ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- יעדי הבית היהודי
אני לומד בכולל, בעל משפחה עם ילדים כ"י. אשתי משחררת אותי מעבודות הבית כמעט לגמרי, אני מתלבט בשאלה, כמה להקדיש ללימוד וכמה להקדיש לבית. כמה ומתי לעזור, להיות שותף וכדו'.
תשובה:
אחד מסימני הגאולה הוא: "אנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו". לכל דבר יש גבול, אפילו למצוות תלמוד תורה. אנשי הגבול אלו תלמידי חכמים היודעים לשים גבול לדבריהם. כאשר אדם מקים בית, מחד, חכמים אומרים לנו "מצא אישה מצא טוב, ואין טוב אלא תורה". אולם, מי שמבין את דברי חז"ל כפשוטם, אינו מכוון לאמת, שהרי ודאי שאדם ללא עול משפחה, פנוי למשך יותר שעות לעסוק בתורה. אם כן, מהי כוונת חכמים במאמרם? כוונתם, שהתורה מעמיקה ומתחברת עם האדם בהקמת משפחתו. הצורך להוריד את התורה לחיי מעשה רחבים, מביאה לצמיחה והעשרה גדולה של התורה. לכן, אין לראות סתירה בין שותפות בבית לבין עיסוק בתורה, כי הכל נכלל במסגרת הרחבה של חיי תורה. ככלל ישנן שתי מערכות של קשר - המערכת האחת, קשר של איש ואשתו. למרות שהורו לנו חכמים: "אל תרבה שיחה עם האישה, באשתו אמרו, קל וחומר באשת חברו", אין פירושו של דבר שאסור לדבר עם אשתו. אדרבא, חובה על אדם לקיים שיחה קבועה עם אשתו, כדי לשמוע ולהשמיע, כדי לחוות עימה את החוויות העוברות עליה. ע"י השיחה יש בידו את היכולת לנווט את הבית והמשפחה, ולהשתמש בדרך הישרה אותה הוא לומד, הלכה למעשה. המערכת השנייה היא, הקשר שבין אב לילדיו. בן תורה, אברך, העסוק כל כולו בלימוד תורה, שוכח לעיתים שמוטלת עליו גם מצוות חינוך ילדיו. אם בכל פעם שילד צריך משהו, אבא לא נמצא בבית, ובעת שאבא כבר נמצא, אין לו זמן לילדיו כי הוא ממהר לחזור ללימודו, אם כן מי ילמד את הילדים אורחות חיים? מצוות חינוך היא כמובן, ללמדם תורה, אך בנוסף חובתו של אב ללמדם דרך ארץ, ישרות, אהבה ושמחה, ועוד ועוד דרכי חיים.
כמובן שאתה צריך להחליט יחד עם אשתך על הזמנים והשעות אותן אתה מקדיש ללימוד, ועל הזמנים אותם אתה מקדיש לבית ולמשפחה. ודאי שרוב הזמן צריך להיות מנוצל לקניין ערכי התורה. כמו כן, השותפות בבית עוברת שינויים בהתאם לצרכים ולפי הנסיבות, שהרי אישה יולדת או חלילה ילד חולה בבית, מצריכים יתר תשומת לב למשפחה, בשונה משגרת החיים.
כסיכום, כולנו צריכים לזכור את הפסוק "תורת ה' תמימה משיבת נפש". כאשר היא תמימה - לוקחת בחשבון את כל הנסיבות, אזי היא גם משיבת נפש.
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
14 - תני לישון בשקט!
15 - תורה ומשפחה
16 - האם התחתנתי עם האישה הנכונה?
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
