ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
באגרות משה (אבה״ע ח״ב סימן יד) נשאל אם רשאי אדם ליסע לעבודתו ברכבת התחתית של ניו יורק כשקשה להימנע מנגיעה בשעות העומס, וכתב: "בדבר הליכה בסבאווי ובבאס (רכבת תחתית ואוטובוס) בזמן שהולכים בני אדם לעבודתם, שנמצאים שם אנשים ונשים דחופים זה בזה, שקשה מלהיזהר מנגיעה ודחיפה בנשים, אם מותר אז ללכת בשעות אלו שם.
תשובה: הנה מצד הנגיעה ודחיפה בנשים אין שום איסור משום שאין זה דרך תאווה וחיבה, וכל איסור נגיעה בעריות אף להרמב״ם שסובר שהוא בלאו ד’לא תקרבו’ דאורייתא, הוא דוקא דרך תאוה, כמפורש בדבריו ריש פרק כא מהלכות איסורי ביאה. ומשמע שבלא דרך תאוה אין אפילו איסור מדרבנן, שלא הזכיר איסור זה".
וסיים: "לכן לא שייך לחוש מללכת בסבוואי ובבאס בשעות הליכה לעבודה שדחוקים ודחופים אנשים ונשים, אף שלא יוכל ליזהר מנגיעה ודחיפה בנשים, שהנגיעה בלא כונה מחמת שאי אפשר ליזהר, אין זה דרך תאוה וחיבה"
וסיים את התשובה: "וכן ליכא איסור מהאי טעמא גם לישב אצל אשה כשליכא מקום אחר, דגם כן אין זה דרך תאוה וחיבה...אבל אם יודע שהוא יבוא לידי הרהור, יש לו למנוע מללכת אז אם אין נחוץ לו. ואם מוכרח לילך אז גם כן לעבודתו אין לאסור לו אף בכהאי גונא, ויתחזק להסיח דעתו מהן ולהרהר בדברי תורה כעצת הרמב״ם (שם הי״ט), ועל זה יוכל לסמוך ולילך לעבודתו".
וכן כתב גם בספר שערים מצוינים בהלכה (סימן קנב הערה יא): "מה שנוסעים ברכבת תחתית וצפופים אנשים ונשים, וכמו כן נוסעים ברכבת ברזל וטסים באוירון, ומקומו סמוך לאשה ובא לידי נגיעה, יש לומר על פי הגמרא (פסחים כה, ב) דהיכא דלא אפשר ולא מכוין כולי עלמא מודו דמותר, והתוספות שם כתבו אפילו אפשר בדרך אחר אלא שהוא טורח גדול חשיב לא אפשר. והכא נמי ליסע בכל פעם במרכבה יחידית (מונית) הוא הוצאת ממון ודינו כמו טרחה רב, והוי לא אפשר והוא אינו מתכוין לה".
ובספר הליכות לבת ישראל (פ״ז) כתב בשם הגרש״ז אורבעך שאף שמותר מעיקר הדין לשבת ליד אישה זרה באופן שאינו בא לנגיעה, אלא מצד יראת שמים וחסידות יש להימנע, וכן כתב בשו״ת משנת יוסף (ח״י סימן קעא).
והרב מנשה קליין (ח״ד סימן קפו) גם התיר כל שאי אפשר להיזהר, ובמיוחד אם האשה היושבת לידו היא נכרית שאז יש כעין ספק ספיקא, ספק אם יבוא לידי נגיעה, ואם יגע באונס יש ספק נוסף בנכרית. וסיים שמעולם נסעו בני ישראל ממקום למקום והיו בו נשים ואנשים ולא הקפידו בזה, והנח להם ישראל שיסעו בהיתר ולא באיסור.
לעומת פסקים אלו מצאנו את דעתו הרמה של הר״ש ווזנר (שו״ת שבט הלוי ח"ד סימן קלו) שאסר לשבת ליד אשה כל שיכול לעמוד וכגון באוטובוס, ואם זה בטיסה שחייב לשבת לידה יעשה כל טצדקי שלא יבוא ליגע בבגדיה.
ובספר אהל יעקב (פסקי הוראה א’ סימן קסו) כתב בשם הגר״י זילברשטיין שאדם שקבעו לו מקום ליד אישה והדבר מפריע לו, רשאי להחליף את מקומו עם מי שלא מפריע לו לישב שם, מכיון שאין כאן איסור נגיעה ואין הוא מכשיל את השני, אלא רק שהדבר מפריע לו מחמת הרגלו שלא לישב ליד אישה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן איך ניתן להשתמש במנגל טרף שנמצא לעיתים בבתים מושכרים ואיך ניתן להכשירו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי ללכת לקטיף תפוחים בחול המועד וישתדל לא לקטוף יותר ממה שנצרך לו לחג
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
