ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
גולת הכותרת בממצאיו של אדם זרטל היה מזבח יהושע בהר עיבל. הוא זיהה במרומי ההר אתר בולט בהיר, וכשהחל לחפור במקום גילה שהצבע הבהיר נבע מכך שהאתר ניטש מרצון וכוסה בכוונה בעפר שנחפר מאדמת הסביבה, ולא נהרס בחורבן כזה או אחר כמו אתרים ארכיאולוגים רבים.
הארכיאולוגים המשיכו לחשוף את האתר וממצאיו, ותדהמתו של אדם זרטל הלכה וגברה. התברר שמדובר במזבח שמבנהו מתאים למצוות התורה, והוא עשוי מאבנים שלמות שלא סותתו בברזל. הממצאים תוארכו לתקופת יהושע בן נון, ובמקום היה אפר רב ושרידי עצמות בעלי חיים. העצמות והאפר נשלחו לבדיקת מעבדה, והתברר שמדובר בשרידי בעלי חיים טהורים בלבד, שמאפייניהם תואמים לדיני הקרבנות בתורה.
לפתע, קמו וניצבו באופן ממשי דבריו של ספר יהושע (ח, ל-לא): "אז יבנה יהושע מזבח לה'... בהר עיבל... כאשר ציווה משה עבד ה'... ככתוב בספר תורת משה מזבח אבנים שלמות אשר לא הניף עליהן ברזל, ויעלו עליו עולות לה' ויזבחו שלמים".
הממצאים הללו חוללו מהפך אצל אדם זרטל. עד אז, הארכיאולוגים טענו שסיפורי התנ"ך הם המצאה מאוחרת, וחוקי התורה נאספו אט אט מכלל חוקי הדתות של כל העמים בסביבה, וגובשו לחוקה מסודרת רק בימי יאשיהו.
לתדהמתו התברר לו שסיפורי ספר יהושע הם מציאות ממשית המתוארכת בממצאים לתקופת יהושע, ובני ישראל נהגו כבר אז להקריב קרבנות לפי מצוות התורה, והוא החל להאמין שאכן האנשים שהקריבו את הקרבנות במזבח בהר עיבל קיבלו בעצמם את התורה בהר סיני.
ובאמת, יש בממצאים הללו דבר עוד יותר מדהים. יהושע מוסיף שם ומספר שהוא עשה במזבח מעשה ייחודי נוסף - "ויכתב שם על האבנים את משנה תורת משה...".
בכך קיים יהושע את ציווי משה בתורה, בפרשת כי תבוא (כז, א-ח) "והיה ביום אשר תעברו את הירדן... והקמות לך אבנים גדולות... וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת... והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה... בהר עיבל ושדת אותם בשיד. ובנית שם מזבח לה' אלוקיך, מזבח אבנים... אבנים שלמות תבנה את מזבח ה'... והעלית עליו עולות... וזבחת שלמים... וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת...".
המילה 'אבנים' חוזרת בפרשייה זו פעמים רבות, וגם הציווי על כתיבת התורה על האבנים חוזר על עצמו. ומכאן מביא רש"י בשם חז"ל "נמצאת אתה אומר: ג' מיני אבנים היו – שנים עשר בירדן, וכנגדן בגלגל, וכנגדן בהר עיבל". ובאמת בספר יהושע (ד) מתואר כיצד חוץ ממזבח האבנים בהר עיבל, הקימו בני ישראל גם גלי אבנים בירדן ובגלגל, שיהיו זיכרון ועדות לבני ישראל על הניסים שהתחוללו בכניסתנו לארץ.
וכאן צפות שתי שאלות – א. מה ההדגשה המיוחדת הזו על ה'אבנים', הן בלשון הציווי בתורה והן בכך שמיד עם כניסתנו לארץ הקמנו שלוש מיני אבנים? ב. כל המזבחות עניינם הקרבת קרבנות, מה השתנה מזבח יהושע בהר עיבל שחלק מעניינו הוא גם כתיבת התורה על האבנים?
נראה שיש כאן לימוד גדול לכניסתם של ישראל לארץ. עד שנכנסנו לארץ, זכינו שדבר ה' הופיע אלינו בתורה הניתנת במדבר דרך משה רבינו. משנכנסנו לארץ, מלמדת אותנו התורה, שמעכשיו נלמד את התורה ואת דברי ה' דרך אבני הארץ. התורה כתובה מעכשיו על אבני הארץ, ומעכשיו מי שיסתכל עליהם יראה את התורה וגם את ניסי והשגחת ה', כפי שנכתב על אבני הר עיבל וכפי שמזכירות האבנים שהוקמו בירדן ובגלגל.
המדהים הוא, שהסוד העתיק שנכתב על האבנים הקדומות, שב ובקע בימינו מתוך האבנים, ולימד יהודים רחוקים שסלעי הארץ מלמדים שתורת משה אמת!
התורה שצומחת מתוך סלעי הארץ ועד כמה זה נוכח בספר יהושע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
