קונים חלקים של האווזים שאותם הם מפטמים.
תשובת הנתבעים:
ראשית, הנתבעים טוענים כי הם אינם הבעלים של האווזים, אלא רק אחראים לפיטומם. שנית, הם עושים תפקיד זה שלא לשם רווחים, משום שלעיתים השחיטה מועטה ואינה מכסה את ההוצאות, וכל הסיבה שהיא נעשית היא למנוע הכנסת בשר שלא נשחט כדין לתוך תל אביב.
פסק הדין :
בית הדין דחה את התביעה.
הנימוקים:
בדרכי תשובה (יורה דעה סימן א ס"ק ריא) כתב בשם כנסת הגדולה, שמי שהחזיק לשחוט במקום אחד, אין כח בשום אדם להוציאו מחזקתו. ונחלקו שם האחרונים, אם איסור השגת גבול מעין זו בשוחט שייכת דווקא כאשר בני העיר קיבלוהו לשוחט (שיטת 'דעת קדושים') או שהאיסור הוא אף אם הוא מוחזק מעצמו (שיטת ה'בית שלמה).
אולם, דעת בעל שו"ע הרב (שו"ת סימן ט) שאין מושג של השגת גבול בשוחט, אלא במסגרת של דיני 'עני המהפך בחררה.
בית הדין קבע, שחזקתו של התובע היא רק על השחיטה לצרכים מקומיים של המושב, ולא על שחיטת האווזים המדוברת. לכן, זו אינה 'החררה' שבה היפך התובע, ואין לו דין עני המהפך בחררה.
אולם, יש לעסוק גם בשאלת יורד לאומנות חברו. בגמרא בבבא בתרא (דף כא עמוד ב) מבואר, שבן עיר יכול לעכב על בן עיר אחרת מלפתוח בעירו של הראשון עסק מתחרה מדין 'יורד לאומנות חברו'. על כן, יש מקום לדברי התובע, שאין לאפשר לשוחט אחר לשחוט במושב.
אלא שישנה הגבלה על זכותו של בן העיר למנוע פתיחת עסק של בן עיר אחרת. השולחן ערוך (חושן משפט סימן קנו סעיף ז) פוסק: "הסוחרים שמביאים סחורתם למכור בתוך העיירות, בני העיר מעכבין עליהם מלמכור יד על יד כדרך חנונים. ואם מכרו ביום השוק בלבד, אין מונעים אותם, והוא שימכרו בשוק אבל לא יחזרו על הפתחים, אפילו ביום השוק".
הטעם להיתר של הסוחרים למכור בעיירות ביום השוק הוא, שביום השוק קונים גם אנשים שאינם תושבי העיירה שבה מתקיים השוק, ונמצא שפרנסתם של בעלי החנויות המקומיים אינה נפגעת, שהרי הם מוכרים בקביעות רק לתושבי העיירה.
ניתן להבין את ההיתר המובא בשו"ע בשתי דרכים. אפשרות אחת היא, שלסוחרים שאינם תושבי המקום מותר למכור רק לאנשים שאינם תושבי המקום המגיעים ליום השוק. אבל זכות המכירה למקומיים מוגבלת רק לסוחרים המקומיים. אפשרות שניה היא, שביום השוק העיירה אינה רק 'מקומם' של תושבי העיירה, אלא של כל הכפרים הסמוכים. וממילא, גם לסוחרים המגיעים מחוץ לעיירה מותר למכור לכלל התושבים, הן אלו שבאים מחוץ לעיירה, והן לתושבים המקומיים.
על כל פנים, בנדון דידן, הנתבעים מטפלים בעופות הנמכרים בתל אביב, ולא לתושבי המושב, ולכן פרנסתו של התובע אינה מקופחת, וממילא יש לדחות את תביעתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
