ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
17 באפריל – 16 במאי 2026
המולד: יום שישי בבוקר 5:38 ו-14 חלקים
זמן קידוש לבנה: מליל ג', ד' באייר (19.4.2026), עד ליל ו', י"ד באייר (30.4.2026)
שבת תזריע מצורע, ב' ראש חודש אייר, א' באייר (18.4.2026). בתפילה: "יעלה ויבוא". חצי הלל, קדיש תתקבל. מוציאים שני ספרי תורה. באחד קוראים לשבעה בפרשת השבוע. חצי קדיש. בשני קוראים למפטיר בפרשת פנחס: "וביום השבת, ובראשי חדשיכם" עד "ונסכו". מפטירים בישעיהו סו,א: "כה אמר ה' השמים כסאי" עד סוף הספר, וחוזרים וכופלים הפסוק "והי' מדי חודש בחדשו". אין אומרים אב הרחמים. מוסף של שבת וראש חודש: "אתה יצרת". יש להוסיף "קדשנו במצוותיך" ראה שבת ראש חודש טבת. שיר של יום, ברכי נפשי.
במנחה קוראים לשלושה בפרשת אחרי. "יעלה ויבוא". אין אומרים "צדקתך צדק". אבות פרק ב.
יום ג', ד' באייר (21.4.2026). יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. מדליקים נרות נשמה לזכר הנופלים. בתפילת ערבית, אחרי קדיש תתקבל, מוסיפים מזמור ט' בתהילים, פסוק בפסוק, וקדיש על ידי הורים וקרובים. בתפילת שחרית, אחרי קדיש תתקבל, פותחים הארון, ואומרים מזמור קמ"ד בתהילים פסוק בפסוק, יזכור, "אל מלא רחמים" וקדיש על ידי הורים וקרובים. אין אומרים תחנון במנחה.
יום העצמאות, יום ד', ה' בחודש (22.4.2026). על פי תקנת הרבנות הראשית לישראל אומרים בלילה לפני ערבית פרקי הודאה כנהוג, וביום מוסיפים מזמורים של שבת וחג, ואומרים שירת הים פסוק בפסוק. קוראים הלל (יש קוראים בברכה ויש בלא ברכה), ותפילה לשלום המדינה וחיילי צה"ל. אין אומרים תחנון ו"למנצח". קוראים בתורה שלשה בפרשת אחרי, וקוראים את הפרק "עוד היום בנוב לעמוד" עד "קדוש
ישראל" (ישעיהו יא,יב) חוגגים לציון ראשית צמיחת גאולתנו, בהלל והודיה לה' יתברך.
הראשון לציון הרב נסים התיר להתגלח לכבוד יום העצמאות.
שבת פרשת אחרי וקדושים, ח' באייר (25.4.2026). מפטירים בעמוס ט,ז "הלא כבני כושיים". עד סוף הפרק. מברכים המתענים שני-חמישי-שני.
במנחה קוראים לשלושה בפרשת אמור, אומרים "צדקתך צדק". אבות פרק ג.
יום ב', י' באייר (27.4.2026). תענית שני קמא, סליחות, עלות השחר 4:20.
יום ה', י"ג באייר (30.4.2026). תענית חמישי, סליחות. עלות השחר 4:17. במנחה – יש האומרים תחנון, ויש שאינם אומרים.
פסח שני. יום ו', י"ד באייר (1.5.2026). אין אומרים תחנון אבל אומרים "למנצח". בליל י"ד עורכים הדלקה להילולא דר' מאיר בעל הנס ע"י ציונו בטבריה.
שבת פרשת אמור, ט"ו באייר (2.5.2026). מפטירים ביחזקאל מד,טו: "והכהנים הלוים" עד מד,לא "לא יאכלו הכהנים".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת בהר. "צדקתך צדק". אבות פרק ד.
מיום זה ואילך, המסופק אם אמר "משיב הרוח" אינו חוזר, כיון שאמר 90 פעם, ומיום א', ט"ז בחודש, המסופק אם אמר "ותן ברכה" אינו חוזר.
יום ב', י"ז באייר (4.5.2026). תענית שני בתרא. סליחות. עלות השחר 4:11.
במנחה אין אומרים תחנון.
ל"ג בעומר, יום ג', י"ח באייר (5.5.2026). משקיעת החמה יש להיזהר מלומר שהיום ל"ג בעומר עד שיספור, שלא יכנס לספק ברכה. אין אומרים תחנון, אבל אומרים למנצח. מסתפרים, נוהגים קצת שמחה ועורכים נישואין. במירון הילולא על קברו של ר' שמעון בר יוחאי. ויש הגוזזים שם שערות של ילד שהגיע לגיל 3. אין מתענים בו, מלבד תענית חלום או חתן ביום חופתו.
שבת פרשת בהר בחוקותי, כ"ב באייר (9.5.2026). "חזק". נוהגים לקרוא את התוכחה בקול נמוך, אך שישמע כל הקהל. נהגו שהקורא עצמו עולה בה מפני הקפדנים. מפטירים בירמיהו טז,יט "ה' עוזי ומעוזי" עד יז,יד "תהילתי אתה".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת במדבר. אבות פרק ה.
יום ה' כ"ז באייר (14.5.2026). ערב ראש חודש סיון (מוקדם). במנחה אומרים יום כפור קטן, ואין אומרים תחנון.
יום ו', כ"ח באייר (15.5.2026), יום שחרור ירושלים. יום שחרור יהודה, שומרון ומקום המקדש משלטון זר. על פי החלטת הרבנות הראשית נקבע יום זה כיום הודיה ושמחה.
במעריב מקדימים "שיר המעלות שמחתי באומרים לי" בנעימת חג. יש המוסיפים גם "שיר המעלות זכור ה' לדוד את כל ענותו".
בתפילת הבוקר מוסיפים מזמורים של שבת וחג, "אז ישיר" פסוק בפסוק, הלל שלם בברכה, ואומרים חזן וקהל פסוק בפסוק תהילים ק"ז: "הודו לה' כי טוב". עושים משתה לזכר הנסים והנפלאות.
שבת פרשת במדבר, כ"ט באייר (16.5.2026). מפטירים בשמואל א כ,יח: "ויאמר לו יהונתן מחר חודש" עד כ,מב: "עד עולם". מברכים חודש סיון שיחול הערב. אומרים "אב הרחמים".
המולד: לפני צאת השבת שעה 18:02 ו-15 חלקים
במנחה קוראים לשלושה בפרשת נשא. אין אומרים צדקתך צדק. אבות פרק ו.
* * *
לוח דינים ומנהגים לחודש אייר כמנהג עדות מזרח
המולד: ליל שישי 5:18 + 14 חלקים
זמן ברכת הלבנה: מוצאי שבת, ט' בחודש, עד ליל ו', י"ד בחודש
ב' דר"ח אייר, שבת, א' באייר, פרשת תזריע מצורע. "יעלה ויבוא".
שחרית - אחר חזרת הש"ץ הלל בלי ברכה ובדילוג. מוציאים שני ס"ת. בראשון קוראים לשבעה בפרשיות השבוע, ח"ק. בשני קורין למפטיר בפרשת פנחס "וביום השבת" עד "ונסכו", ח"ק. מפטירים בנביא "כה אמר ה' השמים כסאי" (ישעיהו ס"ו) עד "והיה מדי חודש בחודשו".
מוסף אתה יצרת. אבות פרק ב'.
מנחה - אין אומרים צדקתך.
יום שלישי, ד' באייר, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. מדליקים נרות נשמה לזכר הנופלים. בתפילת ערבית, אחרי קדיש תתקבל, מוסיפים מזמור ט' בתהלים פסוק בפסוק, וקדיש על ידי הורים וקרובים. בתפילת שחרית, אחרי קדיש תתקבל, פתיחת הארון, מזמור קמ"ד בתהלים פסוק בפסוק, יזכור, "אל מלא רחמים" וקדיש על ידי הורים וקרובים.
יום רביעי, ה' באייר, יום העצמאות. עפ"י תקנת הרבנות הראשית לישראל אומרים בלילה לפני ערבית פרקי הודאה כנהוג, וביום מוסיפים מזמורים של שבת וחג, ואומרים שירת הים פסוק בפסוק. קוראים הלל (יש קוראים בברכה ויש בלא ברכה), ותפילה לשלום המדינה וחיילי צה"ל. אין אומרים תחנון ו"למנצח", וקוראים את הפטרת "עוד היום בנוב לעמוד" עד "קדוש ישראל" (ישעיהו יא,יב). חוגגים לציון ראשית צמיחת גאולתנו, בהלל והודיה לה' יתברך. הראשון לציון הרב ניסים התיר להתגלח ביום העצמאות.
שבת פרשת אחרי מות קדושים, ח' באייר. מפטירים בנביא "ויהי דבר ה'…בן אדם דבר" (יחזקאל כ'). פרקי אבות ג'.
יום ששי י"ד באייר, פסח שני. אין אומרים בו תחנון וגם לא במנחה ביום חמישי. יש נוהגים לאכול ביום זה מצה. עד יום זה, אם אוכל מצה של פסח, מברך המוציא וברכת המזון, לאחר יום זה מזונות. (על מצת חמץ מברך מזונות וברכה מעין שלוש).
שבת פרשת אמור, ט"ו באייר. מפטירים בנביא "והכוהנים הלויים (יחזקאל מד, טו עד סוף הפרק). פרקי אבות פרק ד'.
ל"ג בעומר, יום שלישי, י"ח באייר. אין אומרים בו תחנון וגם לא במנחה שלפניו. יום ההילולא דרשב"י. בלילו נהגו לערוך בביהכ"נ לימוד, הדלקת נרות ואמירת פזמונים לכבוד התנא הרשב"י. במירון נערכת הילולא על ציון רשב"י זיע"א.
שבת פרשת בהר בחוקותי, כ"ב באייר. קוראים התוכחה בקול נמוך שיגיע לאזני הצבור. מפטירים בנביא (ירמיהו טז, יט) "ה' עוזי ומעוזי" עד "כי תהילתי אתה" (יז, יד).
התימנים מפטירים ביחזקאל לד.
פרקי אבות פרק ה'.
כ"ח באייר, יום ששי, יום שחרור ירושלים. שחרור העיר העתיקה והכותל משלטון זר. עפ"י החלטת הרבנות הראשית נקבע יום זה כיום הודיה ושמחה לרגל שחרור ירושלים ונסי ה' במלחמת ששת הימים.
במעריב מקדימים "שיר המעלות שמחתי באומרים לי" בנעימת חג. יש המוסיפים גם "שיר המעלות זכור ה' לדוד כל ימי ענותו".
בתפילת הבוקר מוסיפים מזמורים של שבת וחג. "אז ישיר" פסוק בפסוק, הלל (ללא ברכה), ואומרים חזן וקהל פסוק בפסוק תהלים ק"ז: "הודו לה' כי טוב". עושים משתה לזכר הנסים והנפלאות.
יום זה הוא ההילולא של שמואל הנביא. נוהגים לעלות לקברו ולומר תפילה מיוחדת לכך.
שבת פרשת במדבר, כ"ט באייר, ערב ר"ח סיון. מפטירים בשמואל א', כ' "ויאמר לו יהונתן מחר חודש". מברכים חודש סיון שיחול למחר ביום ראשון.
מנחה - אין אומרים צדקתך. אבות פרק ו'.
בער"ח סיון נוהגים להתפלל תפילת השל"ה הקדוש, על חינוך הילדים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.











