ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
24 באוגוסט 2025 – 22 בספטמבר 2025
המולד: מוצאי שבת (23.8.2025) בשעה 23:26 בבוקר ו-6 חלקים.
זמן קידוש לבנה: מליל חמישי, ד' באלול (27.8.2025), עד מוצאי שבת, י"ד בחודש (6.9.2025)
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל שני ח' באלול (31.8.2025)
ב' דראש חודש אלול, יום ב', א' באלול (25.8.2025). נוהג ככל ראש חודש.
מראש חודש אלול ועד כ"ח באלול תוקעים כל בוקר תשר"ת )תקיעה שברים תרועה תקיעה(, כדי לעורר לתשובה.
מתחילים לומר "לדוד ה' אורי" בערבית ובשחרית. אשכנזים-חסידים וספרדים: בשחרית ובמנחה. ואומרים אותו עד חג שמיני עצרת.
מאור ליום ב' באלול, ועד ערב יום הכיפורים, משכימים ספרדים לסליחות.
שבת פרשת שופטים, ו' באלול (30.8.2025). מפטירים - רביעי משבעה דנחמתא – בישעיה נא,יב: "אנכי אנכי הוא מנחמכם" עד נב,יב "אלקי ישראל".
במנחה קוראים לשלשה בפרשת כי תצא. אבות פרק ו.
שבת פרשת כי-תצא, י"ג באלול (6.9.2025). מפטירים - חמישי משבעה דנחמתא – בישעיה נד,א: "רני עקרה" עד פסוק י "אמר מרחמך ה'".
במנחה קוראים לשלשה בפרשת כי תבא. אבות פרקים א-ב.
שבת פרשת כי-תבא, כ' באלול (13.9.2025). נוהגים לקרוא את התוכחה בקול נמוך. נהגו שהקורא עצמו עולה בה מפני הקפדנים. מפטירים - שישי משבעה דנחמתא – בישעיה ס': "קומי אורי" עד סוף הפרק.
במנחה קוראים לשלשה בפרשת נצבים. אבות פרקים ג-ד.
יום א', כ"א באלול (14.9.2025)
אשכנזים מתחילים לומר סליחות, עד ערב יום הכיפורים. ברכת "על נטילת ידים", "אשר יצר" וברכת התורה אומרים קודם סליחות, ולא יאמרם פעם נוספת קודם התפילה. כאשר אומרים סליחות בהשכמה, הש"ץ מתעטף בטלית (בעוד לילה) ולא יברך, וכשיאיר היום יפשוט הטלית, יברך ויתעטף. עדיף להתעטף בטלית שאולה (של יחיד ולא של ציבור) שלא יכנס לספק ברכה. "אשרי", חצי קדיש, סליחות. אחר הסליחות אומר הוידוי רק פעם אחת (הגר"א). תחנון, קדיש תתקבל. (האומר סליחות ביחידות יאמר י"ג מדות כקורא בתורה בטעמים, ולא דרך תפילה ובקשה, ידלג "וזכור לנו היום ברית שלוש עשרה". לא יאמר הבקשות שבלשון תרגום, כמו
"מחי ומסי", "מרן דבשמיא").
עד ערב יו"כ משתטחים על קברי צדיקים. יש המתענים ביום א' דסליחות.
שבת פרשת נצבים, כ"ז באלול (20.9.2025). מפטירים - שביעי משבעה דנחמתא - בישעיה סא, י: "שוש אשיש", עד סג,ט "כל ימי עולם". אין מברכים החודש, משום "בכסה ליום חגנו" – יום ראש החודש מכוסה, נסתר.
במנחה קוראים לשלשה בפרשת וילך. אבות פרק ה-ו. במוצש"ק אין אומרים ויהי נועם ואתה קדוש.
יום ב', כ"ט באלול (22.9.2025), ערב ראש השנה.
נוהגים לקום באשמורת הבוקר, ולהרבות בסליחות הנקראות "זכור ברית". אָבֵל רשאי ללכת לבית הכנסת לסליחות. אחרי הסליחות אומרים תחנון, אפילו נמשכה אמירתם עד אור היום. בתפילת שחרית אין אומרים תחנון. אומרים למנצח. אין תוקעים בשופר. אחרי התפילה נוהגים להתיר נדרים ע"י שלושה. מי שאינו דובר עברית, יתיר נדריו בלשון שהוא מבין. אפשר להתיר נדרים עד ערב יום הכיפורים, וגם לאחר מכן. אישה יכול למַנות את בעלה להתיר את נדריה: יאמר לדיינים כי הוא מפר גם נדרי אשתו, ויתיר בלשון רבים: "שנדרנו" "נשבענו".
נותנים צדקה לעניים. יש נוהגים להשתטח על קברי צדיקים, לבקש מהקב"ה שימליצו טוב בעדנו ביום הדין. יש נוהגים לצום עד חצות, ואין צריך לקבל תענית מבעוד יום. גם המשלימים את התענית לא יקראו במנחה "ויחל", לא יעלו הכוהנים לדוכן, ושליח ציבור לא יאמר "או"א ברכנו", אבל היחיד אומר "עננו" במנחה. יש נוהגים להתפלל מנחה גדולה חצי שעה אחר חצות היום. מסתפרים, רוחצים וטובלים לכבוד יום הדין.
לשנה טובה נכתב ונחתם
* * *
לוח דינים ומנהגים לחודש מנחם אלול כמנהג עדות מזרח
ב' דראש חודש אלול, יום שני א' באלול. ככל ר"ח.
בלילה אור לב' באלול נוהגים לקום לסליחות לפני אשמורת הבוקר, ויש שנוהגים בחצות הלילה. יש נוהגים לתקוע בשופר בסליחות, בשעה שהחזן אומר "ויעבור".
שבת פרשת שופטים, ו' באלול. מפטירים (רביעי משבעה דנחמתא) בישעיה נא,יב: "אנכי אנכי הוא מנחמכם" עד "אלוקי ישראל" (נב,יב).
שבת פרשת כי תצא, י"ג באלול. מפטירים (חמישי משבעה דנחמתא) בישעיה נד,א: "רני עקרה" עד "אמר מרחמך ה'" (פסוק י).
ראוי להזכיר לציבור לפני קריאת מפטיר, שמי שלא שמע קריאת פרשת זכור בשבת לפני פורים, יכוון בפרשה זו לצאת ידי חובה קריאת זכור, והש"ץ יכוון להוציאו ידי חובה. ויבקשו מהקהל לא להרעיש במילת עמלק.
שבת פרשת כי תבא, כ' באלול. קוראים התוכחה בקול נמוך שיגיע לאזני הצבור, ומפטירים (שישי משבעה דנחמתא) בישעיה ס: "קומי אורי" עד סוף הפרק "בעיתה אחישנה".
יום חמישי, כ"ה באלול. יום זה הוא יום ראשון לבריאת העולם. בסוף התפילה בכל יום עד ר"ה, קוראים מפרשת בראשית מה שנברא באותו יום.
שבת פרשת נצבים, כ"ז באלול . מפטירים (שביעי משבעה דנחמתא) בישעיה סא: "שוש אשיש" עד "כל ימי עולם" (סג,ט). אין מברכים החודש.
ערב ראש השנה תשפ"ו הבעל"ט, יום שני כ"ט באלול. אין תוקעים בשופר, גם לא בסליחות. נוהגים לקום מוקדם (יותר מהרגיל בחודש הסליחות). ולאחר התפילה עושים "התרת נדרים" כנהוג. מסתפרים, רוחצים וטובלים, ומתכוננים בתשובה ומעשים טובים ליום הדין הבעל"ט.
לשנה טובה נכתב ונחתם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
