ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. שמות לו' - ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן ה' חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשת אתה. אלשיך - אשר היתה חכמה בלבו ולא אימון ידים, והיה מתעורר שלבו היה נושאו את גופו קל כנשר להתקרב אל המלאכה, ועל ידי כן לעשות אותה כי היתה נעשית מאליה מתוך ידיהם. מלבי"ם - הנה במצרים לא למדו אומניות כאלה כי היו עושים בחומר ובלבנים, רק ה' השפיע עליהם חכמה לזה באמצעות בצלאל, אבל מאין ידע כל איש שהוא יהיה מוכן לזה, ושנתן ה' חכמה בלבו למלאכות אלה, אמר שזה הרגיש כל אשר נשאו לבו לקרבה, שאם הרגיש בלבו תשוקה אל המלאכה והרגיש שיוכל לקרב אל המלאכה זה היה הסימן שנתן ה' חכמה בלבו לזה, ובא לפני משה.
ג. פנקסי הראי"ה ב' פנקס מא' עד' - סילוק המחשבה מא-להים, זהו הדבר המחריד ומחריב את הכל. סילוק הרעיון, הרגש, הדבור והכתיבה, האמנות והסדרנות החברותית, היחידית והמשפחתית, מא-להים, זהו כל רז הזוהמא של החיים. הבריחה מהגדלות, זהו כל יסוד הכחש של הקטנות. וגבורי כח מתעוררים אל החופשה העליונה, ואומרים: רק בגדולות נלך, רק בא-להים נשגב, בו נחיה, בו נצור, בו נהיה אמנים, סופרים, בעלי כשרון, ומסדרי חיים, אישיים, משפחתיים, מדיניים, לאומיים, ואנושיים. "ואני קרבת א-להים לי טוב שתי בד' א-להים מחסי לספר כל מלאכותיך".
ד. תהלים עג' - ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך. ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני. בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני.. כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך. ואני קרבת א-להים לי טוב שתי בא-דני ה' מחסי לספר כל מלאכותיך. אלשיך - על ייסורי הצדיק לא אחוש כי הנה ואני עם היותי צדיק קרבת אלקים לי טוב שהוא קרבת מדת הדין לי אינו רק טוב כי על ידי כן הוא שתי בא-ד-נ-י אלקים מחסי ולא בטובות העולם הזה שעל ידי כן תזדכך חלאת חומרי, ותהיה לי לעזרה לספר כל מלאכותיך שהאצלת לי רוח הקדש שאספר כל שליחויותיך שאתה משלח להודיע לישראל על ידי, מה שאין כן אילו התענגתי בדשן תענוגי העולם הזה.
ה. אדרת אליהו - בקרבתם לפני ה' וימתו. על הקריבה מתו ולא על הקרבה דר"י הגלילי. ר"ע אומר על הקרבה מתו דכתיב בהקריבם אש זרה. ראב"ע אומר כדי קריבה לעצמה והקרבה לעצמה. מלבי"ם ספרא אות ב' - ודעת ריה"ג ששני בני אהרון מתו בשביל שקרבו לפני ולפנים והוא כדעת התוספתא.. שלא הכניסו אש זרה. רק שקרבו בשמחה רבה יותר ממחיצתם.. ור"ע הולך לשיטתו דס"ל בספרא שם שנטלו אש מבין הכירים והיה אש זרה, ולדעתו מ"ש בקרבתם לפני ה' הב' הוא ב' הזמן ור"ל בעת קרבתם אז דיבר אליו הדיבור הזה.. ובילקוט גריס בדברי ר"ע ולא מתו על הקריבה בעצמה, ולפ"ז ההכרעה היא שמתו מפני שתיהן לא מפני הקריבה בעצמה, ולרבי אלעזר בן עזריה נתחייבו מיתה על כ"א בפ"ע, והלך לשיטתו שכן דרש שהזהירו על הקריבה שלא ימות כדרך שמתו בניו.
ו. ויקרא טז' - והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את פר החטאת אשר לו.. ושחט את שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל מבית לפרכת ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת. וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם. רש"י - וכפר בעדו וגו' - וידוי שני עליו ועל אחיו הכהנים, שהם כלם קרוים ביתו.. וכל כפרתן אינה אלא על טומאת מקדש וקדשיו. מטמאת בני ישראל - על הנכנסין למקדש בטומאה. ומפשעיהם - אף הנכנסין מזיד בטומאה. השכן אתם בתוך טמאתם - אף על פי שהם טמאים שכינה ביניהם. תורה תמימה - ר"ל בודוי שמתודים על שעיר המשתלח מתכפרים כולם כאחד, אבל על טומאת מקדש וקדשיו שונים הם כפרות של הכהנים וישראלים, דהכהנים מתכפרים בפרו של כהן גדול וישראלים בשעיר הנעשה בפנים.
ז. ויקרא יח' - כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו.. ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני ה'.
ח. אורות ארץ ישראל ח' - אם יפלא בעיני כל העומד מרחוק: איך אפשר, שכל הרוחות, אשר לכאורה גם מאמונה הם רחוקים, יפעם בהם רוח החיים בכחו הפנימי לא לבד לקרבת א-להים כללית כי אם לחיי ישראל האמתיים, להחטבתן של המצוות בציור וברעיון, בשירה ובפעל, – אל יפלא בעיני כל הקשור במעמקי רוחו בתוך עמקיה של כנסת ישראל ויודע את נפלאות סגלותיה. זהו רז הגבורה, רוממות החיים אשר לעד לא יתמו. "ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני ד'", "להתהלך לפני ד' בארצות החיים, זו ארץ ישראל".
ט. תהלים מג' - שלח אורך ואמתך המה ינחוני יביאוני אל הר קדשך ואל משכנותיך. רש"י - שלח אורך ואמתך - מלך המשיח שנדמה לאור שנאמר ערכתי נר למשיחי, ואליהו הנביא שהוא אמיתי נביא נאמן.
י. ישעיהו יא' - ונחה עליו רוח ד', רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
