ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
כתב השולחן ערוך (או״ח סימן קלה סעיף יד): "בני אדם החבושין בבית האסורין, אין מביאין אצלם ספר תורה אפילו בראש השנה ויום הכיפורים". והוא מהמרדכי (הובא בב״י) שלמד מהירושלמי (יומא פ״ז ה״א) שאמר שבכל אתר את אמר הולכים אחר התורה, והכא תימא מוליכים ספר תורה אצלו. כלומר שזלזול הוא לספר תורה להוליכה אל אנשים שצריכים לה, כי כבודה שילכו אנשים אליה (משנ״ב ס״ק מז).
ובזוהר הקודש (פרשת ויחי דף רכה ע״א ופרשת אחרי דף יא ע״ב) החמיר מאוד בדבר זה וכתב לאסור להוציא הספר אפילו מבית כנסת אחד לבית כנסת אחר, ואפילו להוליכו לבית האבל לאו שפיר דמי (כה״ח ס״ק עה).
ובהגהות אשר״י שהובא ברמ״א מבואר שאם הוא אדם חשוב בכל ענין שרי, ובביאור הלכה (ד״ה אין) כתב שכל הנאמר לאיסור הוא רק אם אין עשרה אסירים, ורוצים לאסוף אנשים מבחוץ להשלים מנין, אבל אם ישנם עשרה אסירים מותר להביא הספר אצליהם, כיון שחל עליהם חובת קריאה והם אינם יכולים לצאת משם ולילך אחריה.
ולכן היה נראה להתיר גם בעשרה שהולכים בצוותא למקום שאין בו בית כנסת על מנת לצאת ידי חובת קריאה,
ואף על פי כן אפשר שיש חילוק בין אלו הנמצאים בבית האסורין שהתירו להם משום שאנוסים הם (כמבואר בביה״ל שם), לאלו שיוצאים מדעתם למקום אחר שהיה להם להישאר במקומם, וכמו שכתב המשנ״ב (ס״ק מח) שאין להוציא הספר אף אם כל ציבור המתפללים ילכו יחדיו למקום אחר כדי לקרוא שם, כיון שאפשר להם לשמוע הקריאה בבית הכנסת.
ועל פי דברים אלו היה נראה שאסור לציבור מטיילים ליקח עמם ספר לשבתון בבית מלון וכדומה, ואף על פי כן הרמ״א כתב שמותר אם מכינים לספר תורה ארון או תיבה על מנת שיונח בה יום או יומיים, ובלבד שיניחנה שם קודם זמן הקריאה, ובשעת הקריאה יוציאנה ויקרא בה, ואחר כך יחזירנה לשם שאז אין ניכר שהבאתה היתה לצורך קריאה בלבד, אלא שקבע דירתה בכאן לאותו זמן (משנ״ב ס״ק מט).
ויתירה מזאת כתב הכף החיים (ס״ק פב) שהאיסור הוא רק אם קוראים בספר תורה זה בבית הכנסת ולכן הוצאת הספר הוי זילותא לספר, אולם אם אין קוראים בספר זה, וכגון שיש בבית הכנסת ספרים אחרים שקוראים בהם, וספר זה יושב בארון הקודש כשכולה וגלמודה, אם כן אדרבה יש לומר שכשמביאים, אותו הספר שמח ומתעלה בזה, ולכן יראו ליקח ספר כזה שלא התכוונו לקרוא בו באותו השבת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
