ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
בשעה שמורי ורבי, המכונה 'היהודי הקדוש', שכב על ערש דווי, אמרו כולם תהילים, אבל אני עמדתי אצל התנור ולא רציתי לומר תהילים.
באותה שעה ניגש אלי רבי בונם מפשיסחה, ושאל אותי: למה מפציר כל כך? (אור הגנוז עמ' 392).
סיפור זה מלמד אותנו יסוד חשוב מאוד בענייני תפילה. אפשר לומר הרבה תהילים, ולחשוב שבכך אנו מפצירים בקדוש ברוך הוא. אך בלי כוונה, זו אמירה חיצונית. כבר ביארו הספרים, שיש בכך תועלת, אך אין זו תפילה שלימה.
לעומת זאת, יש מי שישתוק או ידבר מעט, אך ממעמקי לבבו כל כולו זועק אל ה', ודווקא הוא מפציר מאוד בה'.
לעיתים, עדיף שאת הכוח והמאמץ נשקיע בריכוז פנימי, במקום למלמל ולמלמל בחיצוניות. דומה הדבר לקרן לייזר או ללוחמי קארטה, שהכוח מצוי דווקא בריכוז אלומת אור ואנרגיה או ריכוז כל כוחות הגוף והנפש למכה ממוקדת אחת, שהמיקוד הוא סוד ההבקעה.
וזה הסוד של תפילת משה בפרשתנו על מרים אחותו – "א-ל נא רפא נא לה". תפילה של מעט מילים, שגם הם הקצרות ביותר. ובאמת גם שתי המילים הראשונות במשפט זה, מבאר רש"י שם שאין הם חלק מהתפילה, אלא "שהשואל דבר מחבירו צריך לומר שנים או שלשה דברי תחנונים, ואחר כן יבקש שאלותיו", כך שלמעשה התפילה היא רק האמירה הקצרצרה: "רפא נא לה".
כדברי הגמרא (ברכות לד.) "מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר והיה מקצר יותר מדאי. אמרו לו תלמידיו: כמה קצרן הוא זה! אמר להם: כלום מקצר יותר ממשה רבינו? דכתיב: אל נא רפא נא לה ".
אולם, כדי שהדברים ישמעו מול ה', הם צריכים להיות ממעמקי הלב, כפי שמקדימה התורה "ויצעק משה אל ה'", ומבאר שם האבן עזרא "זה יורה שהיה בצער על אחותו".
ובאמת יחד עם אומנות הקיצור בתפילה, מצאנו אצל משה רבינו גם את אומנות האריכות בתפילה, כפי שאומרת הגמרא שם: "מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר והיה מאריך יותר מדאי. אמרו לו תלמידיו: רבינו, כמה ארכן הוא זה! - אמר להם: כלום מאריך יותר ממשה רבינו? דכתיב ביה: את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה וגו'".
וכך מצאנו שני מנהגים בתפילתם של ישראל, המכוונים להוסיף בכוונת התפילה – רבים נוהגים להתפלל לאט ובאריכות, ומשתדלים להתרכז ולכוון בתפילתם. לעומתם, נהגו חסידי גור למהר בתפילתם, מפני שכשהרכבת נוסעת מהר, אין בכוחם של נוסעים זרים לקפוץ עליה במהלך נסיעתה. כך גם בתפילה מהירה, אין בכוחם של הרהורים זרים להתערבב ולקפוץ למחשבת המתפלל.
נמצא, שהולכים הם בדרכו של משה רבינו בתפילתו על מרים. ובאמת, דרך זו יפה היא כשהאדם מתרכז קצת לפני תפילתו, מכוון ליבו ומחשבתו אל ה', כמנהגו של משה שהתמלא בצער אל אחותו ובא אל ה' בצעקה. וכשהאדם עם ה', והרכבת מלאה במחשבת התפילה, אז עליה לנסוע מהר שלא יקפצו עליה מחשבות זרות.
נמצאנו למדים, שהן המאריכים והן המקצרים, דרכם יפה לתפילה, ובלבד שנכוון ליבנו לשמיים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
