ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- מגפת הקורונה
הפרק הראשון של מגילת 'איכה' מלא במוטיבים של בדידות. ובראשו: "אֵיכָ֣ה יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה ...". זוהי בדידות של אבל, חורבן, דחייה חברתית, נטישה, ואף בגידה.
המדרש מוסיף גם את אלמנט ההשפלה: "ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מלבישן בגדי בדדין (=העובדים בבית הבד)".
ירמיהו, נביא החורבן, משתמש אף הוא במוטיב הבדידות (טו, יז): "לֹֽא־יָשַׁ֥בְתִּי בְסוֹד־מְשַׂחֲקִ֖ים וָֽאֶעְלֹ֑ז, מִפְּנֵ֤י יָֽדְךָ֙ בָּדָ֣ד יָשַׁ֔בְתִּי, כִּֽי־זַ֖עַם מִלֵּאתָֽנִי".
הבדידות של ירמיהו היא בראש ובראשונה ביטוי לאבלות (רש"י), ובמצב של אבלות לא ניתן לקבל נבואה, שהיא נבואת חורבן. אולם הבדידות היא לא רק דבר שלילי. יש אומרים את ההפך, שירמיהו בחר בהתבודדות מתוך דבקות בה', והתבודדות זו נדרשה לירמיהו דווקא כדי לקבל נבואה. בעל 'תרגום יונתן' מפרש את הבדידות הזאת כסוג של פרישות (כמו במסילת ישרים, פרק יד).
המהר"ל מוסיף שזהו ביטוי מיוחד לקבלת עול מלכות שמים, כפי שכותב ירמיהו עצמו בפרק ג של המגילה: "טוב לגבר כי יישא עול (=מלכות שמים) מנעוריו", ומתוך כך, "ישב בדד וידום כי נטל עליו (=את גזירתו של הקב"ה)".
רובד עמוק יותר נמצא בפתיחה למדרש איכה:
רבי אבא בר כהנא פתח: "לא ישבתי בסוד משחקים ואעלוז, מפני ידך בדד ישבתי". אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה:... מימיי לא נכנסתי בבתי תיאטראות ובתי קרקסאות של אומות העולם ושחקתי עמהם ואעלוז.
בתים אלו לא היו רק לעבודה זרה וגילוי עריות. היה שם משהו מתסיס ומרעיש, המסיח את דעתו של האדם מעצמו, בדומה למסכי המחשב והסמרטפון של היום...
יש בבדידות משהו מאוד שקט, שלו ומרגיע, כמו מנוחת השבת, בה כל המסכים כבויים. כנסת ישראל מתפארת בזה שהיא שומרת על בדידות מכל המהומה והרעש של הדברים החיצוניים. ההתבודדות מחברת את האדם אל עצמו, דווקא ובעיקר במצב קשה, ומתוך כך הוא מוצא מתוך עומק נשמתו את הא-להים.
אבל מול הבדידות החיובית ישנה בדידות כואבת עד מאוד. וכך ממשיך המדרש:
"מפני ידך בדד ישבתי" – נגעה בי ידו של פרעה... ידו של סנחריב, ולא ישבתי בדד. וכיוון שנגעה בי ידך – בדד ישבתי, "איכה ישבה בדד".
כל הצרות שבעולם לא גרמו להרגיש בדידות, עד שבאה שעה של הסתר פנים, המביאה לקינה: "איכה ישבה בדד ".
מדרש נוסף מביא עוד נופך של בדידות: "בדד – בדד מעמה, בדד מנבואה, בדד מכהונה". זוהי בדידותה של ירושלים מכל מה שמאפיין אותה, כסמל לבדידותו של האדם המנותק אפילו מעצמו.
רבים נמצאים כיום בבידוד. יכולים הם לקחת את זה למקום שלילי וקשה, של דחייה חברתית, של השפלה, ואף של צער ואבל. ומצד שני יכולים הם לקחת את זה למקום חיובי, של רוגע ושלווה עמוקה מתוך ניתוק מכל מהומות החיים, של התחברות לעצמם ולמשפחתם, ומתוך כך – התחברות אל הנשמה הא-להית שבתוכם, אל ייעודם ואל משמעות החיים שלהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
