ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שבועות
'בעבר שוחחנו על כך, שהרבנים בקיאים רק בתלמוד, ואין להם ידע משמעותי בחכמה ובמדע. והנה, שמעתי אנשים שונים שמספרים אודות איש גדול אחד, ושמו רבי אליהו מווילנה, והם משבחים אותו שמלבד ידיעתו העצומה בתורה, הוא יודע גם את כל החכמות והמדעים, ואף בקיא בדקדוק הלשון העברית.
החלטתי לנסוע אליו לראות אותו, והנה כשהגעתי לעיר סמוכה לווילנה, התארחתי במלון אחד, ושם סיפרו תלמידי חכמים בשם הגאון דברי תורה נפלאים ואמיתיים מאוד. סיפרתי להם, שאני נוסע לגאון, והם צחקו עלי ואמרו שהגאון לא יקבל את פני, כי אני מגולח ומוקף פאת הראש, ולבוש כגוי.
בעקבות זאת, זייפתי שורת מכתבים, שנשלחו לגאון כביכול מרבני איטליה, ובהם הם מספרים עלי שאני רב העיר פאדובה, (באיטליה היו רבנים שהתגלחו), וחיברתי ספר על מילים נרדפות בעברית, ואני שליח רבני איטליה בעניין פיקוח נפש חמור. במכתבים נאמר שהגויים באיטליה שאלו את היהודים שורת שאלות קשות, ואם לא נדע לענות עליהם, הם יגרשו את יהודי איטליה. לכן, נשלחתי אל הגאון, שישיב על כל השאלות.
הגעתי לבית הגאון, והשמש קיבל את פני, והכניס את המכתבים לגאון. כעבור רבע שעה, נפתחה הדלת, והנה איש ומראהו נורא והוא עטור בטלית ותפילין. הגאון לא הביט בי ולא נתן לי שלום, (שהרי אסור להסתכל בפני רשע), אך אמר לי בעברית שאשאל את השאלות של הגויים.
שאלתי אותו שאלת כפירה אחת, והמתנתי לתשובה, אך הגאון אמר לי – שאל עוד ועוד, וכך שאלתי המוני שאלות. כשסיימתי לשאול, אמר הגאון: שאלת 73 שאלות, אך בעצם הם 15 שאלות, כי השאלה הראשונה והשביעית וה – 25 וה – 47 הם בעצם שאלה אחת, כך חיבר גם את שאר השאלות זו לזו. לבסוף - ענה לי תשובה אחת קצרה ועמוקה. כשניסיתי להקשות על תשובתו, אמר לי שלא הבנתי טוב, וחזר שוב על תשובתו בדיוק, כי היא כוללת את כל התשובות.
לכן אני רוצה להודיעך, שאין כמו הגאון בכל חכמי הגויים'. (תמצית האגרת המובאת בספר עליות אליהו הערה לד).
זכה הגאון בעוצם תעופת גאונותו, שידע לצרף בעל פה המוני שאלות לשאלה אחת, להידמות במשהו לדברי חז"ל (סוף מכות) שמלמדים אותנו שיש בתורה 613 מצוות, אך בהמשך באו הנביאים וצירפו את המצוות לכללים – "בא דוד והעמידן על אחת עשרה... בא ישעיהו והעמידן על שש... בא מיכה והעמידן על שלש... חזר ישעיהו והעמידן על שתים... בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר: וצדיק באמונתו יחיה".
נמצאנו למדים מדבריו של חבקוק, שכל תרי"ג המצוות כלולות במצווה אחת, מצוות האמונה. וכעין זה מצאנו בבעל שם טוב הקדוש (יתרו ח) "כי עשרת הדברות כולל כל התורה, כמו שביאר רבינו סעדיה גאון וכו', וכמו שנכללה כל התורה כולה בעשרת הדברות, כך נכלל כל התורה כולה בתיבה אחת".
ובזה מתורצת קושיא גדולה, הנוגעת למעמד הר סיני. מצאנו, שעם ישראל אומר למשה רבינו – "דבר אתה עימנו... ואל ידבר עימנו אלוקים, פן נמות", וזה מפני שכשה' דיבר בעצמו עם בני ישראל, פרחה נשמתם, והוריד הקב"ה טל שעתיד בו להחיות מתים והחיה אותם.
ובפשטות, אחרי שדיבר פעם אחת ומתו, כבר ביקשו שמשה ידבר ולא ישמעו מה' ישירות, כי לא רצו למות. אך בפועל, משמע לכאורה שה' דיבר איתם פעמיים.
פעם אחת – "'אנוכי' ו'לא יהיה לך' מפי הגבורה שמענום", מהקב"ה בעצמו שמענו רק את שתי הדברות הראשונות. רש"י מציין ששתי הדברות הללו נאמרו בדיבור אחד – "אחת דיבר אלוקים, שתיים זו שמענו", שאלוקים אמר רק דיבור אחד, אך אנו שמענו מכך שתי דברות.
ועוד פעם - עשרת הדברות נפתחות בפסוק – "וידבר אלוקים את כל הדברים האלה...", אם כן אלוקים אמר את כל עשרת הדברות בעצמו. ומבאר רש"י – 'מלמד שאמר הקב"ה עשרת הדברות בדבור אחד, מה שאי אפשר לאדם לומר".
וקשה - היתכן שה' דיבר פעמיים, והם מתו פעמיים?
והתשובה נעוצה בדברי חבקוק שהבאנו, (ומבוארת גם במורה נבוכים ח"ב, לג). הדברות – 'אנוכי' ו- 'לא יהיה לך' הן מצוות האמונה. עשה ולא תעשה של אותו עניין, אנו מצווים להאמין בה', וממילא לא להאמין ולא ליצור אלוהים אחרים. זהו בעצם ה'אחת דבר אלוקים, שתיים זו שמענו', כי זוהי מצווה אחת הנחלקת לשתיים.
מצוות האמונה היא גם המצווה שכוללת את כל המצוות, "וצדיק באמונתו יחיה". האמונה היא יסוד המצוות ויסוד החיים. נמצא שה' דיבר אלינו ישירות רק פעם אחת, ומכוח אותו דיבור האמנו בו, ובתוך אותה אמונה וחיבור לה' כבר כלולות כל המצוות.
האמונה היא עצם חיינו, ואשרינו שזכינו להתגלות ה', ולקבלת האמונה והחיים. חג שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
