ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
מורה הלכה בפני רבו אינו רק בענין הלכתי, הרמב"ן בפרשת בהעלותך מבאר, כי גם בענין נבואה, אי אפשר לנביא להורות ולנבא במקום שיש גדול הימנו. ומביא הרמב"ן את דברי הגמרא במסכת מגילה ששואלת - במקום שהיה ירמיהו איך חולדה הנביאה התנבאה? והטעם לכך מבאר הרמב"ן, שזה כדין מורה הלכה בפני רבו.
ויותר מכך מחדש בשו"ת זקן אהרון (הקדמון) כי אפילו בענייני נסתר וקבלה, אי אפשר להורות ולהדריך במקום רבו. והביא ראיה לכך מהגמרא במסכת סוכה, שמספרת על דוד המלך שרצה לזרוק קלף עם שם השם לתוך מי התהום שהחלו לעלות. ושאל דוד מי יכול לפסוק בכך אם מותר או לא. וברש"י שם מבאר, שדוד המלך בעצמו לא רצה להורות בזה, כיוון שרבו מפיבושת היה קיים, וזה כהוראה במקום רבו, מכאן שאף בעניינים אלו, ישנה חובת הזהירות מלהורות במקום רבו. הטעם לכך הוא כפי שהגמרא אומרת שאין לאדם סייעתא דשמיא כשמורה בפני רבו. בכדי לכוון אל האמת בהלכה ובכל הדרכה שהיא צריך להיות מתוקן היטב היטב במידות, ובמיוחד ביחס אל רבותיו, סוגיא שנפרצה לצערנו - במישורים שונים מאז ועד הנה, ואין כאן המקום לפרטם.
בפרקי אבות (פ"ב משנה י"ג) נאמר: "איזהו דרך טובה שידבק בה האדם. רבי אלעזר אומר, עין טובה. ר' יהודה אומר חבר טוב, ר' יוסי אומר שכן טוב. ר' שמעון אומר הרואה את הנולד. ר' אליעזר אומר לב טוב. אמר להם, רואה אני דברי ר' אלעזר מדבריכם שבכלל דבריו דבריכם". וצריך ביאור - ברור למה לב טוב הוא שורש לעין טובה, לחבר טוב ולשכן טוב. אבל היאך בכלל לב טוב גם המידה של הרואה את הנולד, לכאורה לראות את הנולד היא חכמה בלבד. אלא שגם חכמה, ראיית הנולד, תלויה במידות של האדם. ומי שיש בו לב טוב יזכה לכוון לראות את הנולד ואת האמת, כי חכמה ומוסר הולכים יחדיו.
וכן ניתן לדייק בלשון הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פ"ה ה"א) "...כל החולק על רבו... וכל העושה מריבה עם רבו... וכל המתרעם על רבו... וכל המהרהר אחר רבו..." הדגיש הרמב"ם כמה וכמה לשונות, להדגיש שעניין זה קשור לא רק לפסיקת הלכה, אלא גם לענייני הדרכה לציבור וכדומה. ד' יזכנו להידבק בתורתו, ולהיות מן המנעימים זה לזה בהלכה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.












