ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
כשנתבונן בפסוקים נראה כי בתחילה מבקש אברהם מבני חת בקשה כללית 'גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי' הוא אינו מבקש מקום מסויים אלא אחוזת קבר כל שהיא, ואילו בהמשך, לאחר שהם אומרים לו ' בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ' מתברר שאברהם אינו מבקש אחוזת קבר כל שהיא אלא הוא מתמקד באחוזה מאוד ספציפית, את מערת המכפלה אשר בקצה שדהו של עפרון בן צוחר. מה ההסבר לשינוי זה.
כמו כן צריך להבין מדוע מבקשים בני חת לאפשר לאברהם לקבור את מתו ללא תשלום, אברהם לא היה חסר ממון ומדוע שלא ישלם על חלקת הקבר שבה הוא משתמש לקבורת שרה. ומנגד, צריך להבין מדוע מתעקש אברהם לרכוש את אחוזת הקבר בכסף מלא ומסרב לקבל את הצעתם הנדיבה של עפרון ובני חת לאפשר לו לקבור את מתו ללא תשלום.
עיון נוסף המתבקש בפרשה הוא העובדה שאברהם מבקש מעפרון החיתי את מערת מכפלה בלבד: ' שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר: וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ' ואילו כאשר עפרון מציע לאברהם לקבל את מערת המכפלה הוא כורך עימה יחד את השדה ' לֹא אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבֹר מֵתֶךָ'. גם אם עפרון רוצה להעניק לאברהם את מערת המכפלה אותה הוא מבקש, לשם מה הוא כורך עימה אף את השדה, דבר שאברהם כלל לא ביקש.
אחוזת קבר
ראשית יש להבין שקבורה במקום מסוים מבטאת שייכות נצחית למקום. ברוב התרבויות האנושיות נוהגים שלא להוציא את המתים מקברם ולכן מקום הקבורה גורם לבני המשפחה הנותרים לקבוע את מגוריהם באזור מקום הקבורה. לעיתים הקברים אף הופכים לאתרים מקודשים, אך גם כאשר מדובר בקברים פשוטים של אנשי משפחה, לא תמהר המשפחה לעזוב את המקום ולנטוש את מתיה ותתאמץ עד כמה שניתן להמשיך את חייה באזור קברי מתי המשפחה.
תפיסה זו עומדת אפוא בבסיס הבקשה של אברהם והסירוב של בני חת. אברהם מעוניין ליצור שייכות משלו לארץ כנען דרך קבורת שרה ולכן הוא מבקש מבני חת שיתנו לו "אחוזת קבר". הוא אינו מבקש רק את הצורך הטכני של הקבורה ועל כך מלמד אותנו הביטוי "אחוזה", המבטא היאחזות נרחבת ועמוקה בקרקע הנרכשת.
בני חת מבינים את בקשת אברהם וכבני המקום הם מסרבים בתוקף, הם אינם מעוניינים שאברהם יצור היאחזות בקרקע השייכת להם ולכן הם עונים לו ' בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ' הם מציעים לו לקבור את שרה בתוך חלקות הקברים שלהם, לא 'אחוזת קבר' וגם לא קבר בפני עצמו אלא קבר מתוך מבחר קברותיהם שלהם, מתוך מחשבה שזהו האופן שבו קבורת שרה לא תקבל משמעות של היאחזות בארץ. בהצעה זו מונח הרצון שלהם להמשיך את היאחזותם בקרקע וסירובם לאפשר לאברהם את האחיזה הזו.
אשר בקצה שדהו
אברהם לא מתייאש ופונה ל'עם הארץ לבני חת':
וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם הָאָרֶץ לִבְנֵי חֵת: וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר: וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכְכֶם לַאֲחֻזַּת קָבֶר :
נראה שהפנייה הראשונה הייתה לראשי הקהל החיתי, אל בעלי הסמכות והשררה, להם הוא אומר 'תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם' . הוא לא מתייחס אפוא לחלקה ספציפית, אלא מבקש את עצם הרשות לקנות קרקע בתוכם, אך לאחר הסירוב הרשמי של אנשי השררה, מנסה אברהם דרך אחרת, הוא פונה להמון העם, "עם הארץ", ומשדל אותם בנימת תחנונים, הוא מבקש מקום מסוים, וניתן בעליל להבחין שבבקשה זו הוא משתדל להמעיט כביכול בחשיבותה של בקשתו. הוא מבקש מערה מסויימת הנמצאת ב"קצה שדהו" של אדם פלוני ועליה הוא מוכן לשלם בכסף מלא. כלומר, בשונה מהפנייה הראשונית שהייתה לסמכות השלטונית והתייחסה לעצם אפשרות ההתנחלות של אברהם בקרקע דרך הקבורה, בפנייה זו הוא פונה לאדם ספציפי ולקרקע מסוימת שנראית זניחה, ובכך משווה לעיסקה מראה תמים למדי. אך יש לדייק שגם כאשר אברהם נוקט בדרך זו הוא עדיין מתבטא במילים "אחוזת קבר" ' בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכְכֶם לַאֲחֻזַּת קָבֶר', הוא אינו מכסה את כוונתו האמיתית ברכישה זו.
נתתי כסף השדה קח ממני
'וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב בְּתוֹךְ בְּנֵי חֵת' נראה שעפרון איננו חלק מ"עם הארץ" אליהם פנה אברהם אלא הוא חלק מ"בני חת", בני האצולה אליהם פנה אברהם בפנייתו הראשונה וסורב, לכן אברהם אינו פונה אליו ישירות אלא בעקיפין, באופן פומבי דרך העם, מתוך מחשבה שאהדת עם הארץ אליו תגרום לעפרון להיענות. ואכן כך קורה: עפרון, על אף שלא היה מעוניין במכירה מלכתחילה, נעתר.
אך כיוון שהוא מבין את כוונתו העמוקה של אברהם הוא מעוניין לטשטש את משמעותה. 'ויַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ לֵאמֹר: לֹא אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבֹר מֵתֶךָ:' עפרון מעדיף לתת לאברהם את השדה במתנה, שמעמדה פחות ממכירה. כיון שעל אף שהיא מזכה לכאורה את מקבלה בבעלות, חסדו של הנותן חופף על בעלות זו ובמובן מסוים נותרת לו זיקה מסוימת לקרקע. בנוסף, מתייחס עפרון לא רק למערת הקבורה אלא גם לשדה שסביבה, זהו עמעום נוסף של מטרת המכירה. כיוון שכאמור, אם מדובר במכירה לצורך קבורה יש בכך משמעות עמוקה של היאחזות נצחית בקרקע ועפרון איננו מעוניין במכירה מעין זו. אך כאשר מדובר במכירת שדה, אופי המכירה נעשה כלכלי יותר מאשר מהותי- נצחי.
מאותה סיבה שעפרון מעוניין לתת במתנה, אברהם שמעוניין להיאחז בקרקע לא מסכים להצעתו ומפציר בעפרון לקבל עבורה מחיר מלא. אפשר להבחין שהוא עושה זאת שוב דרך הפנייה הפומבית לעפרון ' בְּאָזְנֵי עַם הָאָרֶץ' . פנייה פומבית זו גורמת שוב לעפרון להיענות לבקשת אברהם. בלית ברירה הוא נוקב במחיר עבור הקרקע והעיסקה נחתמת.
ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחוזת קבר
כעת אנו מבינים את המשמעות הרחבה לסיפור קניית מערת המכפלה ומכאן גם ההסבר לאריכותו במקרא, קניית המערה על ידי אברהם טומנת בחובה את הקשר הראשוני והממשי שבין עם ישראל לארץ ישראל, את החיבור שלנו לארץ לא כאורחים וגרים אלא כבעלי הבית המבקשים לתקוע יתד בארץ.
את המשמעות של רכישת מערת המכפלה לעצם ההחזקה של עם ישראל בארץ ניתן לראות גם בדברי המדרש (בראשית רבה עט, ז).
א"ר יודן בר סימון זה אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם ואלו הן מערת המכפלה וביהמ"ק וקבורתו של יוסף מערת המכפלה דכתיב 'וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון'…
מאב המון גויים לאבי האומה הישראלית
אם נבקש להעמיק את ההתבננות בדברים, נראה כי חיבור זה בין אברהם לארץ ישראל הרי הוא מתחיל להתהוות בפרשתנו. בתחילת דרכו מכונה אברהם אבינו "אב המון גויים", חז"ל מספרים שהוא מגייר אנשים רבים כאשר הוא מגלה להם את ה' ואת דרכו, ובשלב ראשוני, האמונה ודרך הצדקה והמשפט אותה גילה אברהם היא בבחינת רעיון מופשט אותו הוא הולך ומפיץ מתוך תשוקה אדירה לתקן את העולם כולו במלכות שד-י. ובאמת, באופן עקרוני, בשורה דתית או כל אידיאולוגיה אחרת, איננה זקוקה לאדמה או לשלטון במקום מסוים, אם היא נכונה הרי שהיא נכונה בכל מקום ובכל זמן, היא נוגעת למה שבין האדם לקונו או לצורת החיים הנכונה וחורגת משאלות אנושיות של השתייכות חברתית ומקומית כזו או אחרת.
אלא שבברית בן הבתרים, כאשר ה' מבטיח לאברהם לקבל את ארץ ישראל, הקב"ה מראה כי הוא חפץ בכינון אומה הכוללת את כל סדרי השלטון, ההסבר לכך הוא שכדי שרעיונות כבירים אלו יכו שורש ותהיה להם השפעה ממשית על העולם יש צורך גם בשלטון מדיני שהנהגותיו ודרכי פעולתו מושתתים על עקרונות הצדק והקדושה ומתוך ציות לדבר ה'. והדבר הבסיסי שצריכה אומה היא ארץ; מקום להתגדר בו ולכונן את שלטונה.
***
האריכות הגדולה בה מתארת התורה את רכישת מערת המכפלה על ידי אבהרם אבינו מורה לנו כי ישנה משמעות רחבה לרכישת אחוזת הקבר לשרה והיא מורה על תכלית ההשתרשות של עם ישראל בארץ ישראל. המשא ומתן אותו מקיים אברהם עם בני חת ועם עפרון החיתי הוא משום שהם מנסים להקשות על אברהם לנטוע שורשים בארץ ישראל אך חיתומה של הפרשה הוא ' וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קָבֶר מֵאֵת בְּנֵי חֵת' . בכך מצהירה התורה על הקשר הממשי שנוצר בין אברהם וזרעו הבא אחריו לארץ ישראל וזוהי כעין אבן הפינה לכינונה ויסודה של אומת ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
