ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- ברכת הטוב והמטיב ושהחיינו
שאלה : האם היה ראוי לברך "שהחיינו" או "הטוב והמטיב" לאחר שגופי הביטחון של מדינת ישראל הצליחו לפגוע בצמרת הפיקוד הצבאי האיראני, וכן לאחר שארצות הברית הצטרפה לישראל והפציצה את המתקנים הגרעיניים של איראן? ואיזו ברכה היה צריך לברך?
תשובה : כל מי שהרגיש שמחה מכך, היה מקום שיברך "שהחיינו" על שזכינו להכות בשונאינו ובכלי מלחמתם לעיני כל העולם. אומנם אין בכך חובה, שכן שני סוגים של ברכת "שהחיינו" ישנם, האחד חובה והשני מצוות־רשות. החובה – על ימים טובים ומצוותיהם. מצוות־רשות – על דברים טובים שמתחדשים לאדם ומשמחים אותו, שהמברך מקיים מצווה אבל אין עוון בידי מי שאינו מברך. שהואיל וברכה זו תלויה בשמחת הלב, אין שיעור ומדד קבוע לשמחה, ולכן אין אפשרות לקבוע אותה כחובה (ראו פניני הלכה ברכות יז, ב, 1).
ונכון לברך "שהחיינו" ולא "הטוב והמטיב", שכן ברכת "הטוב והמטיב" נתקנה על טובה מוחשית שמשותפת לשני אנשים לפחות, כמו בני זוג שקונים בית חדש וכלים חדשים או על שתיית יין נוסף ששותים בצוותא. ואילו ברכת "שהחיינו" היא הודאה כללית יותר, שנתקנה גם על שמועה טובה שאין בה הטבה מוחשית, כדוגמת מי ששומע שבנו קיבל פרס חשוב או הרוויח רווח גדול מאוד (פניני הלכה שם יז, ח). ובשורה טובה זו של הפצצת המתקנים הגרעיניים אינה מוחשית כמו רווח כספי או קניית בית או כלים שמברכים עליה "הטוב והמטיב", אלא היא בשורה טובה על הסרת סכנה קיומית והעלאת כבוד ישראל, ולכן ברכתה "שהחיינו".
בנוסף לכך, אין לחשוש כל כך לברכה לבטלה בברכת "שהחיינו", שכן לדעת הריב"ש (סימן תק"ה), הואיל וברכה זו היא רשות, לא חל עליה הכלל "ספק ברכות להקל", ובמקום של ספק, מי ששמח רשאי לברך. ואף שרוב הפוסקים לא הסכימו לדעתו, לא מעט פוסקים הסכימו, ומהם הב"ח, פר"ח, א"ר, צל"ח וחת"ס. ולכן כל אימת שנראה שצריך לברך "שהחיינו", יש לברך בלא לחשוש לברכה לבטלה.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
768 - יישוב הארץ
769 - בנס או בדרך הטבע
770 - תכלת להלכה
טען עוד
האם ההצלחות במלחמה באיראן הן נס או טבע
שאלה : התעורר אצלנו ויכוח. היו שטענו שהצלחת ההתקפות על איראן היא נס מופלג ונפלא, שכן על פי הטבע לא תיתכן הצלחה גדולה שכזאת. מנגד היו שטענו שההצלחה הייתה בדרך הטבע, על ידי אנשים חכמים, חרוצים ואידיאליסטים. עם מי הצדק?
תשובה : צריך להקדים שההבדל בין הטבע לנס הוא רק מצד האדם, שסדרי הטבע נראים לו כמובנים ומתקיימים בכוחות עצמם, ואילו הניסים אינם מובנים לו, ולכן הם מרשימים אותו יותר. אבל מצד הבורא אין הבדל בין הטבע והנס, שכן ה' מחיה את הכול, את הטבע ואת הנס כאחד. לכן גם מה שנקרא נס יכול להיקרא טבע, ומאידך גם הטבע יכול להיחשב נס, משום שרק על ידי ה' הוא מתקיים, וכפי שאנו אומרים בתפילה: "ניסיך שבכל יום עימנו" (רמב"ן שמות יג, טז).
כלומר, הדיון האם מדובר בנס או טבע הוא רק מצד האדם, ומצד האדם מדובר בהצלחות כבירות שהושגו בעזרת ה' בדרך הטבע. אין מדובר בניסים מפני שהם לא חרגו מחוקי הטבע, אבל כמו כל הדברים שבעולם, הם מתקיימים בחסדי ה', על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהצלחות מיוחדות, שעזרת ה' ניכרת בהן יותר.
מה הנזק בהגדרתן כנס
שאלה : גם אם אפשר להסביר כל הצלחה בדרך הטבע, האם לא נכון שההצלחה הכוללת היא נס מופלא שחובה להכיר בו?! ומה הנזק בכך שנגדיר את מה שאירע כנס, האין בכך ביטוי של אמונה גדולה יותר?
תשובה : ראשית, הטעות שבהגדרה הלא נכונה היא הנזק. חותמו של ה' הוא אמת (שבת נה, א), וכל סטייה מהאמת מטה אותנו מהליכה בדרכי ה'.
שנית, הגדרת דבר שנעשה בחוכמה, בחריצות ובגבורה כנס עלולה לגרום לאנשים לסמוך על הנס, תוך התרשלות במצוות התורה לשרת בצבא, ותוך התרשלות במצוות יישוב הארץ שכוללת את פיתוחה של המדינה מבחינה מדעית וכלכלית.
חובה לדייק ולומר שהגענו לכל ההצלחות הללו בעזרת ה'. כלומר, ההישגים הצבאיים הושגו על ידי אנשים אידיאליסטים, מוכשרים ואמיצים, שבמשך שנים בחריצות ובתושייה אספו מודיעין ותכננו תוכניות מוצלחות. ובזכות חיילים גיבורים שהתאמנו לקראת המשימות וחירפו נפשם ויצאו לארץ האויב באוויר וביבשה, והיכו בו מכה קשה. אומנם בלא עזרת ה' גם החרוצים והמוכשרים ביותר לא יצליחו במעשיהם, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהצלחות מופלגות שכאלה. כמו שנאמר: "אם ה' לא יבנה בית שווא עמלו בוניו בו, אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר" (תהילים קכז, א). כלומר, חייבים לשקוד על בניית הבית ועל הצבת השומרים, אבל בלא עזרת ה' לא יצליחו, כפי שהאיראנים לא הצליחו למרות כל מאמציהם, כי ה' לא רוצה בהצלחת הרשעים.
לסיכום, כאשר מגדירים את ההצלחות כראוי, הן מעוררות אותנו להודות לה' על עזרתו ולהמשיך לשקוד על פיתוחה של מדינת ישראל במדע, בכלכלה ובביטחון.
האם אין חשש "כוחי ועוצם ידי"
שאלה : האם אין חשש שכאשר מגדירים את ההצלחות בדרך הטבע מגיעים לגאווה, וחוטאים באמירת "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה"?
תשובה : השימוש בביטוי "כוחי ועוצם ידי" מוטעה, ופעמים רבות אף מלווה בחטא של זלזול במצוות הגיוס לצבא, שהיא מצווה ששקולה כנגד כל המצוות, שעל ידה מיישבים את הארץ ועל ידה מצילים את כלל ישראל.
ארחיב מעט בהסברת ההקשר. התורה ציוותה אותנו לשמור את כל המצוות ובכללה את מצוות יישוב הארץ, שנאמר: "כל המצווה אשר אנוכי מצווך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע ה' לאבותיכם" (דברים ח, א). לאחר מכן הזהירה אותנו שלא נשכח את כל החסדים והניסים שעשה ה' לנו במדבר, שמא בעקבות הברכה וההצלחה שמעצימה מאוד את האדם נתגאה ונשכח את ה' ואת הייעוד המוטל עלינו. שנאמר: "ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" (דברים ח, יז), ובעקבות זה נאבד מעל הארץ הטובה.
כדי שזה לא יקרה, הורתה התורה: "וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבותיך כיום הזה" (דברים ח, יח). דייק הר"ן וביאר, שאם התורה הייתה רוצה להפחית בערך מעשה ידיהם של ישראל, הייתה אומרת: "כי הוא הנותן לך חיל", אבל היא אמרה "כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל", ללמדנו שישראל בכוחם עושים את החיל, אלא שעליהם לזכור כי ה' נתן להם את הכוח הזה (הר"ן תחילת דרוש י).
נמצא אם כן, שכאשר ישראל מתגאים בכוחם ועוצם ידם בלא לזכור שה' נתן להם את הכוח, הם חוטאים בגאווה ועונשם להיאבד מהארץ הטובה. וכן כאשר הם מתנכרים לכוח שנתן להם ה', הם ממשיכים לחטוא בחטא המרגלים, מתנכרים להנהגת ה' ומתרשלים במצוותיו, וגם על כך נענשים ונאבדים מהארץ הטובה.
האם צריך לקיים יום שמחה ושירה כשירת הים?
שאלה מאדם אחר: האם לא ראוי לקבוע על הניסים הגדולים שאירעו לנו יום חג ולומר שירה כשירת הים, הרי הנס שנעשה לנו גדול ממש כקריעת ים סוף והצלת חזקיהו שנענש על שלא אמר שירה?
תשובה: צריך להיזהר מהגזמות, חזקיהו ניצל מהצבא שאיים לכלותו בלא שום מאמץ שלו. קריעת ים סוף הייתה הנס הגדול ביותר שסיים את יציאת מצרים, ועל ידי כך התגלה ה' לעולם דרך עמו. אבל בהמשך לא היו ניסים גדולים שכאלה. להפך, עיקר הנהגת עם ישראל בארץ ישראל צריכה להיות בדרכי הטבע, ועל ידי כך מתגלה האמונה השלמה שהברואים כולם, ועם ישראל במרכזם, ממשיכים את דבר ה' וברכתו לעולם (ראו בפניני הלכה האמונה ומצוותיה יח, ג-ה).
לא זו בלבד, שדרכו של עולם שלאחר ניסים גלויים קורים משברים, וככל שהנס גדול יותר המשבר יותר גדול. מפני שבעקבות ניסים גדולים אנשים מתקשים להמשיך להנהיג את חייהם בגדולה, והם נופלים. כך אירע ליוצאי מצרים, שאחר כל הניסים הגדולים חטאו בחטא העגל ובחטא המרגלים ונענשו למות במדבר.
בדרכו של דוד המלך
בדורנו עלינו ללכת בדרכו של דוד המלך, שמעולם לא סמך על הנס, רק ביקש מה' שיעזור לו להכין את חייליו וייתן לו גבורה ותושייה לנצח את אויביו. בזכות כך הוא היה המלך שזכה לניצחונות הגדולים ביותר בלא ניסים, והיה המלך שהרבה להתפלל אל ה' ולהודות ולשבח אותו יותר מכל המלכים. אמרו עליו חכמים: "כל שנותיו של דוד לא ראה חלום טוב" (ברכות נה, ב), אלא כל חלומותיו היו רעים, על מלחמות, חורבן ושממה (זוהר ח"א ר, א). אולם מכיוון שהיה מאמין גדול, חלומותיו הרעים לא ייאשו אותו אלא גרמו לו להכיר בכל הסכנות האורבות לו מסביב, וכך שקד על הכנת צבאו והיה דרוך תמיד, ובזכות כך הושיע את ישראל.
עלינו ללמוד מדוד המלך, להתכונן תמיד למלחמה, ולהתפלל לה' שיהיה בעזרנו, ולהודות ולשיר לפניו בכלי זמר על כל ישועה בלא שמץ זחיחות.
אומנם על ימים שבהם זכינו להתקדם באופן מוחשי בקיום מצוות יישוב הארץ, שהיא עיקר הגאולה, חובה להתקין ימים טובים. לפיכך אנחנו חוגגים ביום העצמאות וביום ירושלים.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
