ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- צומח ובעלי חיים
מצוה לספר
במאמץ עצום עברו רבני ה'מכון לחקלאות על פי התורה' בקיבוצים השונים, במטרה לשכנע את החקלאים לסדר את ענייני הכשרות השונים על הצד הטוב ביותר. אחת המשימות החשובות ביותר הייתה לדאוג לכך שלא יהיו בעיות בנושא קדושת הבכורות בבהמות. הם עברו בין כל החקלאים המגדלים בהמות ושיכנעו אותם להצטרף להסדר בו גוי קונה חלק מסוים מהבהמות המבכירות (שטרם המליטו), ובכך למעשה הופך לשותף בבעלות על הבהמה וממילא הולד הנולד ראשון אינו קדוש בקדושת בכור. אצל אחד הקיבוצניקים משימת השיכנוע הייתה קשה ביותר, הוא התנגד למה שנתפס על פי הגדרתו "פולחן אלילי קדום", והתנגד לכל מושג של 'קדושה וטומאה'. אולם לאחר שיחות ארוכות עלה בידי הרבנים לשכנעו והא ניאות לחתום על הסכם המכירה כנדרש.
אולם למרבה ההפתעה, אחת מפרותיו המבכירות של אותו חקלאי המליטה קודם לתאריך החלת המכירה, וממילא העגל קדוש בקדושת בכור. כעבור מספר ימים, קיבל האיש הודעה כי עגל שמספרו 572931 מת, ובמחשבה מהירה שם לב כי מדובר בעגל הבכור. אחד הרבנים ששמע על כך הזדרז והודיע לבעליו של העגל כי היות וחלה על העגל קדושת בכור, ממילא חייב בקבורה ואין להשליכו סתם. אך לכך הקיבוצניק כבר לא היה מוכן - לקבור עגל בגלל "אמונה טפלה במושג של קדושה"?! והחליט לעשות לעגל מה שנוהג לעשות בדרך כלל לכל העגלים שמתים. הוא לקח את העגל וזרק אותו לואדי שמעבר לשטחי המרעה, מתוך הנחה ברורה כי החיות בסביבה יאכלו את הפגר תוך זמן קצר. בימים שלאחר מכן שם לב כי בכל יום מת בעדר עגל אחד, כשאת העגלים המתים זרק כהרגלו אל מעבר לגדר. כעבור כשבועיים, החליט ללכת ולבדוק מה קורה עם העגלים שזרק בואדי, הוא ירד בזהירות רבה, וראה כי מהעגלים לא נותר דבר, וכי נטרפו עד תום. אולם לפתע שם לב כי בצד ישנו עגל אחד שלם, שהזאבים והתנים לא נגעו בו כלל. הוא ניגש אל העגל, הסתכל במספר הטבוע באוזנו, ונדהם לראות את המספר 572931, אותו עגל קדוש שזרק לפני שבועיים תמימים! לרבנים שהופתעו לראותו חבוש בכיפה סיפר לאחר מכן בהתרגשות גדולה על ההתעוררות שעבר, בכך שהבין שאפילו החיות הטורפות הרגישו את אותה קדושה החופפת את פגר הבכור, שאכלו את כל הפגרים חוץ ממנו.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
18 - מצווה שהכהנים יברכו את ישראל
19 - מצווה לקדש בכורות פטר רחם הזכרים
20 - מצוות עשה שיפדה בנו הבכור לאמו הישראלית
טען עוד
מצוה להורות
זה לשון ספר החינוך: "משרשי מצוה זו, שרצה השם לזכותנו לעשות מצוה בראשית פרינו, למען דעת כי הכל שלו, ואין לו לאדם דבר בעולם רק מה שיחלק לו השם יתברך בחסדיו. ויבין זה בראותו כי אחר שיגע האדם כמה יגיעות וטרח כמה טרחות בעולמו והגיע לזמן שעשה פרי. וחביב עליו ראשית פריו כבבת עינו, מיד נותנו להקדוש ברוך הוא. ומתרוקן רשותו ממנו ומכניסו לרשות בוראו. ועוד, לזכור הנס הגדול שעשה לנו השם יתברך בבכורי מצרים, שהרגם והצילנו מידם".
בכור בהמה טהורה נוהג בזכרים ואינו נוהג בנקבות. ונוהג בין בארץ ובין בחוצה לה.
ומצוה להקדיש את הבכור ולומר עליו "הרי זה קודש", אבל קדושתו אינה תלויה באמירת הבעלים אלא קדוש מרחם אימו גם אם לא אמר נוסח זה.
בזמן הזה, שאי אפשר לאכול את הבכור בטהרה, נוהגים למכור חלק מהבהמה לנוכרי, מפני שבהמה ששותף בה נוכרי ולדה הבכור אינו קדוש בקדושת בכורות.
נולד בכור בלא שמכרו חלק מהאם לנוכרי, אסור להשתמש בבכור לשום דבר. אין לגזוז את הבהמה, או להשתמש בה לשימושים אחרים, אלא תראה במרעה עד שייפול בה מום משמעותי, ועל פי חכם אפשר אז לשוחטה ולאוכלה. ויש בדבר חילוקי דינים רבים ולכן אדם שיש לו בהמה מבכירה קודם לידתה, יש לו לשאול תלמיד חכם כיצד לנהוג הלכה למעשה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
