ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
17 באפריל – 16 במאי 2026
המולד: יום שישי בבוקר 5:38 ו-14 חלקים
זמן קידוש לבנה: מליל ג', ד' באייר (19.4.2026), עד ליל ו', י"ד באייר (30.4.2026)
שבת תזריע מצורע, ב' ראש חודש אייר, א' באייר (18.4.2026). בתפילה: "יעלה ויבוא". חצי הלל, קדיש תתקבל. מוציאים שני ספרי תורה. באחד קוראים לשבעה בפרשת השבוע. חצי קדיש. בשני קוראים למפטיר בפרשת פנחס: "וביום השבת, ובראשי חדשיכם" עד "ונסכו". מפטירים בישעיהו סו,א: "כה אמר ה' השמים כסאי" עד סוף הספר, וחוזרים וכופלים הפסוק "והי' מדי חודש בחדשו". אין אומרים אב הרחמים. מוסף של שבת וראש חודש: "אתה יצרת". יש להוסיף "קדשנו במצוותיך" ראה שבת ראש חודש טבת. שיר של יום, ברכי נפשי.
במנחה קוראים לשלושה בפרשת אחרי. "יעלה ויבוא". אין אומרים "צדקתך צדק". אבות פרק ב.
יום ג', ד' באייר (21.4.2026). יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. מדליקים נרות נשמה לזכר הנופלים. בתפילת ערבית, אחרי קדיש תתקבל, מוסיפים מזמור ט' בתהילים, פסוק בפסוק, וקדיש על ידי הורים וקרובים. בתפילת שחרית, אחרי קדיש תתקבל, פותחים הארון, ואומרים מזמור קמ"ד בתהילים פסוק בפסוק, יזכור, "אל מלא רחמים" וקדיש על ידי הורים וקרובים. אין אומרים תחנון במנחה.
יום העצמאות, יום ד', ה' בחודש (22.4.2026). על פי תקנת הרבנות הראשית לישראל אומרים בלילה לפני ערבית פרקי הודאה כנהוג, וביום מוסיפים מזמורים של שבת וחג, ואומרים שירת הים פסוק בפסוק. קוראים הלל (יש קוראים בברכה ויש בלא ברכה), ותפילה לשלום המדינה וחיילי צה"ל. אין אומרים תחנון ו"למנצח". קוראים בתורה שלשה בפרשת אחרי, וקוראים את הפרק "עוד היום בנוב לעמוד" עד "קדוש
ישראל" (ישעיהו יא,יב) חוגגים לציון ראשית צמיחת גאולתנו, בהלל והודיה לה' יתברך.
הראשון לציון הרב נסים התיר להתגלח לכבוד יום העצמאות.
שבת פרשת אחרי וקדושים, ח' באייר (25.4.2026). מפטירים בעמוס ט,ז "הלא כבני כושיים". עד סוף הפרק. מברכים המתענים שני-חמישי-שני.
במנחה קוראים לשלושה בפרשת אמור, אומרים "צדקתך צדק". אבות פרק ג.
יום ב', י' באייר (27.4.2026). תענית שני קמא, סליחות, עלות השחר 4:20.
יום ה', י"ג באייר (30.4.2026). תענית חמישי, סליחות. עלות השחר 4:17. במנחה – יש האומרים תחנון, ויש שאינם אומרים.
פסח שני. יום ו', י"ד באייר (1.5.2026). אין אומרים תחנון אבל אומרים "למנצח". בליל י"ד עורכים הדלקה להילולא דר' מאיר בעל הנס ע"י ציונו בטבריה.
שבת פרשת אמור, ט"ו באייר (2.5.2026). מפטירים ביחזקאל מד,טו: "והכהנים הלוים" עד מד,לא "לא יאכלו הכהנים".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת בהר. "צדקתך צדק". אבות פרק ד.
מיום זה ואילך, המסופק אם אמר "משיב הרוח" אינו חוזר, כיון שאמר 90 פעם, ומיום א', ט"ז בחודש, המסופק אם אמר "ותן ברכה" אינו חוזר.
יום ב', י"ז באייר (4.5.2026). תענית שני בתרא. סליחות. עלות השחר 4:11.
במנחה אין אומרים תחנון.
ל"ג בעומר, יום ג', י"ח באייר (5.5.2026). משקיעת החמה יש להיזהר מלומר שהיום ל"ג בעומר עד שיספור, שלא יכנס לספק ברכה. אין אומרים תחנון, אבל אומרים למנצח. מסתפרים, נוהגים קצת שמחה ועורכים נישואין. במירון הילולא על קברו של ר' שמעון בר יוחאי. ויש הגוזזים שם שערות של ילד שהגיע לגיל 3. אין מתענים בו, מלבד תענית חלום או חתן ביום חופתו.
שבת פרשת בהר בחוקותי, כ"ב באייר (9.5.2026). "חזק". נוהגים לקרוא את התוכחה בקול נמוך, אך שישמע כל הקהל. נהגו שהקורא עצמו עולה בה מפני הקפדנים. מפטירים בירמיהו טז,יט "ה' עוזי ומעוזי" עד יז,יד "תהילתי אתה".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת במדבר. אבות פרק ה.
יום ה' כ"ז באייר (14.5.2026). ערב ראש חודש סיון (מוקדם). במנחה אומרים יום כפור קטן, ואין אומרים תחנון.
יום ו', כ"ח באייר (15.5.2026), יום שחרור ירושלים. יום שחרור יהודה, שומרון ומקום המקדש משלטון זר. על פי החלטת הרבנות הראשית נקבע יום זה כיום הודיה ושמחה.
במעריב מקדימים "שיר המעלות שמחתי באומרים לי" בנעימת חג. יש המוסיפים גם "שיר המעלות זכור ה' לדוד את כל ענותו".
בתפילת הבוקר מוסיפים מזמורים של שבת וחג, "אז ישיר" פסוק בפסוק, הלל שלם בברכה, ואומרים חזן וקהל פסוק בפסוק תהילים ק"ז: "הודו לה' כי טוב". עושים משתה לזכר הנסים והנפלאות.
שבת פרשת במדבר, כ"ט באייר (16.5.2026). מפטירים בשמואל א כ,יח: "ויאמר לו יהונתן מחר חודש" עד כ,מב: "עד עולם". מברכים חודש סיון שיחול הערב. אומרים "אב הרחמים".
המולד: לפני צאת השבת שעה 18:02 ו-15 חלקים
במנחה קוראים לשלושה בפרשת נשא. אין אומרים צדקתך צדק. אבות פרק ו.
* * *
לוח דינים ומנהגים לחודש אייר כמנהג עדות מזרח
המולד: ליל שישי 5:18 + 14 חלקים
זמן ברכת הלבנה: מוצאי שבת, ט' בחודש, עד ליל ו', י"ד בחודש
ב' דר"ח אייר, שבת, א' באייר, פרשת תזריע מצורע. "יעלה ויבוא".
שחרית - אחר חזרת הש"ץ הלל בלי ברכה ובדילוג. מוציאים שני ס"ת. בראשון קוראים לשבעה בפרשיות השבוע, ח"ק. בשני קורין למפטיר בפרשת פנחס "וביום השבת" עד "ונסכו", ח"ק. מפטירים בנביא "כה אמר ה' השמים כסאי" (ישעיהו ס"ו) עד "והיה מדי חודש בחודשו".
מוסף אתה יצרת. אבות פרק ב'.
מנחה - אין אומרים צדקתך.
יום שלישי, ד' באייר, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. מדליקים נרות נשמה לזכר הנופלים. בתפילת ערבית, אחרי קדיש תתקבל, מוסיפים מזמור ט' בתהלים פסוק בפסוק, וקדיש על ידי הורים וקרובים. בתפילת שחרית, אחרי קדיש תתקבל, פתיחת הארון, מזמור קמ"ד בתהלים פסוק בפסוק, יזכור, "אל מלא רחמים" וקדיש על ידי הורים וקרובים.
יום רביעי, ה' באייר, יום העצמאות. עפ"י תקנת הרבנות הראשית לישראל אומרים בלילה לפני ערבית פרקי הודאה כנהוג, וביום מוסיפים מזמורים של שבת וחג, ואומרים שירת הים פסוק בפסוק. קוראים הלל (יש קוראים בברכה ויש בלא ברכה), ותפילה לשלום המדינה וחיילי צה"ל. אין אומרים תחנון ו"למנצח", וקוראים את הפטרת "עוד היום בנוב לעמוד" עד "קדוש ישראל" (ישעיהו יא,יב). חוגגים לציון ראשית צמיחת גאולתנו, בהלל והודיה לה' יתברך. הראשון לציון הרב ניסים התיר להתגלח ביום העצמאות.
שבת פרשת אחרי מות קדושים, ח' באייר. מפטירים בנביא "ויהי דבר ה'…בן אדם דבר" (יחזקאל כ'). פרקי אבות ג'.
יום ששי י"ד באייר, פסח שני. אין אומרים בו תחנון וגם לא במנחה ביום חמישי. יש נוהגים לאכול ביום זה מצה. עד יום זה, אם אוכל מצה של פסח, מברך המוציא וברכת המזון, לאחר יום זה מזונות. (על מצת חמץ מברך מזונות וברכה מעין שלוש).
שבת פרשת אמור, ט"ו באייר. מפטירים בנביא "והכוהנים הלויים (יחזקאל מד, טו עד סוף הפרק). פרקי אבות פרק ד'.
ל"ג בעומר, יום שלישי, י"ח באייר. אין אומרים בו תחנון וגם לא במנחה שלפניו. יום ההילולא דרשב"י. בלילו נהגו לערוך בביהכ"נ לימוד, הדלקת נרות ואמירת פזמונים לכבוד התנא הרשב"י. במירון נערכת הילולא על ציון רשב"י זיע"א.
שבת פרשת בהר בחוקותי, כ"ב באייר. קוראים התוכחה בקול נמוך שיגיע לאזני הצבור. מפטירים בנביא (ירמיהו טז, יט) "ה' עוזי ומעוזי" עד "כי תהילתי אתה" (יז, יד).
התימנים מפטירים ביחזקאל לד.
פרקי אבות פרק ה'.
כ"ח באייר, יום ששי, יום שחרור ירושלים. שחרור העיר העתיקה והכותל משלטון זר. עפ"י החלטת הרבנות הראשית נקבע יום זה כיום הודיה ושמחה לרגל שחרור ירושלים ונסי ה' במלחמת ששת הימים.
במעריב מקדימים "שיר המעלות שמחתי באומרים לי" בנעימת חג. יש המוסיפים גם "שיר המעלות זכור ה' לדוד כל ימי ענותו".
בתפילת הבוקר מוסיפים מזמורים של שבת וחג. "אז ישיר" פסוק בפסוק, הלל (ללא ברכה), ואומרים חזן וקהל פסוק בפסוק תהלים ק"ז: "הודו לה' כי טוב". עושים משתה לזכר הנסים והנפלאות.
יום זה הוא ההילולא של שמואל הנביא. נוהגים לעלות לקברו ולומר תפילה מיוחדת לכך.
שבת פרשת במדבר, כ"ט באייר, ערב ר"ח סיון. מפטירים בשמואל א', כ' "ויאמר לו יהונתן מחר חודש". מברכים חודש סיון שיחול למחר ביום ראשון.
מנחה - אין אומרים צדקתך. אבות פרק ו'.
בער"ח סיון נוהגים להתפלל תפילת השל"ה הקדוש, על חינוך הילדים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
