ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- מגפת הקורונה
הפרק הראשון של מגילת 'איכה' מלא במוטיבים של בדידות. ובראשו: "אֵיכָ֣ה יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה ...". זוהי בדידות של אבל, חורבן, דחייה חברתית, נטישה, ואף בגידה.
המדרש מוסיף גם את אלמנט ההשפלה: "ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מלבישן בגדי בדדין (=העובדים בבית הבד)".
ירמיהו, נביא החורבן, משתמש אף הוא במוטיב הבדידות (טו, יז): "לֹֽא־יָשַׁ֥בְתִּי בְסוֹד־מְשַׂחֲקִ֖ים וָֽאֶעְלֹ֑ז, מִפְּנֵ֤י יָֽדְךָ֙ בָּדָ֣ד יָשַׁ֔בְתִּי, כִּֽי־זַ֖עַם מִלֵּאתָֽנִי".
הבדידות של ירמיהו היא בראש ובראשונה ביטוי לאבלות (רש"י), ובמצב של אבלות לא ניתן לקבל נבואה, שהיא נבואת חורבן. אולם הבדידות היא לא רק דבר שלילי. יש אומרים את ההפך, שירמיהו בחר בהתבודדות מתוך דבקות בה', והתבודדות זו נדרשה לירמיהו דווקא כדי לקבל נבואה. בעל 'תרגום יונתן' מפרש את הבדידות הזאת כסוג של פרישות (כמו במסילת ישרים, פרק יד).
המהר"ל מוסיף שזהו ביטוי מיוחד לקבלת עול מלכות שמים, כפי שכותב ירמיהו עצמו בפרק ג של המגילה: "טוב לגבר כי יישא עול (=מלכות שמים) מנעוריו", ומתוך כך, "ישב בדד וידום כי נטל עליו (=את גזירתו של הקב"ה)".
רובד עמוק יותר נמצא בפתיחה למדרש איכה:
רבי אבא בר כהנא פתח: "לא ישבתי בסוד משחקים ואעלוז, מפני ידך בדד ישבתי". אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה:... מימיי לא נכנסתי בבתי תיאטראות ובתי קרקסאות של אומות העולם ושחקתי עמהם ואעלוז.
בתים אלו לא היו רק לעבודה זרה וגילוי עריות. היה שם משהו מתסיס ומרעיש, המסיח את דעתו של האדם מעצמו, בדומה למסכי המחשב והסמרטפון של היום...
יש בבדידות משהו מאוד שקט, שלו ומרגיע, כמו מנוחת השבת, בה כל המסכים כבויים. כנסת ישראל מתפארת בזה שהיא שומרת על בדידות מכל המהומה והרעש של הדברים החיצוניים. ההתבודדות מחברת את האדם אל עצמו, דווקא ובעיקר במצב קשה, ומתוך כך הוא מוצא מתוך עומק נשמתו את הא-להים.
אבל מול הבדידות החיובית ישנה בדידות כואבת עד מאוד. וכך ממשיך המדרש:
"מפני ידך בדד ישבתי" – נגעה בי ידו של פרעה... ידו של סנחריב, ולא ישבתי בדד. וכיוון שנגעה בי ידך – בדד ישבתי, "איכה ישבה בדד".
כל הצרות שבעולם לא גרמו להרגיש בדידות, עד שבאה שעה של הסתר פנים, המביאה לקינה: "איכה ישבה בדד ".
מדרש נוסף מביא עוד נופך של בדידות: "בדד – בדד מעמה, בדד מנבואה, בדד מכהונה". זוהי בדידותה של ירושלים מכל מה שמאפיין אותה, כסמל לבדידותו של האדם המנותק אפילו מעצמו.
רבים נמצאים כיום בבידוד. יכולים הם לקחת את זה למקום שלילי וקשה, של דחייה חברתית, של השפלה, ואף של צער ואבל. ומצד שני יכולים הם לקחת את זה למקום חיובי, של רוגע ושלווה עמוקה מתוך ניתוק מכל מהומות החיים, של התחברות לעצמם ולמשפחתם, ומתוך כך – התחברות אל הנשמה הא-להית שבתוכם, אל ייעודם ואל משמעות החיים שלהם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














