ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
כשנתבונן בפסוקים נראה כי בתחילה מבקש אברהם מבני חת בקשה כללית 'גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי' הוא אינו מבקש מקום מסויים אלא אחוזת קבר כל שהיא, ואילו בהמשך, לאחר שהם אומרים לו ' בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ' מתברר שאברהם אינו מבקש אחוזת קבר כל שהיא אלא הוא מתמקד באחוזה מאוד ספציפית, את מערת המכפלה אשר בקצה שדהו של עפרון בן צוחר. מה ההסבר לשינוי זה.
כמו כן צריך להבין מדוע מבקשים בני חת לאפשר לאברהם לקבור את מתו ללא תשלום, אברהם לא היה חסר ממון ומדוע שלא ישלם על חלקת הקבר שבה הוא משתמש לקבורת שרה. ומנגד, צריך להבין מדוע מתעקש אברהם לרכוש את אחוזת הקבר בכסף מלא ומסרב לקבל את הצעתם הנדיבה של עפרון ובני חת לאפשר לו לקבור את מתו ללא תשלום.
עיון נוסף המתבקש בפרשה הוא העובדה שאברהם מבקש מעפרון החיתי את מערת מכפלה בלבד: ' שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר: וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ' ואילו כאשר עפרון מציע לאברהם לקבל את מערת המכפלה הוא כורך עימה יחד את השדה ' לֹא אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבֹר מֵתֶךָ'. גם אם עפרון רוצה להעניק לאברהם את מערת המכפלה אותה הוא מבקש, לשם מה הוא כורך עימה אף את השדה, דבר שאברהם כלל לא ביקש.
אחוזת קבר
ראשית יש להבין שקבורה במקום מסוים מבטאת שייכות נצחית למקום. ברוב התרבויות האנושיות נוהגים שלא להוציא את המתים מקברם ולכן מקום הקבורה גורם לבני המשפחה הנותרים לקבוע את מגוריהם באזור מקום הקבורה. לעיתים הקברים אף הופכים לאתרים מקודשים, אך גם כאשר מדובר בקברים פשוטים של אנשי משפחה, לא תמהר המשפחה לעזוב את המקום ולנטוש את מתיה ותתאמץ עד כמה שניתן להמשיך את חייה באזור קברי מתי המשפחה.
תפיסה זו עומדת אפוא בבסיס הבקשה של אברהם והסירוב של בני חת. אברהם מעוניין ליצור שייכות משלו לארץ כנען דרך קבורת שרה ולכן הוא מבקש מבני חת שיתנו לו "אחוזת קבר". הוא אינו מבקש רק את הצורך הטכני של הקבורה ועל כך מלמד אותנו הביטוי "אחוזה", המבטא היאחזות נרחבת ועמוקה בקרקע הנרכשת.
בני חת מבינים את בקשת אברהם וכבני המקום הם מסרבים בתוקף, הם אינם מעוניינים שאברהם יצור היאחזות בקרקע השייכת להם ולכן הם עונים לו ' בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ' הם מציעים לו לקבור את שרה בתוך חלקות הקברים שלהם, לא 'אחוזת קבר' וגם לא קבר בפני עצמו אלא קבר מתוך מבחר קברותיהם שלהם, מתוך מחשבה שזהו האופן שבו קבורת שרה לא תקבל משמעות של היאחזות בארץ. בהצעה זו מונח הרצון שלהם להמשיך את היאחזותם בקרקע וסירובם לאפשר לאברהם את האחיזה הזו.
אשר בקצה שדהו
אברהם לא מתייאש ופונה ל'עם הארץ לבני חת':
וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם הָאָרֶץ לִבְנֵי חֵת: וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר: וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכְכֶם לַאֲחֻזַּת קָבֶר :
נראה שהפנייה הראשונה הייתה לראשי הקהל החיתי, אל בעלי הסמכות והשררה, להם הוא אומר 'תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם' . הוא לא מתייחס אפוא לחלקה ספציפית, אלא מבקש את עצם הרשות לקנות קרקע בתוכם, אך לאחר הסירוב הרשמי של אנשי השררה, מנסה אברהם דרך אחרת, הוא פונה להמון העם, "עם הארץ", ומשדל אותם בנימת תחנונים, הוא מבקש מקום מסוים, וניתן בעליל להבחין שבבקשה זו הוא משתדל להמעיט כביכול בחשיבותה של בקשתו. הוא מבקש מערה מסויימת הנמצאת ב"קצה שדהו" של אדם פלוני ועליה הוא מוכן לשלם בכסף מלא. כלומר, בשונה מהפנייה הראשונית שהייתה לסמכות השלטונית והתייחסה לעצם אפשרות ההתנחלות של אברהם בקרקע דרך הקבורה, בפנייה זו הוא פונה לאדם ספציפי ולקרקע מסוימת שנראית זניחה, ובכך משווה לעיסקה מראה תמים למדי. אך יש לדייק שגם כאשר אברהם נוקט בדרך זו הוא עדיין מתבטא במילים "אחוזת קבר" ' בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכְכֶם לַאֲחֻזַּת קָבֶר', הוא אינו מכסה את כוונתו האמיתית ברכישה זו.
נתתי כסף השדה קח ממני
'וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב בְּתוֹךְ בְּנֵי חֵת' נראה שעפרון איננו חלק מ"עם הארץ" אליהם פנה אברהם אלא הוא חלק מ"בני חת", בני האצולה אליהם פנה אברהם בפנייתו הראשונה וסורב, לכן אברהם אינו פונה אליו ישירות אלא בעקיפין, באופן פומבי דרך העם, מתוך מחשבה שאהדת עם הארץ אליו תגרום לעפרון להיענות. ואכן כך קורה: עפרון, על אף שלא היה מעוניין במכירה מלכתחילה, נעתר.
אך כיוון שהוא מבין את כוונתו העמוקה של אברהם הוא מעוניין לטשטש את משמעותה. 'ויַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ לֵאמֹר: לֹא אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבֹר מֵתֶךָ:' עפרון מעדיף לתת לאברהם את השדה במתנה, שמעמדה פחות ממכירה. כיון שעל אף שהיא מזכה לכאורה את מקבלה בבעלות, חסדו של הנותן חופף על בעלות זו ובמובן מסוים נותרת לו זיקה מסוימת לקרקע. בנוסף, מתייחס עפרון לא רק למערת הקבורה אלא גם לשדה שסביבה, זהו עמעום נוסף של מטרת המכירה. כיוון שכאמור, אם מדובר במכירה לצורך קבורה יש בכך משמעות עמוקה של היאחזות נצחית בקרקע ועפרון איננו מעוניין במכירה מעין זו. אך כאשר מדובר במכירת שדה, אופי המכירה נעשה כלכלי יותר מאשר מהותי- נצחי.
מאותה סיבה שעפרון מעוניין לתת במתנה, אברהם שמעוניין להיאחז בקרקע לא מסכים להצעתו ומפציר בעפרון לקבל עבורה מחיר מלא. אפשר להבחין שהוא עושה זאת שוב דרך הפנייה הפומבית לעפרון ' בְּאָזְנֵי עַם הָאָרֶץ' . פנייה פומבית זו גורמת שוב לעפרון להיענות לבקשת אברהם. בלית ברירה הוא נוקב במחיר עבור הקרקע והעיסקה נחתמת.
ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחוזת קבר
כעת אנו מבינים את המשמעות הרחבה לסיפור קניית מערת המכפלה ומכאן גם ההסבר לאריכותו במקרא, קניית המערה על ידי אברהם טומנת בחובה את הקשר הראשוני והממשי שבין עם ישראל לארץ ישראל, את החיבור שלנו לארץ לא כאורחים וגרים אלא כבעלי הבית המבקשים לתקוע יתד בארץ.
את המשמעות של רכישת מערת המכפלה לעצם ההחזקה של עם ישראל בארץ ניתן לראות גם בדברי המדרש (בראשית רבה עט, ז).
א"ר יודן בר סימון זה אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם ואלו הן מערת המכפלה וביהמ"ק וקבורתו של יוסף מערת המכפלה דכתיב 'וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון'…
מאב המון גויים לאבי האומה הישראלית
אם נבקש להעמיק את ההתבננות בדברים, נראה כי חיבור זה בין אברהם לארץ ישראל הרי הוא מתחיל להתהוות בפרשתנו. בתחילת דרכו מכונה אברהם אבינו "אב המון גויים", חז"ל מספרים שהוא מגייר אנשים רבים כאשר הוא מגלה להם את ה' ואת דרכו, ובשלב ראשוני, האמונה ודרך הצדקה והמשפט אותה גילה אברהם היא בבחינת רעיון מופשט אותו הוא הולך ומפיץ מתוך תשוקה אדירה לתקן את העולם כולו במלכות שד-י. ובאמת, באופן עקרוני, בשורה דתית או כל אידיאולוגיה אחרת, איננה זקוקה לאדמה או לשלטון במקום מסוים, אם היא נכונה הרי שהיא נכונה בכל מקום ובכל זמן, היא נוגעת למה שבין האדם לקונו או לצורת החיים הנכונה וחורגת משאלות אנושיות של השתייכות חברתית ומקומית כזו או אחרת.
אלא שבברית בן הבתרים, כאשר ה' מבטיח לאברהם לקבל את ארץ ישראל, הקב"ה מראה כי הוא חפץ בכינון אומה הכוללת את כל סדרי השלטון, ההסבר לכך הוא שכדי שרעיונות כבירים אלו יכו שורש ותהיה להם השפעה ממשית על העולם יש צורך גם בשלטון מדיני שהנהגותיו ודרכי פעולתו מושתתים על עקרונות הצדק והקדושה ומתוך ציות לדבר ה'. והדבר הבסיסי שצריכה אומה היא ארץ; מקום להתגדר בו ולכונן את שלטונה.
***
האריכות הגדולה בה מתארת התורה את רכישת מערת המכפלה על ידי אבהרם אבינו מורה לנו כי ישנה משמעות רחבה לרכישת אחוזת הקבר לשרה והיא מורה על תכלית ההשתרשות של עם ישראל בארץ ישראל. המשא ומתן אותו מקיים אברהם עם בני חת ועם עפרון החיתי הוא משום שהם מנסים להקשות על אברהם לנטוע שורשים בארץ ישראל אך חיתומה של הפרשה הוא ' וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קָבֶר מֵאֵת בְּנֵי חֵת' . בכך מצהירה התורה על הקשר הממשי שנוצר בין אברהם וזרעו הבא אחריו לארץ ישראל וזוהי כעין אבן הפינה לכינונה ויסודה של אומת ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
