מלאכה או טירחה | הרב אלישיב קפקה | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

משנה וגמרא
תלמוד בבלי
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה

קטגוריה משנית

משנה וגמרא
תלמוד בבלי
מועד קטן

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בעניין איסור מלאכת חוה"מ נחלקו מה בגדר של האיסור האם הוא כמו לט אבות דשבת או דילמא הוא איסור חדש של טירחה. נפק"מ לבירור זה יבוא במקרה בו תהיה מלאכה ללא טירחה. וכן יתכן שיהיו נפק"מ נוספות כגון בגרמא, ריבוי בשיעורין, אינו מתכוון.
שיטת מלאכה
על פניו היה נראה שגדרי המלאכה הם כמו ביו"ט שהרי משם נלמדו (חגיגה יח, א) וכן ממה שאמרו מסרן לחכמים לחלק בין מלאכות שונות, בפשטות היינו איסורי מלאכה המוכרים משבת ויו"ט. וראיה להבנה זו אנו מוצאים בדברי הירושלמי (מו"ק א, א):

"מועד ע"י שהוא אסור במלאכה לא התירו אלא דבר שהוא אבד ובלבד דבר שאינו טרח."

מכמה סוגיות במסכת ניתן לנסות לברר שאלה זו, נתייחס לרק לחלק מהן. ואידך זיל גמור.
מדברי התוס' בשני מקומות נראה שהאיסור הוא בפעולה שיש בה גדר 'מלאכה'. המקור הראשון (יב, ב ד"ה מכניס):

פירש בתוספות הרב דבאסיפת פירות איכא מלאכה כדאמרינן פרק אין דורשין (חגיגה דף יח.) גבי חג האסיף אסיפה במועד מי שרי ואיני יודע מה מלאכה וצריך עיון אי טרח בלא מלאכה אסיר כי היכי דאסירי בפרקמטיא ולקמן בשמעתין (דף יג.) אמר מועד משום טירחא ולא טירחא הוא ושמא היינו דוקא בדבר שהוא מלאכה.

ולכאורה עולה מדברי תוס' דמלאכת חוה"מ היא בדווקא מלאכה ולא טירחה. ועל כן תמה איזו מלאכה יש באסיפת פירות. ומש"כ בסוף דבריו הוא שלכאורה משמע שגם טירחה בלבד אסורה, אך כנראה שהעיקר הוא רק מלאכה אלא שאסרו רק מלאכה שיש בה טירחה. אך לכאו' טירחה לחוד לא תאסר.
וכן בתוס' (י, א ד"ה סוס) שכתב ביחס לרכיבה על סוס במועד שמותרת רק לצורך המועד. אבל שלא לצורך המועד אסור. ונראה גם כאן שיסוד דבריו הוא איסור הרכיבה על סוס שהוא משום שביתת בהמתו או שיש איסור של יציאה מרשות לרשות.
וכך עולה לכאורה מדברי הרמב"ן שכתב (תורת האדם, נה):

ועוד אין במועד חילוק בין מלאכה שחייבין עליה בשבת למלאכת פטור, שעשאוהו כחול להתיר בו מלאכה גמורה בדבר האבד ועשאוהו כיו"ט בשאינו אבד לאסור אפי' שבות וכן דרך הגמרא.

וכן הבין ברמב"ן המנחת חינוך שכתב (שכג, ב):

ונראה לפי שיטת הרמב"ן שהבאתי דחה"מ שוה לי"ט אם אינה לצורך המועד ואינה דבר האבד ולוקין על מלאכת חה"מ רק בצורך המועד או בדבר האבד מסרו הכתוב לחכמים. נראה לומר דשוה לי"ט בכל דינו כגון תחומין חוץ לי"ב מיל אם נאמר דגם בי"ט הוא מה"ת כמו שהבאנו לעיל או שביתת בהמתו אם נוהג בי"ט או מחמר הכל כמו שביארנו לעיל דחה"מ שוה לכל דיניו ליו"ט ועל מה שחייב בי"ט חייב נמי בחה"מ.

שיטה זו מצינו למעשה בדברי כמה מגדולי האחרונים: כפרי מגדים (אשל אברהם תקמ, ס"ק ה), משנה ברורה (תקמ, ז) – שניהם מבארים שדין השו"ע להתיר יישור גבשושית בקרקע במועד, על אף שהוא מלאכת בונה, מותר משום שהוא צורך המועד וכדרכו משום אין בו טורח, אך אם היה בו טורח היה צריך לשנות מדרכו. וזאת, על אף שהבית יוסף עצמו בהביאו דין זה לא כתב את עניין צורך המועד. משמע שהם סוברים שמלאכה ללא טירחה אסורה.
וכן משמע מדברי ביאור הלכה (תקלו, ד"ה מותר לרכוב) שדן האם יש במועד איסור מחמר (עשיית מלאכה בבהמה אף ללא מגע אלא ע"י קול או סימן). למעשה שם נוקט לקולא מכח ספק ספיקא, אך עצם השאלה ביסודה מושתת על כך שיש איסור במלאכה אף ללא טירחה.
וכן להלכה נוקט החיי אדם (קי, יא) שכתב:

הקושר והמתיר, לא נזכר מה דינן. ונראה לי דמה שאינו לצורך המועד, אסור לכולי עלמא:

הרי קושר ומתיר אינן מלאכות שיש בהן טורח ואף על פי כן נאסרו לשיטת החיי אדם, על כרחך שאסורה גם מלאכה בלבד.
וכן פוסק להלכה ספר מועדי ה' (הרב שבתי לוי, אחיו של הרב משה לוי זצ"ל בעל 'מנוחת אהבה').
שיטת טירחה
מאידך גיסא, מצאנו דעות רבות הסוברות שגדר איסורי המלאכה במועד הוא טירחה. אך מלאכה ללא טירחה לא תאסר.
והנה על פניו נראים הדברים ברורים מהא דאיתא בגמרא (מו"ק ב, ב) "בשלמא מועד משום טירחא הוא" – ולכאורה מפורש הוא שגדר האיסור הוא משום טירחא, וכן במקום נוסף (יג, א) מועד משום טירחא. וכן איתא בע"ז (נ, ב): "שביעית - מלאכה אסר רחמנא, טירחא שרי, מועד - אפי' טירחא נמי אסור".
אמנם ניתן להבין גמרא זו בשני אופנים: במועד אסורה מלאכה ללא טירחה וטירחה ללא מלאכה. או דילמא, במועד אסורה טירחה אפילו ללא מלאכה, אך מלאכה בלבד לא נאסרה.
ובמיוחס לרש"י פירש את הגמרא בדף ב: "דלא אסיר בשום מלאכה, אלא משום טירחא". וכן נראה מדברי ריטב"א (מו"ק יג,א ד"ה אלא אמר) שכתב:

"כי טעם איסור מלאכות במועד הוא משום טרחא ושלא למעט בשמחת הרגל ולפיכך התירו חכמים כל שהוא צורך המועד וכל שהוא דבר האבד כדי שלא יהא דואג על אבדתו ונמנע משמחת יום טוב".

וכן נראה מהא דכתב המאירי (יח, א ד"ה אין כותבין) שאין איסור הוצאה במועד. וכן במשנה דאין מפנין (יג, א) פירשו ריטב"א ונימוקי יוסף דטעם האיסור הוא משום טירחא.
וכן עולה מדברי היראים שכתב (דש):

מכ"מ למדנו מדתלי תלמודא איסור מלאכה חולו של מועד בטרחא למדנו דלא מיתסרא אלא מלאכת טורח הלכך הלואות ומלאכה מועטה בביתו מותרת והא דאמר רבא במוע"ק שלהי פ"א [י' ב'] פרגמטיא כל שהיא אסורא היינו להוליך בשוק דאיכא טרחא אבל בביתו דליכא טרחא נראה שמותר וראיתי בני אדם שפורשים מלהלוות ואני פרשתי כמה שנים ואעפ"כ נראה לי מותר ועל הפורש ועל המלוה קורא אני עליהם ועמך כולם צדיקים.

ובשיטה זו הלכו גם כן כמה מגדולי האחרונים:
ערוך השולחן (תקמה, יב) ביחס להיתר כתיבת אגרת שלום במועד מסיים כך:

ולכן יותר נראה לומר דבכתיבה שאין בזה טורח וגם נעשה בצינעא לא הקפידו שיהא בזה צורך הרגל כבשארי מלאכות וגם זה לא הזכירו הפוסקים.

וכן נקט להלכה בספר 'חול המועד כהלכתו', וכ' שכן דעת גרש"ז אויערבך.
טירחה משום מניעת שמחה
דעה נוספת בכיוון זה עם הסבר מעט שונה מובא בספר 'משרת משה' (על הרמב"ם, שביתת יו"ט ז, ס"ק ב) ותורף דבריו הוא שאיסורי המלאכה במועד לא שייכים כלל לאיסורי מלאכה של שבת, אלא כל עניינם הוא הסרת המונעים משמחה במועד ולכן התירו דבר האבד וכדומה, שבאי-עשייתם יהא צער. ובלשונו:

נקוט כללא זה בידך, אין בחוש"מ שום איסור מלאכה מחמת לתא דמלאכה רק כל מה שאסרו ומה שהתירו היא רק לגדר מצוות עשה של שמחת יו"ט, כל מה שיש בעשיית המלאכה ריבוי לשמחת יו"ט שרי, וכל מה שיש בעשיית המלאכה מניעה לשמחת יו"ט אסור.

שורש הויכוח
בשו"ת רדב"ז (ב, תשכז) תלה את מחלוקתם בשאלה האם מלאכה בחוה"מ נאסרה מדאורייתא או מדרבנן. ומצינו עוד כמה שכתבו כן. אך ראה מאמר של הרב עזריאל אריאל (מועדי הארץ, נספח ז) שם מראה כיצד אין תליה ממש, שכן יש הסוברים דאורייתא אך גדר האיסור הוא טירחה, ולהיפך, סוברים שהוא מדרבנן אך רבנן תיקנו כעין דאורייתא ואסרו בגדרי התורה.
הגדרת טירחה
ועוד יש לעיין, הא ניחא המושג מלאכה ידעינן עניינו מאיסורי שבת ויו"ט אך מהו הדבר אותו אנו מגדירים כטירחה?
בדברי האחרונים מצאנו שתי הגדרות למושג הטירחה:
א. שהות (מתוך הספר 'חול המועד כהלכתו) –

מפורש באשל אברהם באטשאטש בכמה מקומות מהם בסי תקלג בסופו ממה שאין טירחא ולא שהיה כנטילת גבשושית וכן בסי תקלז בענין בישול המאל"ץ (שֵכַר) מבאר את היתר הסרת הגבשושית בבית מטעם שאין במלאכה זו שיהוי משא"כ להגיס במאל"ץ הגסה הנ"ל יש בה שהיה מרובה עי"ש ובסי תק"מ כתב וכן לפעמים אינו עושה רק מה שאין טירחא ולא שהיה דהו"ל כנטילת גבשושית. וכן שמעתי מהגרש"ז אויערבאך בהגדרת המלאכות שאסור במועד שהוא בדברים שיש בהם שיהוי ואינם נעשות ברגע כמימרא, וכדבריו מפורש באשל אברהם שם "וגם אינה לצורך המועד גם שנעשה רגע כמימרא אין היתר כיון שעל ידו נמשך זמן שהמלאכה נעשית" ומכלל לאו אתה שומע הן שכשלא נעשית על מלאכה הנמשכת זמן כבישול המאל"ץ שמדובר שם מותר כל שהמלאכה נעשית ברגע כמימרא.

ב. ריכוז ודיוק –
יש האומרים שאף מלאכה שאורכת זמן אך אין בה דקדוק ונעשית בקלות אינה נחשבת לטורח. וכעין מה שכתבו הראשונים בנוגע להיתר כתיבת אגרות שלום במועד.
רמב"ם (יו"ט ז, יד):

ומותר לכתוב אגרות של שאלת שלום במועד, וכותב חשבונותיו ומחשב יציאותיו, שכתיבות אלו אין אדם נזהר בתקונן מאד ונמצאו כמעשה הדיוט במלאכות.

שבלי הלקט (רכה):

אלו כותבין במועד קדושי נשים וגיטין ושוברין דייתיקי מתנה ופרוזבולין איגרות שום איגרות מזון שטרי חליצה ומיאונין שטרי בירורין וגזירות בית דין ואיגרות של רשות יש מפרשים איגרות של רשות זו שאלת שלום דכיון דאינו כותב צרכיו כלל אלא שאילת שלום גרידא ליכא טירחא בהך כתיבה ולא דמיא למלאכה כלל הלכך מותר דלא הוי אלא כמטייל בעלמא.

להערות [email protected]

הרב אלישיב קפקה

בעל כושר רבנות עיר, ר"מ בישיבת "אבינועם" תפוח

פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
תפילת תשלומין
תשפ"ב
3 דק'
פתחי אמונה
למה ללמוד גמרא?
לא תמיד קל ללמוד גמרא. מדוע בכל זאת חשוב כל כך?
תשרי תשפ
27 דק'
לימודי אמונה
משנת הרב קוק - שיעור 3
ב' אייר תש"פ
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
צרכי הרבים
תשפ"א

פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה

פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
קניין חצר באבידה
הרב אלישיב קפקה | תשפ"א
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
איסור מלאכה במועד
הרב אלישיב קפקה | תשפ"א
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
גרמא וגרמי
הרב אלישיב קפקה | תשפ"ב
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
לימוד עיון
הרב אלישיב קפקה | תשפ"ב

פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
רחל אמנו
כולם היו בניה
עודד מזרחי | תשע"ג
רחל אמנו
רחל אמנו – מתי נפטרה?
הרב משה צוריאל זצ"ל | חשוון תשע"ז
תשעה באב
בזכותה של רחל
הרב עזריאל אריאל | אב תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרב אורי שרקי
הרב אליעזר מלמד
הרב אליהו ברין
הרב משה אליה
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
הרב חיים אביהוא שוורץ

בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
39 דק'
שיעורים בספר יהושע
סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
הרב עידו יעקובי | ח' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז