ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- בינה מלאכותית
על אחת כמה וכמה שהכפילות הזאת נכונה כאשר מדובר בכלים מכלים שונים. אולם הבינה המלאכותית תופסת מקום לעצמה, שכן יש בה לפחות שני מרכיבים שמעמידים אותה ברמה שונה לחלוטין של אתגרים הלכתיים, מוסריים ואנושיים, עד שייתכן שיש לייחד לה קטגוריה בפני עצמה: ראשית, עוצמתה היא לאין שיעור גדולה מעוצמת האדם, ורק השוואה בין מספר הנוירונים שבמוח האדם מול המספר ההולך וגדל של השדות שבהם פועלת הבינה המלאכותית מלמדת על יכולותיה המדהימות. שנית, זו מערכת לומדת, שהפלט שלה והתנהלותה אינם תלויים רק במה שיש לאדם שליטה עליו, כי אם באפשרויות אין־ספור שהיא יוצרת בעצמה. לא זו בלבד, אלא שגם יכולתו של האדם לעקוב אחריה בדיעבד הולכת ונעשית מוגבלת יותר, והדבר מאתגר מאוד את עקרונות האחריות של האדם לתוצאות מעשיו, מעין הגולם מפראג, אלא שלא מדובר כאן בגולם. המציאות המלאכותית היא בעלת יכולות "קוגניטיביות" גדולות בסדרי גודל רבים מאלו של בני האדם.
הבינה המלאכותית מבחינת דרך ארץ שקדמה לתורה
עולם התורה אף הוא נמצא בממשק גדול עם הבינה המלאכותית, בין ברצונו ובין שלא ברצונו. דרך ארוכה מאוד עברנו בין חווייתי כתלמיד י"ב, כשהר"מ שלנו - הרב אלימלך מלר זצ"ל - התנגד אפילו לשימוש בלוח ובגיר כדי לבאר את סוגיות בבא קמא המסובכות, וטען ש"הכול חייב להיות בראש", ובין האמצעים העומדים לרשותנו היום. אם יבקש עולם התורה להתעלם מקיומה של הבינה המלאכותית - הוא ייאלץ לעקור את עיניו שלו, ואז לסבור כי מכיוון שאינו רואה אותה היא לא קיימת. אלה כמובן דברים שאינם אפשריים.
מובנו היסודי של הביטוי "דרך ארץ קדמה לתורה" הוא שדרך הארץ - לאמור, העולם כפי שהוא - לא נוצר על ידי התורה עצמה, כי אם על ידי בריאתו של הקדוש ברוך הוא בששת ימי בראשית, וכל השינויים הגדולים שהאדם האוניברסלי הטביע בו במסגרת המינוי שלו כבעל צלם אלוקים ואחראי לקיומה של הבריאה. התורה בונה אפוא את הקומה השנייה: דרך הארץ קיימת, והתורה מחילה על דרכו של עולם את מצוותיה, תורותיה, חוקיה ומשפטיה.
בשלושה רבדים נפגשת התורה עם דרך הארץ של הבינה המלאכותית. הראשון הוא משימתה הגדולה להדריך, לפסוק ולקבוע מהם מצוותיה ואיסוריה של תורה ביחס ל־AI. כיצד מיישמים את יסוד דיני נזיקין - אדם מועד לעולם - בעולם שבו האדם אינו מסוגל להיות אחראי מראש לתוצאותיה של הבינה המלאכותית? אילו שינויים בהלכות נזיקין נדרשים כדי לבטא את עצמאותה של הבינה המלאכותית? עד כמה פעולותיה של הבינה המלאכותית העצמאית, בעיקר בבית חכם ובעולם שבו מחוברים חיישנים וצ'יפים למוחו של האדם, הן מלאכה לגבי דיני שבת?
האם יש השפעה לדמות אדם המתוארת על ידי בינה מלאכותית על דיני לשון הרע, רכילות והלבנת פנים? מהם אמת ושקר ביצירות של בינה מלאכותית? האם הלכות ייחוד, איסור ניאוף וכדומה מושפעים מהדמיון המתקרב והולך בין המציאות הריאלית ובין המציאות הווירטואלית? האם הגדרת מציאויות שונות כפיקוח נפש תיעשה על ידי הבינה המלאכותית, ומה תהיה משמעותה ההלכתית? האם אפליקציה לטיפול פסיכולוגי של בינה מלאכותית היא כלי לגיטימי, או שההלכה תגדיר אותה כגנבת דעת מעוותת מאוד וניצול מצוקה עם סיכונים גדולים, ותאסור זאת? ועוד ועוד. סוגיות אלה הולכות ונערמות, וקשה לי כבר למנות כמה מהן הגיעו אליי ולתאר את העיסוק המתמיד בהן.
שאל את ה־AI
הרובד השני הוא רובד פסיקת ההלכה עצמה, ותפקידו של הרב. לפני כמה עשרות שנים, כאשר מנועי החיפוש ברשת ומאגרי המידע באו לעולם, נערכו אין־ספור דיונים בשאלה האם תם זמנו של פוסק ההלכה, שהלוא כל אחד יוכל למצוא את התשובות לשאלותיו אצל הרב הווירטואלי. דומני שהמציאות לימדה אותנו שלא כך הם פני הדברים, ולהפך - המפגש עם הרב הלך והתעצם, גם בשל הבקשה לעשות סדר בין התשובות השונות שניתנו לשאלות שונות, וגם בשל העובדה שיש צורך ביותר מתשובה טכנית למציאות מסוימת.
גם לעולם הרגש, האמפתיה, עצם השיח, הדיאלוג, ואפילו לשפת הגוף יש משמעות גדולה. אין אנו יודעים עדיין אם יתרחש אותו הדבר בעולם הבינה המלאכותית, או שאנו נמצאים בסדר גודל אחר לגמרי של האירועים. לא זו בלבד, אלא שכעת מופנית השאלה גם לרב עצמו - עד כמה הוא יכול להשתמש בכלי הזה כדי לראות לאן ההלכה נוטה ומהי עמדת הפוסקים השונים, ועד כמה פסיקת ההלכה היא מלאכת יצירה העומדת בפני עצמה, שאסור להעביר את האחריות עליה לעולם הבינה המלאכותית, והיא נותרת ומוטלת על הרב עצמו.
הדבר מעביר אותנו לרובד השלישי, שהוא מטבע הדברים הקרוב ביותר לעולמי כראש ישיבה, והוא סוגיית תלמוד תורה. קיומה של הבינה המלאכותית קורא תיגר על התפיסות הקודמות שלנו בנוגע לידע, הבנה, היעדים של הלימוד, הבחינה והבקרה, ועוד ועוד. הנטייה הטבעית הראשונית היא לנווט בתוך המים הסוערים והגלים המטלטלים באותה דרך שעשינו עד כה: ביסודו של דבר הלימוד הוא מה שנמצא בעולמו הפנימי של האדם ולא במכונות, הידע נוצר כתוצאה מהבנה עצמית מעמיקה, חזרות, שינון, ושליפה בהקשר המתאים. תלמוד תורה אינו מכוון לשכל בלבד, כי אם לעולמו האמוני, המוסרי, המידותי של האדם, ואת כל אלה אין אנו משיגים בעזרת מחשבים, והשבת הנפש, כמו גם שמחת הלב, נוצרות בדרך הישנה, הטובה והבטוחה. זו לא רק עמדה שמרנית מצד עצמה (אם כי יש גם בשמרנות תועלת), כי אם תפיסה המתחדשת בכל יום תמיד.
מאידך גיסא, יהיה זה עוול גדול לעולם התורה עצמו להחמיץ את השפע הגדול שהבינה המלאכותית מאפשרת, את קיצור הזמן, את העריכה והסידור, ואת כל הדברים הנוספים שהיא טומנת בחובה. על כן, הצעתי היא להתייחס לבינה המלאכותית כאל חברותא!
אנו לומדים בחברותא כי הלימוד הזה מאתגר אותנו, מעלה אפשרויות אחרות ממה שהיינו סוברים לבד, מחייב אותנו להסביר טוב יותר ולהקשיב להסבריהם של אחרים, להביא לנו עולמות נפשיים אחרים מההתבשלות העצמית שלנו בתוכנו, ולהעצים את האופק האישי שלנו. ברם, החברותא אינה הופכת לאוטוריטה שלנו, והיא לא משתלטת עלינו, ואף אין אנו מטילים עליה את האחריות ללימוד שלנו.
כאשר אנו מתייחסים לבינה המלאכותית כאל חברותא, אנו מנצלים את יתרונותיה ונזהרים מהחולשות הגדולות שהיא עלולה לפתח בתוכנו. טוב לאדם לראות כיצד הבינה המלאכותית מציעה לקרוא את הסוגיה, לפסוק את ההלכה, לפרש את הפסוק וכדומה, אך לעולם נותר חוש הביקורת במוחו, והבחירה בין האפשרויות השונות בנפשו. בדרך זו אפשר שתלמוד התורה שלנו יגיע למחוזות רחוקים בהרבה ממה שיכולנו להגיע לבד, אך אנו עצמנו ניוותר עם החובה ועם האפשרות שלא ניכשל בדבר הלכה, ולא נאמר על טהור טמא ועל טמא טהור, ולא על מותר אסור ולא על אסור מותר, וישמחו בנו חברינו, ולא ייכשלו חברינו בדבר הלכה ונשמח בהם.
הכותב הוא ראש מרכז האתיקה בארגון רבני צהר. בכנס הקיץ של ארגון רבני צהר שיתקיים השבוע בגני התערוכה בתל אביב יעסוק הרב שרלו בהשפעת הבינה המלאכותית על מערכת החינוך
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
