ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
כתב השולחן ערוך (או״ח סימן קלה סעיף יד): "בני אדם החבושין בבית האסורין, אין מביאין אצלם ספר תורה אפילו בראש השנה ויום הכיפורים". והוא מהמרדכי (הובא בב״י) שלמד מהירושלמי (יומא פ״ז ה״א) שאמר שבכל אתר את אמר הולכים אחר התורה, והכא תימא מוליכים ספר תורה אצלו. כלומר שזלזול הוא לספר תורה להוליכה אל אנשים שצריכים לה, כי כבודה שילכו אנשים אליה (משנ״ב ס״ק מז).
ובזוהר הקודש (פרשת ויחי דף רכה ע״א ופרשת אחרי דף יא ע״ב) החמיר מאוד בדבר זה וכתב לאסור להוציא הספר אפילו מבית כנסת אחד לבית כנסת אחר, ואפילו להוליכו לבית האבל לאו שפיר דמי (כה״ח ס״ק עה).
ובהגהות אשר״י שהובא ברמ״א מבואר שאם הוא אדם חשוב בכל ענין שרי, ובביאור הלכה (ד״ה אין) כתב שכל הנאמר לאיסור הוא רק אם אין עשרה אסירים, ורוצים לאסוף אנשים מבחוץ להשלים מנין, אבל אם ישנם עשרה אסירים מותר להביא הספר אצליהם, כיון שחל עליהם חובת קריאה והם אינם יכולים לצאת משם ולילך אחריה.
ולכן היה נראה להתיר גם בעשרה שהולכים בצוותא למקום שאין בו בית כנסת על מנת לצאת ידי חובת קריאה,
ואף על פי כן אפשר שיש חילוק בין אלו הנמצאים בבית האסורין שהתירו להם משום שאנוסים הם (כמבואר בביה״ל שם), לאלו שיוצאים מדעתם למקום אחר שהיה להם להישאר במקומם, וכמו שכתב המשנ״ב (ס״ק מח) שאין להוציא הספר אף אם כל ציבור המתפללים ילכו יחדיו למקום אחר כדי לקרוא שם, כיון שאפשר להם לשמוע הקריאה בבית הכנסת.
ועל פי דברים אלו היה נראה שאסור לציבור מטיילים ליקח עמם ספר לשבתון בבית מלון וכדומה, ואף על פי כן הרמ״א כתב שמותר אם מכינים לספר תורה ארון או תיבה על מנת שיונח בה יום או יומיים, ובלבד שיניחנה שם קודם זמן הקריאה, ובשעת הקריאה יוציאנה ויקרא בה, ואחר כך יחזירנה לשם שאז אין ניכר שהבאתה היתה לצורך קריאה בלבד, אלא שקבע דירתה בכאן לאותו זמן (משנ״ב ס״ק מט).
ויתירה מזאת כתב הכף החיים (ס״ק פב) שהאיסור הוא רק אם קוראים בספר תורה זה בבית הכנסת ולכן הוצאת הספר הוי זילותא לספר, אולם אם אין קוראים בספר זה, וכגון שיש בבית הכנסת ספרים אחרים שקוראים בהם, וספר זה יושב בארון הקודש כשכולה וגלמודה, אם כן אדרבה יש לומר שכשמביאים, אותו הספר שמח ומתעלה בזה, ולכן יראו ליקח ספר כזה שלא התכוונו לקרוא בו באותו השבת.

הרב שי טחן
ראש כולל שערי עזרה בברוקלין ניו יורק, וראש בית הוראה ארזי הלבנון. הרב טחן כותב עלון שבועי המופץ ברחבי ארצות הברית וקנדה ומחבר ספרים בהלכה.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין להוציא את מנעליו מחוץ לחדר ביום השבת אם המלון נותן שירות צחצוח נעליים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין להוציא את מנעליו מחוץ לחדר ביום השבת אם המלון נותן שירות צחצוח נעליים
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












