ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- משפט אזרחי (ערכאות)
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לפניהם - ולא לפני ערכאות
כתוב "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". כותב רש"י: "לפניהם - ולא לפני גוים, ואפילו ידעת בדין אחד שהם דנין אותו כדיני ישראל, אל תביאהו בערכאות שלהם, שהמביא דיני ישראל לפני גוים מחלל את השם ומייקר שם עבודה זרה להחשיבה, שנאמר 'כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים', כשאויבינו פלילים זהו עדות לעלוי יראתם", עכ"ל.
כלומר, אפילו אם ידוע לו שהם דנים כמו דיני ישראל, בעצם ההליכה להשפט לפני ערכאות, יש איסור.
וכתוב בשו"ע (חו"מ סי' כ"ו סעי' א'): "אסור לדון בפני דייני עכו"ם ובערכאות שלהם פירוש: מושב הקבוע לשרים לדון בו אפילו בדין שדנים כדיני ישראל ואפילו נתרצו שני בעלי דינים לדון בפניהם אסור. וכל הבא לידון בפניהם הרי זה רשע וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת משה רבנו עליו השלום".
זאת ועוד, כתב בשו"ע (שם סעי' ג'): "המקבל עליו בקנין לידון עם חבירו לפני עכו"ם אינו כלום ואסור לידון בפניהם, ואם קבל עליו שאם לא ילך בפניהם יהיה עליו כך וכך לעניים, אסור לילך לדון עמו לפני עכו"ם וחייב ליתן מה שקיבל עליו לעניים, ויש מי שאומר שאין בית דין מוציאין ממנו אלא מודיעין אותו שחל הנדר עליו".
רווחי הדן בבית דין והפסד הדן בערכאות
אם אדם הולך לדין תורה, אפילו אם הפסיד במשפט ולדעתו הוא צודק והדיין טעה, אומר הקב"ה: מאחר והלכת לפי דין תורה, אני אשלם לך שכרך כפל כפליים. אבל אם אדם הולך לערכאות, אם הרוויח במשפט שלא כדין - זה גזל, ואם הפסיד שלא כדין - ההפסד שלו. ועל כן מלבד האיסור, יש כאן רווח טוב.
בורר
רשאים שני הצדדים הניצים לגשת לבורר שיבחרו ויסכימו ביניהם שידון כדין תורה, וזה גם כן נקרא דין תורה, ואפילו אם הוא יחיד ולא שלשה דיינים.
בורר יחיד - תרתי לא עבדי
אם שניים הולכים לבורר ומקבלים עליו כל מה שיאמר, הוא צריך להחתים אותם על כך שהם מסכימים לכל מה שיפסוק, והם אומרים לו שהוא יהיה נאמן עליהם כמו שלושה. וזה למרות שהוא דן יחידי. אבל אם הולכים לאביו של אחד מהצדדים שעל פי דין הוא פסול מלדון, ואומרים לו שהם מקבלים אותו עליהם כשלושה לא מהני, כי יש כלל בדין זה והוא ש"תרתי לא עבדי".
המקור לדיון יחידי הוא בשו"ע (חו"מ סי' ג' ס"א-ג) שכותב: "אין בית דין פחות משלשה וכו', ומכל מקום יכולין לקבל הטענות ולשלחם לפני מורה. פחות משלשה, אין דיניהם דין ואפילו לא טעו, אלא א"כ קבלום בעלי דינים, או שהוא מומחה לרבים. ובזמן הזה אין דנין דין מומחה לרבים שידון ביחידי בעל כרחו של אדם. אעפ"י שיחיד מומחה לרבים מותר לו לדון יחידי, מצות חכמים שיושיב עמו אחרים".
מתי יכול לדון בערכאות ?
אם הזמינו אדם לבית דין ולא הגיע ללא סיבה, או שאינו רוצה לבא, בית הדין מרשים לתובע לגשת ולתבוע בבית משפט.
וכתב השו"ע (חו"מ סי' כו סעי' ב'): "היתה יד עכו"ם תקיפה ובעל דינו אלם ואינו יכול להציל ממנו בדייני ישראל, יתבענו לדייני ישראל תחלה אם לא רצה לבוא נוטל רשות מב"ד ומציל בדיני עכו"ם מיד בעל דינו. הגה: ויש רשות לב"ד לילך לפני עכו"ם ולהעיד שזה חייב לזה, וכל זה דוקא כשאינו רוצה להיות ציית דין אבל בלאו הכי אסור לב"ד להרשות לדון לפני עכו"ם".
הגאון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל - ראש ישיבת חברון, טוען: מה שהתירו חכמים ללכת לערכאות, אם הנתבע מסרב לבא לבית דין, זה מדובר לערכאות של גויים, אבל אסור בשום פנים ואופן ללכת לבית משפט של ישראל שלא דנין לפי דין תורה. ואנחנו אמרנו לו: אם כן לא הנחת חיים לכל בריה, שהרי כל אחד יזמין את חברו לדין תורה והוא לא יבא ונמצא החוטא נשכר. אבל אם לא בא והוזמן כדין ג' פעמים או שמסרב לבא - מותר לתובעו בבית משפט אזרחי כיום.
ידועה היתה לכל תקיפותו של ראש ישיבת 'חברון' הרה"ג יחזקאל סרנא זצ"ל. פעם הוא הגיע לכנס דיינים ובפיו הטענה שכל הדיינים הם יוצאי ישיבת חברון והם תלמידיו, ועלה לדבר בלי הזמנה. הוא החל צועק ואמר שאסור להגיע להתדיין בפני בית משפט של ערכאות ואפילו בארץ שהשופטים יהודים, כיון שמרן השו"ע (סי' כ"ו ס"ג) התבטא על כך באופן חריף וחמור ביותר, (כאילו חרף וגדף והרים יד בתורת משה רבנו עליו השלום). אמרתי לו ומה יעשה אדם חילוני שלא רוצה ללכת לדין תורה, וכי יפסיד הבן תורה שכנגדו? והוא המשיך בשלו ואמר בתקיפות שעדיף שיפסיד. ואמרתי לו והרי כתוב שאם אי אפשר מותר ללכת לערכאות, ועוד שהוא יפסיד את כספו, אבל הוא המשיך בתקיפות ואמר שבשום אופן אין לגשת לערכאות. הוא דיבר מתוך קנאות גדולה לתורת משה רבנו, וכפי שכתב כן מרן.
כשהתמניתי להיות דיין בירושלים, הזהיר אותי חכם סלמן חוג'י עבודי זצ"ל שירושלים אינה כבאר שבע, כי כאן דיני התורה קשים ביותר, ולפעמים מגיעים לדון ראש ישיבה מול התלמיד שלו וכד' ובאים בטענות מבוססות בש"ס ופוסקים. כשישבתי בבית הדין הגיע אליי דין תורה עם תלמיד ישיבת חברון, ופסקתי לרעתו שלא מועיל לו מה שנפסק ברוב לטובתו כיון שברחוב מרננים ואומרים שאם כך פסק הרב אליהו בודאי הוא חייב. קרא לי הרב סרנא זצ"ל לבוא אליו, (וידוע שאם לא הייתי בא היה שולח להביא אותי בעל כרחי), הלכתי אליו ואמר לי מדוע פסקתי לרעתו, וכי עליי לחזור בי. ביקשתי את הספר "דברי יחזקאל" שלו, והראיתי לו שהוא כותב כמותי. נזדעק הרב זצ"ל ואמר לתלמיד איך אתה לא יודע מה שרב "פרנק" יודע מה שכתבתי?!! לך ותשלם מייד, הוא צודק! אמר לו התלמיד שכבר פסקו הרוב לטובתו, ואמר לו הרב יחזקאל שהם טעו, וכי עליו לשלם ומייד!!
הוא גם היה שנון וחריף, ופעם אמר שכשמביאים אותו תלמידיו, שולחים לו נהג חדש באוטו ישן, וכי הוא מעדיף נהג ישן באוטו חדש...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
