ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת "חרבות הברזל"
שאלה : ציבור רחב באירופה ובצפון אמריקה, שמיוצג על ידי הממשלות, מבקר בחריפות את מדינת ישראל בגלל מלחמתה בחמאס. לטענתם צה"ל הורג יותר מדי אזרחים שאינם מעורבים במלחמה, בניגוד לדין הבין־לאומי. האם הדבר נכון?
תשובה : ראוי להקדים שכעיקרון הדין הבין־לאומי מחייב את ישראל, שכן אחת משבע מצוות בני נח היא להעמיד בתי דין, וכלל הוא שאין מצווה שבני נח חייבים בה וישראל פטורים ממנה. אולם הכוונה למה שמוסכם על כל בני האדם בסביבה התרבותית שבה אנו חיים, כמו לדוגמה שאסור במלחמה לפגוע בכוונה באזרחים שלווים, ולא בדברים ששנויים במחלוקת בין משפטנים ימנים לשמאליים.
אולם הדין הבין־לאומי מתיר למדינה לנהל מלחמה כדי להגן על עצמה ולהכניע את האויב שקם עליה. אם האויב משתמש באזרחים כמגן אנושי, ובגני ילדים ובתי חולים כבסיסים צבאיים, הוא אינו זכאי עקב כך להגנה, אלא האחריות על הפגיעה באזרחים שנמצאים באותם מקומות מוטלת עליו. אומנם כאשר אפשר, צריך לתת לאזרחים זמן כדי להתפנות משם, ואם הדבר מסוכן אזי ישנן הנחיות של משפטנים במדינות שונות כיצד לחסל את האויב תוך ניסיון למעט בפגיעה באזרחים. אולם ברור שהניסיון לא לפגוע באזרחים אינו מונע את החתירה להרוג את כל חיילי האויב עד האחרון שבהם או לחילופין לקבל את כניעתם המוחלטת.
במקרה של האויב הערבי, רבים מבני האוכלוסייה האזרחית שותפים מלאים למלחמה בנו. כך הוכח ביום הטבח שהתחיל את המלחמה, כאשר אלפי אזרחים השתתפו בששון ברצח, באונס, בהתעללות בחיים ובמתים, ולא היה אזרח או איש דת או רופא שהשמיע קול כנגד זה. במצב כזה, אין להתפלא שפעמים רבות האוכלוסייה מסכימה לשמש כמגן ללוחמי האויב, ואינה מוכנה להתפנות בזמן שניתן לה, ואין סיבה מוסרית לחוס עליה, וכך הוא גם הדין הבין־לאומי.

רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
779 - כלבי נחייה בבית הכנסת
780 - ועל המדינות בו ייאמר
781 - מצוות כתיבת ספר תורה: המצווה, המימון והשותפות
טען עוד
שאלה : מדוע אם כן רבים כל כך במערב מאשימים אותנו ב"פשעי מלחמה" ו"רצח עם"? האם אין מגמה מוסרית בטענתם?
תשובה : למרבה הצער, המערב טבול מדורי דורות באנטישמיות. גם כאשר טענו נגד היהודים שהם רוצחים ילדים כדי ללוש מצות בדמם, טענו "טענה מוסרית". וכי מי יכול להסכים לרצח ילדים בשביל פולחן דתי?! אלא שזו הייתה עלילת דם מרושעת, שהתקבלה על הלבבות מפני עמדתם האנטישמית. גם בעת החדשה, כאשר רבים במערב טענו נגד היהודים שהם גזע טפילי ונצלני, שהורס את התרבות והאנושות, טענו לכאורה "טענה מוסרית". הנאצים יימח שמם הובילו טענה זו אל הפתרון הסופי, אולם רבים באירופה הסכימו לעצם הטענה, ולכן שיתפו פעולה עם הנאצים בגלוי או בעקיפין. אלא ש"טענה מוסרית" זו הייתה עלילה נוראה, לא רק שהיהודים לא היו מסוכנים לאנושות אלא להפך, בזכות תרומתם של היהודים המערב הפך להיות מוביל מבחינה מדעית, כלכלית ותרבותית.
גם היום כשטוענים שאנחנו מבצעים "רצח עם" ו"פשעי מלחמה", מדובר בטענה אנטישמית מובהקת. במלחמות רבות שנוהלו בעשרות השנים האחרונות, כמו בעיראק, בסוריה, בדארפור, בסודן, בתימן, במיאנמר, באפגניסטן ובאתיופיה, שבכל אחת מהן נהרגו מאות אלפי אזרחים, ואחוז האזרחים שנהרגו ונספו היה גבוה פי כמה וכמה מהלוחמים, ובשיטת הלחימה לא תמיד השתמשו באזרחים כמגן אנושי כמו אנשי החמאס בעזה, ואף על פי כן, רק לעיתים נדירות הוגדרו הפעולות כפשעי מלחמה ורצח עם. ואילו את מדינת ישראל משמיצים למרות כל המאמצים המופרזים שהיא עושה כדי לא לפגוע באזרחים.
האם גם ראש ממשלת בריטניה אנטישמי?
שאלה : האם ניתן לטעון גם נגד ראש ממשלת בריטניה סטרמר, שבת זוגו יהודייה, או נגד נשיא צרפת מקרון, שהם אנטישמיים? הרי הם מוקיעים שנאה לכל אדם ולכל עם, ויזדעזעו אם יאשימו אותם באנטישמיות.
תשובה : אין הסבר אחר לכך שהם מטיחים במדינת ישראל טענות חמורות כל כך מלבד אנטישמיות. מסתבר שהם אינם מודעים לכך, אבל אין הסבר אחר למוסר הכפול שבו הם מתייחסים אלינו. לו היו מקשיבים ביושר לעמדת אויבינו הערבים, היו מבינים שמגמתם להשמיד את מדינת ישראל, ומה שישראל עושה להגנתה מעט מדי ומאוחר מדי למה שנצרך. וכל זה בגללם.
לו היו חושבים בכנות, כיצד הייתה מדינה אחרת מגיבה לאויב שחרת על דגלו את חיסולה, וביצע טבח אכזרי כל כך תוך תמיכה עממית רחבה, היו מבינים שמדינת ישראל עושה פחות מהמינימום הנדרש להגנתה.
שיבדקו כיצד קיבלו את ההשמצות של ה"עיתונאים" מעזה אודות רעב (כאשר עיתונאי שלא ידווח כך - יומת), ולעומת זאת מאות אלפי אנשים היו צריכים למות באמת במקומות אחרים (תימן, דארפור, סומליה ואתיופיה) כדי שיכריזו שם על רעב.
הגינויים באו"ם
על פי המובא באתר ערוץ 7 (כ"ג בכסלו תשפ"ד), משנת 2015 העצרת הכללית של האו"ם גינתה את ישראל 141 פעמים, אחריה רוסיה 23 פעמים, סוריה – 10, צפון קוריאה – 8, איראן ומיאנמר – 7.
מועצת זכויות האדם גינתה את ישראל 104 גינויים, לעומת סוריה (שבה נהרגו לפחות חצי מיליון, וגורשו והיגרו קרוב לעשרה מיליון) - 43 גינויים, צפון קוריאה – 16, איראן 14, וונצואלה וסודן – 3.
ארגון הבריאות הבין־לאומי לא גינה שום מדינה מלבד ישראל, והוא עשה זאת 9 פעמים.
כפי הנראה האנטישמיות כל כך מושרשת בסביבתם, עד שאינם שמים לב לעוול שזועק לשמיים מההחלטות האלה, כמו גם מעמדותיהם.
היהודים שמוקיעים את ישראל
שאלה : האם גם היהודים שמוקיעים את מדינת ישראל וטוענים שהיא מבצעת "פשעי מלחמה" ו"רצח עם" הם אנטישמיים?
תשובה : אכן, קשה להבין את התופעה הייחודית הזאת שכמעט אינה קיימת בעמים אחרים. תופעה מוכרת זו נקראת אוטו־אנטישמיות – שנאה עצמית יהודית. כפי הנראה היא תוצאה של גלות ארוכה מאוד, שבה עמנו היה מבוזה ומושמץ, ויחד עם זאת המשיך לכסוף לגאולה ולתיקון. בפועל, תופעה זו מורכבת משני גורמים. האחד, הפנמת הטענות האנטישמיות תוך הנחה שהעמדה של הרבים והחזקים היא העמדה הצודקת. השני, טהרנות, כלומר הנחה שראוי לדרוש מהיהודים להיות נקיים אלפי מונים יותר מכל עם אחר. אפשר לומר שזו הפיכתה של תודעת העם הנבחר לדרישה על־אנושית לטהרנות, שבלעדי יישומה המלא אין לעם היהודי זכות קיום לאומי.
לצערנו גם המערכות הציבוריות שלנו נגועות בתפיסות נפסדות אלה. כך יוצא שהממסד המשפטי, הביטחוני והאקדמי משמש במידה מסוימת חומת מגן לאויב הערבי, ואינו מאפשר לישראל להביע את עמדתה בבהירות מוסרית ולנצח את אויביה.
כשעולים וכשיורדים
בגלל ייעודו המיוחד של עם ישראל, להביא ברכה לעולם, לא ניתן להיות אדישים כלפיו. אם לא מצליחים לראות את התרומה שלו לעולם, שונאים אותו על יומרתו. אמרו חכמים: "אומה זו משולה לעפר ומשולה לכוכבים. כשהם יורדים - יורדים עד עפר, וכשהם עולים - עולים עד לכוכבים" (מגילה טז, א).
כך גם ישראל כלפי עצמם - רצון הקיום הטבעי שמספיק לכל העמים, אינו מספיק לישראל. תודעת השליחות הטמונה בישראל דוחפת לתיקון. במצב החיובי, מתפללים לתיקון אמיתי ופועלים בכל מה שאפשר לכך. במצב השלילי, בעקבות המשברים והתסכול על חוסר ההצלחה לתקן מיד את העולם, לעשות "שלום עכשיו", מתפתחת בחילה פנימית ושנאה עצמית, וכך יש לנו יהודים אוטו־אנטישמיים, שמזיקים לעולם, לישראל ולעצמם.
העונש על שנאת ישראל
בסופו של דבר החוטאים בשנאת ישראל נענשים, כמו שנאמר: "אורריך ארור ומברכיך ברוך" (בראשית כז, כט). הבעיה שהרשעים אינם מקשרים בין חטאם לעונשם. אבל מי שמביט במציאות בלא הטיה אנטישמית, רואה בעיניו איך המדינות האירופיות שחטאו באנטישמיות נפגעות והולכות. כיוון שהם שונאים אותנו ואוהבים את שונאינו, עונשם הוא ששונאינו הורסים את המדינות שלהם. כך לדוגמה היה לאחר מלחמת עולם השנייה, כאשר אירופה הפכה לעיי חורבות ואיבדה את מעמדה המוביל בעולם. גם עכשיו, כאשר אירופה תומכת בשונאי ישראל, היא פותחת את שעריה אליהם, והם מחריבים אותה בשחיתות, רשע ופשע.
התיקון
אומנם רבים שונאים אותנו, אבל לראשונה אחרי דורות רבים, בזכות שיבת ציון והקמת מדינת ישראל והצלחותיה המופלאות, יש לישראל מאות מיליוני תומכים ברחבי העולם, והם מהטובים והמובילים שבאנשים, והם הולכים ומתרבים. בעבר חסידי אומות העולם ריחמו עלינו, אבל כיום הם מכבדים אותנו ותולים בנו תקוות רבות, שנמלא את ייעודנו, נילחם ברשע, ונסלול דרכים להוספת טובה וברכה לעולם.
האנטישמיות היא תוצאה של הגלות, ולכן לטווח ארוך, ככל שנתחזק יותר, ובלי לסמוך על הנס נכריע את אויבינו, כך יכבדו אותנו יותר ונסבול מפחות אנטישמיות. ככל שנתעצם בחיזוק זהותנו לאור התורה והמצוות, כך נזכה ליותר כבוד מכל העמים, שיבינו כי ארץ ישראל היא הארץ שנתן ה' לאבותינו ולנו, ולערבים שפלשו אליה במשך הדורות אין שום זכויות לאומיות עליה.
מתוך התחזקות באמונה, בתורה ובמצוות, נתקדם להחלת ריבונות מלאה על הארץ כולה, תוך הצבת שתי אפשרויות בפני הערבים שגרים בה: א) להיות גרים תושבים, כלומר תומכים מובהקים של המדינה היהודית, שמקיימים את כל החוקים בנאמנות (שבע מצוות בני נח), ולקבל זכויות אזרח מלאות. ב) להגר ממנה. בינתיים, עלינו לחזק את הקשרים עם כל אוהבינו מאומות העולם, ויחד לנסות להעלות על נס את ערכי הצדק והמוסר שבתנ"ך.
בראש השנה שחל בעיצומה של המלחמה עלינו להרבות בתפילה, שמבטאת את האמונה האיתנה בצדקת התורה ובשורתה לאנושות כולה, להיערך להמשך המלחמה הממשית באויבינו ולמלחמה התודעתית בשונאי ישראל, להתפלל על תומכינו שיצליחו להציל את מדינותיהם, עד שייתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם, ומלכות הרשעה כעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.

נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי

מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.











