ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
אני משתתפת כבר כמה חודשים בחוג הורים, ומרגישה שהרבה דברים נשתנו לטובה בביתנו, אני משתפת גם את בעלי בנושאים העולים בחוג, ושנינו משתדלים לפעול ביחד, אך לאחרונה שמעתי וקראתי שיש מתנגדים לעצות והדרכות כאלה, אשמח לקבל הבהרה.
תשובה:
מצות חינוך היא מצוה רחבה ומורכבת. יש בה חלקים שהם מן התורה, כמו חינוך הילדים ללימוד תורה וחינוך הילדים לזכור את יציאת מצרים. (רמב"ם הלכות תלמוד תורה א' והלכות חמץ ומצה ז' ב') ויש מצות חינוך מדרבנן, הכוללת את החינוך לקיום כל המצוות, ההנהגות הטובות, דרכי מוסר ויושר וכד'.
כבר על אברהם אבינו מעיד הכתוב "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". באופן כללי, החובה המוטלת עלינו היא לדאוג גם לדורות הבאים. כשם שכל אדם רוצה לראות את ילדיו מבוססים מבחינה כלכלית, כך לפחות, צריך כל אחד לשאוף לראות אותם הולכים בדרך טובה וישרה. בעבר, לא היה צורך לעסוק ברכישת כלים לחינוך. הטבע הבריא של "אידישע מאמע" ידע לאבחן את נפש הילד, לראות מה חסר לו, ומתוך אהבה - להשלים את מחסורו. בכך גדלו ילדים לתפארת, בריאים בגופם ובנפשם.
בדורות האחרונים השתנתה התמונה. עם ישראל עבר, ועדיין עובר, תמורות רבות ומגיע למצבים שלא היו דומים להם בעבר. התקשורת והמדיה נמצאים בכל מקום וגורמים לשינויים באיזון הטבעי של נפש האדם. כתוצאה מכך, הורים רבים מאבדים את החוש הטבעי ביחס לילדיהם. לכן, דבר מבורך הוא, לתת להם הדרכות וכלים, כדי להבין את הילד, לדעת באמת מה חסר לו, ולהשלים את החסר.
יש להדגיש, שחוג הורים אינו בא כתחליף לחינוך. החוג עושה אותנו מודעים לתהליך החינוך, וע"י זה בונה עבורנו בסיס טוב לחינוך. החינוך הטוב היה והוה, נעשה ע"י העברת המסרים החיוביים, אהבה גדולה לילדינו וכד'.
למשל, ילד הרגיל לבכות בגלל כל דבר פעוט, גורם לנו לפעמים לכעוס עליו, ולפעמים, לרחם עליו, אלו ואלו תגובות לא נכונות שלנו. אם נלמד את הסוגיא, נדע כיצד להגיב נכון, ומתוך אהבה לילד. כך נוציא אותו מהבכי המתמיד וממילא הדרך מוכשרת ללמדו ולחנכו. או תינוק המתעורר פעמים רבות בלילה, וגורם לאמו להיות עייפה ועצבנית. לאמא כזאת קשה לחנך מפני שתגובותיה נגזרות מהעייפות והעצבנות. אם נלמד את הדרך לגרום לילד לישון לילה שלם, הוא יקבל בבוקר אמא נינוחה ושמחה, אשר ממנה ילמד רוקחות חיים.
כללו של דבר, חוג הורים בא להעשיר אותנו בהבנה ובכלים נכונים כיצד לנתח וכיצד להגיב לילדינו, ובכך נסללת הדרך לקיים את מצוות החינוך כהלכתן.<
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
