ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
בהכרזה זו נוצר הקשר העמוק בין מעמד מתן תורה בהר סיני, לארץ ישראל וקדושתה. קשר זה הודגש בשאלתם של חז"ל במדרש ההלכה:
"מה ענין שמיטה אצל הר סיני? (ספרא בהר פרשה א עד אות א וכן מובא ברש"י על אתר).
אנו נמצאים בימים אלה במלחמה על חיינו בארץ ישראל, במדינת ישראל העצמאית, בהכנות לקראת ציון שחרור ירושלים, לקראת חג השבועות וקבלת התורה. נחדד את הדברים וננסה להבין על מה אנחנו נלחמים? למה העצמאות חשובה גם מבחינה רוחנית? ומה משמעות החיים היהודים המלאים בארצנו?
המפגש הלאומי היחיד בתולדות האנושות בין עם ישראל ובורא עולם, התרחש במעמד הר סיני. מפגש שלא היה כדוגמתו ולא יהיה, בתולדות האנושות (כוזרי). התורה שניתנה בהר סיני, לכאורה בשום מקום - במדבר, מחייבת אותנו בכל זמן ובכל מקום. המצב האידאלי הוא עבודת השם דווקא בארץ ישראל ודווקא במדינה יהודית ריבונית. כך נוצר החיבור שאין לנתקו, של כללותיו ופרטיו, בין הר סיני וארץ הקודש.
השמיטה והיובל מבטאים את קדושת הארץ, הבאה לידי ביטוי במצוות השמיטה. החול בארץ ישראל גם הוא קודש ועבודת האדמה בארץ היא עיסוק בקודש, כמאמרו המפורסם של ה"חתם סופר":
"מצוה משום יישוב ארץ ישראל להוציא פירותיה הקדושים ועל זה ציותה התורה ואספת דגנך ... וכאלו תאמר לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה הכא נמי לא יאמר לא אאסוף דגני מפני עסק התורה".
לדבריו של גדול בישראל זה, עבודת החקלאות בארץ ישראל שקולה כנגד מצוות הנחת התפילין, שהם בוודאי קדושים. ממשיך החת"ם סופר ומרחיב את חידושו:
"ואפשר אפילו שארי אומניות שיש בהם ישוב העולם הכל בכלל מצוה" (חדושים על מסכת סוכה דף לו ע"א).
בדברים אלה חידוש עצום. כל פעולה שמשמעותה פיתוחה של ארץ ישראל מבחינה מדעית, מבחינה כלכלית תעשייתית וטכנולוגית, וגם מבחינת פיתוח סביבתי של רשת התחבורה ושימור הסביבה, למצווה יחשבו. (החת"ס ניחן ביכולת מדהימה של חזון שבאה לידי ביטוי בהרבה מכתביו). החת"ס בדבריו רמז לכך שסימן הגאולה המובהק המובא בספר יחזקאל: "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא" (יחזקאל לו, ח) שנדרש בידי חז"ל: "ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו' " (סנהדרין דף צח ע"א), יבוא לידי ביטוי לא רק בפריחה חקלאית, אלא גם בפיתוח בכל התחומים במובנם הרחב, כפי שמתרחש בחסדי השם מול עינינו. היינו כחולמים!
למצוות היובל, הקשורה בטבורה למצוות השמיטה, גם פן נוסף.
הנחת היסוד של מצווה זו היא שהחיים הציבוריים הכלכליים במדינה היהודית, מתנהלים על פי חוקי התורה. רפורמה אגררית כמו מצוות היובל, תלויה בקיומה של מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל, ודווקא שם.
עצמאות היא מרכיב חשוב מבחינה תורנית נוספת. חז"ל לימדונו:
"שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה, ואיני יודע איזה מהן תחילה, כשהוא אומר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק, הוי אומר: להעמיד להם מלך תחילה, ואין כסא אלא מלך, ...ועדיין איני יודע אם לבנות להם בית הבחירה תחלה, או להכרית זרעו של עמלק תחלה, כשהוא אומר והניח לכם מכל אויביכם וגו' והיה המקום אשר יבחר ה' וגו' - הוי אומר: להכרית זרעו של עמלק תחלה. וכן בדוד הוא אומר: ויהי כי ישב המלך דוד בביתו וה' הניח לו מסביב, וכתיב ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וגו'" (סנהדרין דף כ ע"ב).
העמדת מלך היא מצווה ראשונה, משמעותה מדינה יהודית עצמאית. בלי מלך אי אפשר להקים צבא ולהילחם. רק אז אפשר להתקדם לבניין בית המקדש. כך היה גם בימי דוד. רק אחרי שדוד הכריז על הקמת מדינה יהודית עצמאית (שמו"ב פרק ו), אפשר היה לפתוח בהכנות לבניין בית המקדש (שם פרק ז).
יום ירושלים הוא חלק בלתי נפרד מסדרת ימי התקומה העוסקים בעצמאות מדינת היהודים ומשמעותה הרוחנית. הקב"ה גלגל את הדברים כך שכל המועדים הללו מצוינים בין פסח לשבועות: יום הזיכרון לשואה, יום הזיכרון לחללי צה"ל, יום העצמאות, ל"ג בעומר - המציין את פועלם של רבי עקיבא ורשב"י בהקמת צבא יהודי והניסיון לחדש את עצמאות ישראל, וכמובן יום ירושלים המציין את שחרורם של ירושלים ומרחבי ארץ ישראל.
הבה נתפלל לסיום המלחמה על עצמאותנו, בהשמדת הרשע החמאסי,
בשחרור החטופים, בהחלמת הפצועים ובנחמת המשפחות השכולות.
נתפלל להמשך חיזוקה של מדינתנו בשותפות כל חלקי החברה היהודית בישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
