ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
וכן מצינו בגאולה השנייה, בימי החזרה מבבל והקמת בית המקדש השני, שרוב ישראל לא עלו לארץ, ולכן עם ישראל לא הצליח להשיג ריבונות על הארץ, ולא שרתה השכינה בבית המקדש ולא התחייבנו בתרומות ובמעשרות ובשביעית מהתורה (ראו פניני הלכה כשרות יב, יא). לכן אמר ריש לקיש שהוא שונא את בני בבל שלא עלו לארץ בימי עזרא, שבעטיים השראת השכינה במקדש הייתה חלקית, היישוב בארץ היה חלש, ולבסוף בית המקדש השני נחרב וישראל יצאו שוב לגלות ארוכה (יומא ט, ב).
הטוענים שהגאולה צריכה להתקיים בנס
יש טוענים שאומנם נכון שעיקר הגאולה הוא קיבוץ הגלויות ויישוב הארץ, אלא שהם צריכים לבוא מאת ה' באותות ובמופתים. וכן למדו מפשט הפסוקים, שה' הוא שיקבץ את הגלויות ויישב את הארץ, שנאמר: "ושב ה' אלוקיך את שבותך וריחמך, ושב וקיבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה. אם יהיה נידחך בקצה השמיים - משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם ייקחך. והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה, והיטיבך והרבך מאבותיך" (דברים ל, ג-ה). וכן נאמר: "ולקחתי אתכם מן הגויים וקיבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם" (יחזקאל לו, כד). וכן בפסוקים נוספים בתורה ובנביאים.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
761 - חובת לימוד כל יסודות התורה
762 - חובת לימוד התורה לגברים
763 - תנו כבוד לתורה
טען עוד
אולם כוונת התורה שה' יעזור בידי ישראל לקיים את המצווה, שכן בלא עזרת ה' שום מאמץ אנושי לא יישא פרי. ואם לא נבאר כך, נבטל חס ושלום את המצווה שציווה ה' את ישראל ליישב את הארץ, שנאמר: "והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה. והתנחלתם את הארץ" (במדבר לג, נג-נד). ונאמר: "וירשתם אותה וישבתם בה" (דברים יא, לא).
קידוש השם בדרך הטבע ובדרך נס
יש טוענים שאם הגאולה תהיה בדרך הטבע לא יהיה בכך קידוש השם, כי רק על ידי אותות ומופתים הוא יתקדש. אולם האמת שקידוש השם הגדול הוא כאשר בני ישראל הולכים בדרכי ה', וה' מברך את מעשה ידיהם בדרך הטבע, וכפי שמבואר בתורה (בפרשות בחוקותיי וכי תבוא). כי אז השמיים והארץ מתחברים, וברכת ה' שופעת בכול, וכל הבריאה אומרת שירה, ומתגלה "כי ה' הוא האלוקים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" (דברים ד, לט). וכפי שכתב רבי דוד טֶבְּל, שכאשר ה' מנהיג את העולם בדרך נסתרת תחת כנפי הטבע, זוהי ההנהגה "העולה על כולנה... בשולחו הברכה במעשה ידיהם... כאשר היה העניין במלחמותיו של דוד", והיה בזה קידוש השם יותר גדול מאשר בנס שעשה ה' לחזקיהו במלחמתו בסנחריב. לכן דוד המלך לא ביקש מה' שיעשה לו נס. "כי דוד המלך ע"ה שיער בנפשו, כי הוא נכון ומעותד להיות מרכבה לקבלת השפע, אף ביצוריו, עורקיו וגידיו החומריים... והרצון שיהיה הוא בעצמו המכה אותם, והיא הגדולה שבמעלות" (נחלת דוד דרוש א).
משמעות תיאור הגאולה בדרך נס
שני פירושים נאמרו לכך שהנביאים תיארו את הגאולה בדרך נס (ישעיהו יא, א-י; ל, כה-כו; יחזקאל לח, יח-כג, ועוד), ושניהם אמת. האחד הוא לבאר בכך שה' יעזור לישראל להצליח לעלות לארץ וליישבה. והצד הניסי שבתיאורים נאמר בלשון משל, כדי לתאר את גודל הפלא של קיבוץ הגלויות ויישוב הארץ שהייתה שממה וחרבה ותהפוך לפורחת ומשגשגת, מה שלא אירע לשום עם ולשום ארץ. וכן מה שנאמר שיָגור זאב עם כבש, היינו שרשעי העולם שנמשלו לזאבים לא ירשיעו להרוג (רמב"ם הלכות מלכים יב, א).
השני, הוא שהתיאורים הניסיים נאמרו על עולם הבא, שלאחר ימות המשיח והגאולה, שהוא אכן מעל ומעבר לטבע העולם הזה וכולו נס בשבילנו. זהו שאמרו חכמים: "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד" (סנהדרין צט, א), הרי שגם בימי הגאולה עולם כמנהגו נוהג, אלא שישראל בני חורין בארצם ויכולים לבחור בטוב, ורק לאחר מכן בעולם הבא, הטבע כולו ישתכלל ויתעלה.
העידוד והסיכון
אומנם לעיתים מצינו בדברי ראשונים ואחרונים שכתבו על הגאולה הקרובה שתתקיים בדרך נס, בניגוד למצוות יישוב הארץ, שכפי שלמדנו היא מצווה מעשית שצריכה להתקיים בדרך הטבע, ובניגוד לייעודם של ישראל לגלות את דבר ה' בדרכי הטבע. ואולי חששו שמא יתייאשו ישראל מגאולתם, אחר שנראה היה לכאורה שאין סיכוי לפעול למען קיבוץ הגלויות ויישוב הארץ, ולכן עודדו את רוחם בתקווה לגאולה ניסית שמעל הטבע. ויש בזה אמת, כי גם כאשר הגאולה מגיעה מתוך ייסורים ובדרך הטבע, יש בה צד של נס שלא ייאמן. אולם מרוב דיבורים על גאולה ניסית נשכחה המצווה לעשות הכול כדי לעלות לארץ וליישבה, וכך כאשר ניתן היה לעלות לארץ, נשארו בגלות והגיעו עלינו צרות גדולות ונוראות: השואה, שלטון הרשע הקומוניסטי וההתבוללות. ייתכן שלא הייתה ברירה, ובלא תקוות הנס לא היינו שורדים, אולם המחיר של ההישענות על הנס היה כבד מנשוא.
אכן אם היו לומדים את התורה כראוי, היו מבינים שמצוות יישוב הארץ מחייבת את ישראל בכל דור לעשות כל מה שאפשר כדי לעלות לארץ, וממילא בעת החדשה, כאשר נוצרו תנאים מתאימים, על פי התורה היה צריך לעלות לארץ ולבנותה ולקדם בכך את תהליך גאולתם של ישראל.
דברי הרמב"ם
וכן מצינו שרבים מחכמי ישראל, ובראשם רבי עקיבא, קיוו שבר כוכבא יהיה המשיח, ואם הגאולה תלויה בניסים לא היה אפשר להעלות על הדעת שבר כוכבא יהיה המשיח, שהרי כל פועלו למען עצמאות ישראל היה בדרכי הטבע. וכן כתב הרמב"ם: "אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם, או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו שהטיפשים אומרים. אין הדבר כך, שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעוונות. כיוון שנהרג - נודע שאינו משיח. ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת" (הלכות מלכים יא, ג).
דברי האחרונים
וכן כתב הרב צבי הירש קלישר בספרו 'דרישת ציון': "גאולת ישראל אשר אנחנו חוכים (מחכים) לה, אל יחשוב החושב כי פתאום ירד ה' יתברך שמו משמים ארץ, לאמור לעמו צאו! או ישלח משיחו כרגע מן השמים לתקוע בשופר גדול על נדחי ישראל ויקבצם ירושליימה, ויעשה לה חומת אש ומקדש אל ממרומים ירד" (גאולת ציון, מאמר א). אלא הגאולה תבוא על ידי שישראל יתעוררו לעלות לארץ וליישב אותה, ומתוך כך יתקיימו בנו כל דברי הנביאים.
וכך כתב חברו הרב אליהו גוטמכר: "רבים טועים בחושבם שיהיו יושבים... כל אחד כפי דרכו בביתו, ופתאום ייפתחו שערי רחמים ייעשו מופתים בשמים ובארץ, וכל יעודי הנביאים יתקיימו וייקראו ממקום שבתם. אבל לא כן הוא", אלא יצטרכו לפעול באופן טבעי לעלות ולהתיישב בארץ (שיבת ציון, עמ' 261-260 במהדורת הר ברכה).
וכן כתבו רבים, ומהם המלבי"ם: "כי הגאולה תצמח לאט לאט... ויהיה יישוב ארץ ישראל קודם ביאת המשיח" (שם, עמ' 196). וכן כתב הרב יהושע מקוטנא שמצווה לעלות לארץ וליישבה, "כי הקיבוץ (גלויות) הוא אתחלתא דגאולה" (ישועות מלכו יורה דעה סו). וכן כתב הנצי"ב (שם, עמ' 205-200).
תהליך התשובה והגאולה
מעיון בדברי התורה (דברים ל, א-י), והנביאים (יחזקאל פרק לו), למדנו שתהליך הגאולה יתרחש באופן שבתחילה ישובו ישראל לזהותם היהודית, יעלו לארץ ויישבו אותה, וזה נקרא "ושבתָ עד ה' אלוקיך", ולא "עד" בכלל, ומתוך כך ימשיכו להתקדם עד שישובו בתשובה שלמה "אל ה' אלוקיך". כך כתב ולימד הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל ('המדינה כהתקיימות חזון הגאולה', לנתיבות ישראל ח"א עמ' רפא במהדורת בית אל). וכך כתב לפניו הרב אלקלעי בשם הרב יהודה ביבאס (כתבי הרב יהודה אלקלעי ח"א עמ' 20, ח"ב עמ' 324). וכך כתב הרב טייכטל בספר 'אם הבנים שמחה' (עמ' קט-קכ), על פי מקורות רבים, "שעיקר התשובה (בשלב הראשון של הגאולה) היא החזרה וההשבה לארץ ישראל, נמצא דבזה מקיימין כל אותם שנטו מדרכי התורה והמצוות בעוונותינו הרבים, את התשובה שמצפה ה' יתברך... ואחר כך יפתח הקדוש ברוך הוא את ליבם בפתח גדול, ויטה את לבבם לאהבה אותו ולעובדו בכל לבב".
בזכות העוסקים במצוות יישוב הארץ אנו זוכים להיגאל
כתב מרן הרב קוק: "שואלים: במה זכה דורנו לגאולה? התשובה פשוטה היא, הוא זכה מפני שעסק במצווה היותר גדולה שבכל המצוות, במצווה השקולה ככל התורה כולה, מפני שהוא עסק בגאולת ישראל. ולא רק עסק, אלא הוא עוסק ויעסוק בלא הרף בגאולתו, וכוח אלוקי זה מרוממהו ומשגבהו בישועה" (שמונה קבצים ז, רא).
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
