ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
28 בפברואר 2025 – 29 במרץ 2025
המולד: ליל שישי (27.2.2025) בשעה 19:02 ו-0 חלקים.
זמן קידוש לבנה: ליל שלישי, ד' באדר (2.3.2025) בשעה 19:02, עד ליל שישי, י"ד בחודש (13.3.2025) כל הלילה
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: ממוצאי שבת, ט' באדר (8.3.2025) עד ליל פורים (13.3.2025) כל הלילה
שבת פרשת תרומה, א' באדר, ב' דראש חודש אדר (1.3.2025)
שבת שקלים – ראשונה לארבע הפרשיות. פיוטים לפרשת שקלים כמנהג.
ערבית: תפילת שבת ומוסיפים "יעלה ויבוא".
שחרית: יעלה ויבוא, חצי הלל.
קריאת התורה: מוציאים שלושה ספרי תורה.
בספר הראשון קוראים לששה בפרשת השבוע. מניחים ספר שני על השולחן ומגביהים ספר ראשון.
בספר שני קוראים לשביעי בפרשת פנחס "וביום השבת, ובראשי חדשיכם". מניחים ספר שלישי על השולחן, חצי קדיש, מגביהים ספר שני.
בספר השלישי קוראים למפטיר מתחילת פרשת תשא, עד פסוק טז: "לכפר על נפשותיכם". מפטירים במלכים-ב,יב: "בן שבע שנים", עד (יז) "לכוהנים יהיו". )הספרדים מתחילים (יא,יז) "ויכרות יהוידע").
אין קטן עולה למפטיר. אין אומרים "אב הרחמים"..
מוסף של שבת ראש חודש "אתה יצרת". שיר של יום, "ברכי נפשי".
ברוב הסידורים נשמט לפני "כי בעמך ישראל בחרת" קטע זה: "קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך... והנחילנו ה' אלוהנו באהבה וברצון שבת קדשך... כי בעמך ישראל.. וכו'" (ערוך השלחן ומנהג הגר"א).
במנחה קוראים לשלושה בפרשת תצוה. אין אומרים "צדקתך צדק"
יום ה', ו' באדר (6.3.2025). ערב ז' באדר, יום הסתלקות משה רבנו ע"ה, ויום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל שמקום קבורתם לא נודע (מוקדם). אנשי "חברה קדישא" מתענים בו כבתענית ציבור, ועושים סעודה אחרי התענית. אומרים סליחות בשחרית, ואם יש 10 מתענים קוראים בשחרית ובמנחה: "ויחל".
שבת פרשת תצוה, ח' באדר (8.3.2025). שבת זכור.
מוציאים שני ספרי תורה. באחד קוראים לשבעה בפרשת השבוע. חצי קדיש. בספר שני קוראים למפטיר בסוף פרשת כי-תצא: "זכור": דברים כה, יז-יט. קריאה זו היא חובה מן התורה לגברים, ויש אומרים שגם לנשים. יש לכוון לצאת בקריאה זו ידי חובה.
רגילים שהגבאי מכריז שהשומעים יכוונו לצאת ידי חובתם בקריאה. מי שהיה אנוס, ולא שמע קריאה של פרשת "זכור" בשבת, יכווין לצאת ידי חובתו בקריאה בפורים. [יש נוהגים לקרוא הפסוק האחרון פעמיים: פעם זכר בציר"י ופעם זכר בסגו"ל (מ"ב תרפ"ה, י"ח), ויש האומרים שאין ספק בקריאה ואין צורך לחזור].
מפטירים בשמואל-א טו,ב: "כה אמר ה'… פקדתי" עד (לד) "גבעת שאול". אין מעלים ואין קורא בתורה ומפטיר אלא מי שזקנו החל לצמוח - גיל 17 לערך. אין אומרים "אב הרחמים".
במנחה קוראים בפרשת כי תשא. אומרים צדקתך צדק.
יום ה', י"ג באדר, תענית אסתר (13.3.2025) . (עה"ש 4:23). בבוקר נוהגים כבכל תענית ציבור: סליחות ועננו, אבינו מלכנו. קריאת "ויחל" גם במנחה, אם יש מתענים.
במנחה אין אומרים אבינו מלכנו, ולא תחנון.
אחרי מנחה נוהגים לקיים זכר למחצית השקל שהיו שוקלים בזמן הבית, ונותנים 3 מטבעות חוקיות במדינה הנקראות "מחצית". לדעת הגר"א די במטבע אחד. (מאחר שאין בידי כל אחד 3 מטבעות, הנהיגו לשים 3 מטבעות בקערת הצדקה. הנותן קונה בכספו מטבעות אלה, ומחזירם כתרומה לקערת הצדקה). סוף הצום 18 דקות אחרי שקיעה. בירושלים השקיעה - 17:51. אין לאכול לפני קריאת המגילה. מי שהצום קשה עליו, יכול לטעום לפני קריאת המגילה מזונות בשיעור 'זית', ולשתות כל צרכו.
פורים דפרזים, יום ו', י"ד באדר (14.3.2025)
דיני פורים וזמן הפורים
מצוות חג הפורים הן: קריאת מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, הוספת "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון, וקריאת התורה בפרשת "ויבא עמלק".
חג הפורים נחוג בשני ימים, כפי שמתואר במגילת אסתר ט, יז-יט. בכל מקום חוגגים ביום י"ד אדר, ואילו בערים מוקפות חומה מזמן יהושע בן נון, כמו בירושלים – חוגגים ב-ט"ו באדר. בכל העולם יש שתי ערים שהם בוודאי מוקפות חומה מזמן יהושע בן נון: ירושלים ושושן הבירה. ערים אחרות, גם העתיקות, ספק אם הן יושבות במקום בו היו בעבר.
ט"ו באדר חל לעתים בשבת. במקרה זה משתנה סדר מצוות הפורים בירושלים. הסיבה היא כי בשבת אין קוראים את המגילה (כמו שלא נוטלים לולב ולא תוקעים בשופר), ואי אפשר לתת מתנות לאביונים. במקרה כזה מצוות הפורים בירושלים מתפצלות לשלשה ימים: יום שישי, שבת וראשון.
הישובים החדשים בארץ דינם כערי הפרזים: נוהגים פורים ביום י"ד, ואין אומרים תחנון בט"ו. השכונות המחוברות לירושלים החדשה, והן סמוכות ונראות לה, חוגגות פורים כבירושלים, ביום ט"ו. בשכונות מרוחקות ינהגו כפי המקובל באותה שכונה, כי הדין משתנה ככל שהשכונה מתחברת לירושלים.
העיירות הישנות בא"י כגון: יפו, צפת, עכו, טבריה, לוד – שספק אם הן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, נהגו בעבר לקרוא מגילה בברכה ביום י"ד, שהוא זמן קריאה לכל, ובט"ו קראו בלי ברכה. משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודה נהגו בשני הימים. מנהג זה פסק מזמן, וכיום חוגגים את הפורים ב-י"ד באדר.
בן ירושלים הנמצא בי"ד בעיר פרזים, ובדעתו לחזור לירושלים בט"ו, או הנמצא בי"ד בספינה או במדבר – ישאל שאלת חכם.
יום שישי, י"ד באדר (14.3.2025). דיני פורים בשנה זו בכל מקום פרט לירושלים.
ערבית: בשמונה עשרה אומר "על הנסים" (שכח ולא אמר, ונזכר אחר שכבר אמר ברוך אתה ה' - אינו חוזר). אחרי שמונה עשרה קדיש תתקבל.
קריאת המגילה. הקורא במגילה פושט את המגילה כאיגרת, ומברך: "על מקרא מגילה", "שעשה נסים", "שהחיינו". אין להפסיק אפילו כדי לענות "ברוך הוא וברוך שמו". הקורא יכוון להוציא, והשומעים יכוונו לצאת ידי חובה בברכות ובקריאה.
בברכת "שהחיינו" יש לכוון גם על משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים. מי שלא שמע כמה מילים מן הקריאה, יכול להשלים אותן בעל פה או בקריאה מתוך ספר מודפס. את פרק ח פסוק יא, נוהגים לקרוא שתי פעמים, פעם אחת "להשמיד להרוג" ובפעם שניה "להשמיד ו להרוג ", וכן בפרק ט פסוק ב, פעם אחת "ואיש לא עמד בפניהם" ובפעם שניה "ואיש לא עמד ל פניהם ". את "עשרת בני המן" קורא בנשימה אחת.
לאחר הקריאה גולל המגילה ומברך "הרב את ריבנו". יחיד אינו מברך "הרב את ריבנו". הקהל אומר: "אשר הניא" ו"שושנת יעקב". "ואתה קדוש". קדיש שלם בלי תתקבל. עלינו. קדיש יתום. ברכו.
אָבל תוך שבעה, אם אין באפשרותו לקיים מנין בביתו, רשאי ללכת לבית הכנסת לקריאת המגילה ערבית ושחרית.
נשים חייבות בקריאת המגילה, וראוי שתשמענה את הקריאה ברוב עם בבית הכנסת. אשה יכולה להוציא את חברתה בקריאה.
מי ששמע מגילה, והוא קורא למי שלא שמע – דינו זה:
אם קורא לנשים – תברך אחת הנשים את שלוש הברכות, ובברכה הראשונה תברך "לשמוע מגילה" (רמ"א תרפט, ומ"ב).
אם קורא לגברים – מברך הקורא או אחד השומעים את הברכה הרגילה: "על מקרא מגילה".
בקריאה ביחיד אין מברכים "הרב את ריבנו".
אם אין מי שיודע לקרוא בטעמים, יכול הקורא לקרוא בלי ניגון הטעמים, ויעמיד לידו אדם שיעקוב אחרי הקריאה מספר מודפס, ויתקן את השגיאות.
בברכת המזון בפרזים אומר "על הנסים", ואם שכח אינו חוזר, אבל קודם "הרחמן הוא יזכנו" (או אחר "אל יחסרנו" – לדעת האדר"ת) יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו נסים... בימי מרדכי ואסתר".
ראוי להרבות קצת בסעודה גם בלילה.
שחרית בפרזים: "על הנסים". אחרי חזרת הש"ץ חצי קדיש. קוראים בפרזים לשלושה בפרשת בשלח: "ויבא עמלק", חצי קדיש, "יהללו". מכניסים ס"ת לארון.
אין חולצים תפילין לפני קריאת המגילה. עיקר קריאת המגילה היא ביום, ואין יוצאים ידי חובת הקריאה בקריאת הלילה. מברך 3 ברכות כמו בערב. בברכת "שהחיינו" יש לכוון גם על משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים. לאחר קריאת המגילה וגלילתה מברך הקורא: "הרב את ריבנו". הקהל אומר רק "שושנת יעקב". "אשרי" (ולא "למנצח"), "ובא לציון", קדיש תתקבל. שיר של יום בפרזים: "למנצח על אילת השחר" (תהילים כב). אין כא-לוהינו.
משלוח מנות. חובה לשלוח לאדם אחד 2 מנות הראויות לאכילה, ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב לשלוח. כמו כן חובה לשלוח שתי מתנות לשני אביונים.
אָבֵל חייב לשלוח מנות, אך לא ישלחו לו. נשים חייבות, וישלחו אנשים לאנשים ונשים לנשים.
ראוי להקדים סעודת פורים לפני חצות או סמוך לחצות מפני כבוד השבת. אם סועדים אחרי חצות, יש להקדים מנחה לסעודה. "על הנסים" בברכת המזון.
דיני פורים משולש בשנה זו בירושלים
בשנה זו מחלקים את מצוות פורים בירושלים לשלושה ימים.
ביום ששי (י"ד באדר) קוראים את המגילה (ביום חמישי בערב וביום ששי בבוקר), שושנת יעקב. מחלקים מתנות לאביונים (כמו בערי הפרזים).
דיני קריאת המגילה הם כמו בערים הפרוזים, ראה למעלה.
בירושלים אין אומרים ביום זה "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון, ולא אומרים תחנון ו"למנצח...יענך", ואינם חייבים היום בסעודה ובמשלוח מנות.
שיר של יום שישי.
שבת פרשת כי תשא, ט"ו באדר (15.3.2025)
בכל הארץ:
שבת זו היא שבת הפסקה. מוציאים ספר תורה אחד וקוראים בו לשבעה בפרשת "כי תשא", ומפטירין מלכים א יח א-לט "ויהי ימים רבים".
אין אומרים "על הנסים" ואין אומרים "אב הרחמים".
במנחה קוראים לשלשה בפרשת ויקהל. אין אומרים "צדקתך צדק".
במוצש"ק תפילה כבכל מוצ"ש.
בירושלים
מוציאים שני ס"ת. בראשון קוראים לשבעה בפרשת השבוע ובשני קוראים למפטיר בפרשת בשלח "ויבא עמלק", ומפטירים בשמואל-א טו,ב: "כה אמר ה'… פקדתי" עד (טו,לד) "גבעת שאול". אין אומרים אב הרחמים ואין מזכירים נשמות. בכל תפילות היום ובברכת המזון אומרים בירושלים "על הנסים".
במנחה קוראים לשלשה בפרשת ויקהל. אין אומרים "צדקתך צדק".
במוצש"ק תפילה כבכל מוצ"ש.
יום א', ט"ז באדר (16.3.2025)
בכל הארץ – אין שינוי בתפילה. אין אומרים תחנון.
בירושלים סועדים את סעודת הפורים ושולחים מנות. אין אומרים תחנון ולמנצח. ואין אומרים "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון.
סיכום דיני פורים משולש בירושלים
ביום ששי (י"ד באדר) קוראים את המגילה (ביום חמישי בערב וביום ששי בבוקר) ומחלקים מתנות לאביונים (כמו בערי הפרזים).
ביום שבת (ט"ו בחודש) מוציאים ספר תורה שני וקוראים בו את פרשת "ויבא עמלק", ומפטירים בשמואל-א טו,ב: "כה אמר ה'… פקדתי" עד (לד) "גבעת שאול" (כמו בפרשת זכור). בתפילות היום ובברכת המזון אומרים "על הנסים".
ביום ראשון (ט"ז בחודש) מקיימים את מצוות "סעודת פורים" ושולחים מנות.
בכל שלשת הימים אין אומרים תחנונים ואין נופלים על פניהם.
בכל הישובים האחרים (ערי הפרזים) נוהגים כל מצוות פורים ביום ששי.
לפורים משולש זוכים בני ירושלים בכל שנה בה חל ליל הסדר במוצאי שבת. בפעם הבאה זה יקרה בשנת תת"ה.
שבת פרשת ויקהל, שבת פרה, כ"ב באדר (22.3.2025).
יוצרות ופיוטים כנהוג. מוציאים שני ספרי תורה. באחד קוראים לשבעה בפרשת השבוע, חצי קדיש. בספר שני קוראים למפטיר בפרשת חוקת: במדבר יט, א-כב. יש האומרים שגם קריאת התורה בפרשת פרה היא מן התורה. מפטירים ביחזקאל לו,טז: "ויהי דבר ה' אלי לאמר", עד סוף הפרק. אין קטן עולה למפטיר. אין אומרים "אב הרחמים".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת פקודי, אומרים "צדקתך צדק".
ביום שישי כ"ח באדר (28.3.2025), מעבר לשעון קיץ
שבת פרשת פקודי, שבת החודש. כ"ט באדר (29.3.2025).
יוצרות ופיוטים כנהוג. מוציאים שני ספרי תורה. באחד קוראים לשבעה בפרשת השבוע. חצי קדיש. בשני קוראים למפטיר בפרשת בא, שמות יב,א-כ: "ויאמר ה'... החודש הזה" עד "תאכלו מצות". מפטירים ביחזקאל מה,טז: "כל העם הארץ", עד מו,יח: "איש מאחוזתו".
יש מוסיפים פסוק ראשון ואחרון של הפטרת "מחר חודש".
אין קטן עולה למפטיר. מברכים חודש ניסן שיהיה מחר ביום א' (30.3.2025). אין אומרים "אב הרחמים".
המולד: שבת (29.3.2025) בשעה 7:46 בבוקר וחלק אחד
במנחה קוראים לשלשה בפרשת ויקרא. אין אומרים "צדקתך צדק".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
