ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- שיעורים נוספים ברפואה
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן ז"ל
ברגעים אלו, עת אנו מתענגים על השבת, ממתינים בישראל כ - 1000 איש להשתלות איברים שיצילו את חייהם. בשנה האחרונה התבצעו בארץ רק 279 השתלות.
בישראל נפטרים בשנה כ- 150-200 איש, שיכולים להיות תורמים פוטנציאליים להשתלות איברים שמצילות חיים. מתוכם מצליחים לקבל הסכמות לתרומת איברים רק מ- 40 אחוז לערך, בעולם לעומת זאת מגיע שיעור ההסכמות לתרומה לכ - 70-80 אחוז מהנפטרים.
בארצות המערב, כשלושים אחוזים מהאוכלוסייה הם בעלי כרטיס תורם איברים. לעומתן, בישראל, רק 4 אחוזים חתומים על כרטיס "אדי" לתרומת איברים. אחת הסיבות לכך היא שבארץ ישנו אחוז גבוה מאד של יהודים דתיים ומסורתיים (ואפילו "חילונים"), שכשמדובר בנושא המוות הם נוהגים על פי דעת תורה, וממתינים למוצא פיהם של הרבנים. הרופאים היו מודעים לעובדה זו, ובשנת תשמ"ה פנתה ועדה רפואית לרבנות הראשית לישראל בבקשה לדון בזווית ההלכתית של ההשתלות. הרבנות הושיבה ועדה של גדולי ישראל, שבראשם עמדו הרבנים הראשיים דאז, רבותינו הגר"א שפירא שליט"א והגר"מ אליהו שליט"א.
בניגוד לחשש הרווח בציבור הרחב, הרבנים לא הוטרדו מהשאלה - האם יקום האדם בתחיית המתים ללא האיבר שתרם, שהרי הגוף בכל מקרה נרקב בקבר, ובכל זאת ה' מקים את האדם לתחייה. הרבנים דנו בשאלות של חשש רצח התורם או המושתל, ובשאלת ניוול המת. בתחילת עידן ההשתלות, מתו רוב המושתלים, מפני שגופם דחה את השתל. בעידן זה אסרו הפוסקים את ההשתלות, מפני פיקוח הנפש של המושתל. אולם, בשנת תש"מ הוכנסה לשימוש תרופה נגד דחיית השתל, ורוב ההשתלות הצליחו. מאז, הפכו ההשתלות לגורם מציל חיים, והשאלה צפה במלוא עוזה - האם מותר להשתיל איברים כגון: לב וכבד, שהדרך היחידה להשיגם היא מחולה שמוחו מת אך ליבו עדיין פועם? שאלה זו תלויה בקביעת "רגע המוות", שהרי אין דוחים נפש מפני נפש - אסור להרוג חולה הנוטה למות, אפילו בשביל להציל אדם אחר. אם מי שמוחו מת יוגדר כמת תתאפשר השתלת לב, אך אם כל זמן שאין "מוות לבבי" החולה מוגדר כחי, אסור להוציא את הלב מגוף התורם.
כמה מגדולי הפוסקים הכריעו לאיסור, אולם הגר"מ פיינשטיין וועדת הרבנים הנ"ל הכריעו להיתר. הרבנות התנתה זאת בקיום בדיקות מסוימות, שמוודאות את "רגע המוות" מבחינה הלכתית, ובשיתוף נציג מטעמה בועדה הקובעת רגע זה. כיום, לצערנו, עקב סירובם ויהירותם של הרופאים, תנאי הרבנות לא מתקיימים אוטומטית. (הנתונים באדיבות המרכז הלאומי להשתלות. הרקע ההלכתי עפ"י האנציקלופדיה הרפואית - הלכתית מאת פרופסור שטיינברג).
שאלתנו - האם מותר לתרום איברים מחיים או לאחר מיתה? והאם בתנאים הנוכחיים, כשתנאי הרבנות לא מקוימים, מותר מראש לחתום על כרטיס תורם - "אדי"?
הרב דב ליאור:
א. תרומת איברים מאדם חי - הנושא עלה על שולחנם של גדולי ישראל בדור הקודם. בשו"ת ציץ אליעזר (ח"י סימן כה, א"ק ז) הכריע על פי תשובת הרדב"ז, שאין אדם חייב לוותר על איבריו אפילו אם אין סכנה בכריתתו. אולם מותר לאדם לנדב איבר שלו להצלת חיים מסכנה ודאית, בתנאי שהרופאים יקבעו שאין הוא מסכן את עצמו בכך.
ב. תרומת איברים מנפטר - לדעת רוב גדולי הפוסקים מותר לקחת איבר מנפטר, כדי לשותלו באדם ולהציל בכך את חייו, וכמובן שצריך להקפיד שהדבר יעשה רק לאחר שהנפטר הוגדר כמת על פי ההלכה.
ג. חתימה מראש על כרטיס תורם (אדי) - לפי מה שידוע לי ושנמסר לי, נכון להיום קשה לסמוך על הרופאים, ויש חשש גדול של ניוול המת, לכן לשואלים אותי אני עונה, שלא לחתום מראש, ואם חלילה יתעורר צורך בדבר (לא עלינו), אזי יפנו למשפחה שתחליט בדבר בהתייעצות עם פוסקים מובהקים, אולם אין לחתום מראש.
הרב אברהם יצחק הלוי כלאב:
כיום הרפואה התפתחה, וישנה אפשרות להחליף איבר פגוע בחולה, ולהשתיל במקומו איבר תקין שנלקח מפצוע שאינו יכול לחיות, ובזכות האיבר הבריא יֵצא החולה מכלל סכנה וימשיך לחיות. השאלה העומדת בפני פוסקי ההלכה היא - האם ההשתלה מותרת?
מחד - ברור שאסור להרוג יהודי אחד כדי להציל יהודי אחר, גם אם הראשון עתיד למות כעבור זמן קצר, לפיכך אין לקחת איברים כגון לב, כבד וכדומה מהתורם כאשר הוא חי, כי הוא ימות בעקבות הוצאת האיבר. מאידך, אין תועלת באיברים שהוצאו מהתורם לאחר מותו, שהרי איבר מת אינו חוזר לחיות גם כאשר הוא מושתל באדם חי. לכן האפשרות היחידה היא להתרים איברים מפצוע אנוש, שליבו ונשימתו פועלים רק על ידי מכונות. אפשרות זו תלויה בשאלת "רגע המוות": האם מבחינה הלכתית פצוע ברמה כזו מוגדר כמת, והוצאת הלב או איבר אחר לא ממיתה אותו, מפני שהוא מת כבר ונשימתו ופעימות ליבו הם פעולות מכניות בלבד.
במסכת יומא (פה.) מבואר, שמי שאין לו נשימה באפו מוגדר כמת. ברם כיום יש מצבים, שגם כאשר אין נשימה באף, אפשר להאריך את חיי החולה. לפיכך הסכימו רבנים גדולים ומוסמכים, שכאשר המוח מת, כלומר שאין בו פעילות חשמלית, כפי שיש במוח חי המווסת את כל חיות הגוף, למרות שפעילות מחזור הדם והנשימה ממשיכות על ידי מכונות, האדם מוגדר כמת גמור. לפיכך, מותר מבחינה הלכתית ליטול מהתורם את האיברים הממשיכים בפעילותם גם לאחר מות המוח. (עיקרון זה הוכח בעזרת ניסוי. לקחו כבשה מעוברת שהגיע זמנה להמליט את עוברה, וחיברו את לבה למכונה שהפעילה את לבה. אחר כך חתכו את ראש הכבשה, כך שברור שהכבשה מתה, ובכל זאת העובר שבמעיה לא מת, כפי שקורה בכבשה מעוברת שמתה שעוברה מת כמותה. העובר ניצל והתפתח לכבש בריא רגיל כשאר הכבשים. הוכח, שיתכן שהאיברים ממשיכים לתפקד ע"י מכונה המזרימה את הדם לאיברים גם לאחר רגע המוות).
אולם, יש לציין, שלא כל פוסקי הדור הסכימו, שמיתת המוח כאשר שאר האיברים עובדים, נחשבת כמיתת האדם. לשיטתם, במצב כזה אין לבצע עקירת איברים מאדם עד שימותו כל אבריו.
בהשתלת איברים ישנה בעיה נוספת - מצווה לקבור את המת, ואסור להשתמש בו. אולם בכל זאת התירו משני טעמים - א. יש בהשתלת האיברים פיקוח נפש, ונדחית מצוות הקבורה מפניה. ב. מצוות קבורה היא לאבר מת, אולם איבר שחזר לחיות פקעה ממנו מצות קבורה, כשם שאין מצות קבורה במת שחזר לחיות.
אכן לקבוע שבאמת המוח מת, יש צורך שהדבר יתברר על פי אנשים יראי שמיים ונאמנים המומחים לדבר, שיאשרו זאת. במציאות הקיימת כיום הדבר קשה מאד לביצוע. לפיכך בשעה שרוצים לעשות מעשה צריך להתייעץ עם מומחי הלכה, כדי לעשות הכל כהלכה באמת.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











