דבר שלא בא לעולם | הרב אלישיב קפקה | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

משנה וגמרא
תלמוד בבלי
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה

קטגוריה משנית

משנה וגמרא
תלמוד בבלי
בבא מציעא

7 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

הקדמה
הדין של דשב"ל מופיע בתחילת פרק המפקיד, ואינו נידון כעניין בפני עצמו כאן. אך כיון שהיא סוגיה חשובה בש"ס נייחד לה את הדיבור.
הגמרא שואלת כיצד יכול השומר לשלם עבור הבהמה ובזה לקנות את הכפל, הרי הכפל אינו בעולם. וכ' רש"י שאינו בעולם משום שעדיין לא נתחייב הגנב. והוא משום שרק בעמידה מול בית דין וחיוב על ידם מתחייב בכפל.
הגמרא ביבמות (צג, א) מביאה רשימה של אמוראים ותנאים דס"ל דאדם מקנה דשב"ל. אמנם, בפשטות הלכה כדעת חכמים שאין אדם מקנה דשב"ל, וכך פסקו רי"ף (ב"מ ט, א דרי"ף), רמב"ם (מכירה כב, א), בבית יוסף נימק פסיקה זו בכך שכיון שנחלקו בזה רב הונא ורב נחמן כך (ב"מ סו, ב):

המוכר פירות דקל לחבירו, אמר רב הונא: עד שלא באו לעולם - יכול לחזור בו. משבאו לעולם - אין יכול לחזור בו, ורב נחמן אמר: אף משבאו לעולם - יכול לחזור בו. ואמר רב נחמן: מודינא, דאי שמיט ואכיל - לא מפקינן מיניה!

וכתב בית יוסף דקיי"ל דהלכה כרב נחמן בדיני. וכן פסק שו"ע (רט, ד).
אמנם, יש להעיר שרש"י (קידושין סב, ב) כתב שכיון שחד מן האומרים אדם מקנה דשב"ל הוא רבי אליעזר בן יעקב ומשנתו קב ונקי, הרי שהלכה כמותו.
לצורך בירור סוגיה זו אנו צריכים לברר כדרכנו מקרה, דין וטעם. מה בדיוק כלול במצבים של 'לא בא לעולם'? וביחס לדין, האם יש מצבים בהם הדעות השונות יסכימו זו לזו? ומה הטעם של כל צד?
מהו דבר שלא בא לעולם?
הגמרא ביבמות הנ"ל, מביאה בבירור שיטת אדם מקנה דשב"ל את הנושאים הבאים: מכירת פירות, מכירת שדה, מעשרות, קידושין ונדרים. כמו כן, יש הבדל בין המקרים השונים: פירות, קידושין ונדרים הרי הם דברים שאינם קיימים כלל בעולם, ואילו שדה ומעשרות, קיימים בעולם אך עדיין לא ברשות המוכר או פועל החלות.
אם כן, אנו למדים שמושגי דשב"ל אינם שייכים דווקא למקח וממכר, וכן אנו למדים שדבר שאינו ברשותו הרי הוא כמי שאינו בעולם וכן פסקו רמב"ם (מכירה כב, ה) ושו"ע (רט, ה). דבר שישליך על הבנתנו את טעמי דין דשב"ל.
חסרון בגמירות דעת
בטעמי הדין מצאנו בראשונים ואחרונים בעיקר שני צדדים להסברת המחלוקת. א. בדשב"ל יש חסרון בגמירות הדעת. ב. בדשב"ל יש חסרון בעצם מעשה הקניין.
נתחיל בצד הראשון – חסרון בגמירות דעת:
כתב הרשב"א בשם ר"ת (ב"מ סו, א) שהסיבה שיכול לחזור בו מקניין פירות הדקל אפילו לאחר שבאו לעולם הוא משום שעל אף שהיתה מכירה, לא סמכה דעתו של מוכר.
וכך מבואר גם בדברי הרא"ש על דברי הגמרא בבא בתרא (קמב, ב):

אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: המזכה לעובר לא קנה. ואם תאמר: משנתינו! הואיל ודעתו של אדם קרובה אצל בנו.

והעיר הרא"ש (מובא בשיטה מקובצת בשם תוס' רא"ש):

מכאן נראה טעמא דאין מקנה לדבר שלא בא לעולם משום דלא גמר ומקנה.

מקור נוסף ממנו למדו אחרונים סברא זו הוא מפרק ראשון במסכתנו (טז, א):

מתקיף לה רמי בר חמא: מכדי, האי לוקח במאי קני להאי ארעא - בהאי שטרא, האי שטרא חספא בעלמא הוא! - אמר ליה רבא: תהא במאמינו, בההוא הנאה דלא קאמר ליה מידי, וקא סמיך עליה - טרח ומייתי ליה, גמר ומקני ליה. מתיב רב ששת: מה שאירש מאבא מכור לך מה שתעלה מצודתי מכור לך - לא אמר כלום. מה שאירש מן אבא היום מכור לך, מה שתעלה מצודתי היום מכור לך - דבריו קיימין! אמר רמי בר חמא: הא גברא והא תיובתא! אמר רבא: גברא קא חזינא, ותיובתא לא קא חזינא. הכא - סמכא דעתיה, והכא - לא סמכא דעתיה. הכא סמכא דעתיה - דאזיל טרח ומייתי ליה, כי היכי דלא נקרייה גזלנא, הכא לא סמכא דעתיה.

רב אמר כך: ראובן שגנב משמעון שדה, ומכרה ללוי. ואח"כ חזר ראובן וקנה השדה משמעון. הדין הוא שהשדה קנויה ללוי, ונימוקו: 'מה מכר ראשון לשני? כל זכות שתבוא לידו' (טו, ב). וממילא השדה קנויה עבור הלקוח. ועל זה שואל רמי בר חמא והרי הקניין הראשוני שנעשה אינו כלום, שהרי השדה עוד לא היתה בעולם (של הגזלן), וא"כ כיצד השדה נקנתה? ועונה הגמרא שבמקרה של הגזלן 'סמכא דעתיה' של הלקוח (רש"י), ואילו בירושה וצייד לא סומך על כך שבאמת יקנה.
ומכאן למדו כמה אחרונים (אור החיים על בראשית כה, לג; נודע ביהודה תניינא אבן העזר, נד אות יב. כך סבר שם השואל. וראה כיצד מסביר נוב"י עצמו באופן שונה) שהבעיה בקנין בדשב"ל הוא משום חסרון בגמירות הדעת.
בסברת החסרון הזה ביארו שכל עוד הדבר אינו ממש מול עיני האדם הרי הוא אין לו וודאות, שהרי דברים רבים יכולים לקרות ולמנוע או לכל הפחות לעכב את בא הדבר לעולם, וזאת תהיה סיבה טובה לחוסר ברצון לקניין.
חסרון במעשה הקניין
מאידך יש שכתבו שטעם הדבר שאין קנין בדשב"ל הוא משום חסרון במעשה הקנין. מקור לשיטה זו מביאים האחרונים מגמרא בכתובות (נט, א):

בשלמא אדם אוסר פירות חבירו עליו, שכן אדם אוסר פירותיו על חבירו, יאסר דבר שלא בא לעולם על חבירו, שכן אין אדם אוסר פירות חבירו על חבירו?

כלומר, כיצד יתכן שאדם יאסר דשב"ל על חבירו, הרי הדבר דומה למי שרוצה לאסור פירות של חבירו על חבירו. עד כאן הגמרא. והרי ודאי שלאסור פירות שאינו שלו על אחרים אינו חסרון בגמירות דעת אלא בעצם המעשה שהדבר אינו ברשות האוסר!
וכך כתב כבר רב האי גאון (מקח וממכר, שער ב):

אין מקח וממכר מתקיים אלא בדבר שהוא נברא וידוע אבל אם מכר דבר שהוא ידוע ועדיין לא נברא כדגרסינן אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם.

וכן בתשב"ץ (חלק ד [חוט המשולש] טור ב, סימן יג):

שהטעם שאין הקנין חל על דשלב"ל מפני שהדבר ההוא אינו במציאות. ומאחר שאינו במציאות אין כאן מה שימכור המוכר ויקנה הקונה אבל הטעם שאין הקנין חל על דבר שאינו ברשותו של אדם שהטעם שאין הקנין חל עליו לפי דלא סמכא דעתייהו שהקונה אינו סומך עליו מאחר שיודע שאינו ברשותו לא יסמוך עליו וגם המוכר אינו סומך על קניית הקונה לפי שיאמר הקונה אינו סומך עלי באופן דתרוייהו לא סמכא דעתייהו.

ובאחרונים כתב כן החזון איש (דמאי סימן יז, ד"ה ומ"מ).
וסברתם מבוארת בתוך דבריהם. לכל צורה של העברת בעלות או ביטוי לרצון יש את הכללים שלו, למכר, הלואה, מתנה יש כללים שונים על אף שתוצאת כולם היא העברת ממון מאחד לחבירו. והגדרת המעשה משנה את דיניו. ואומרים הנ"ל שלא שייך להגדיר פעולות קנייניות על דברים שאינם במציאות.
נפקא מינה בין השיטות
נביא שתי נפק"מ היוצאות מהבנת המושג: א. סיטומתא. ב. שבועה.
א. סיטומתא
יש מעשים מסוימים אשר נחשבים כמעשים הגומרים קניין כגון הגבהה, משיכה, מסירה וכו'. אך מה הדין אם מנהג הסוחרים הוא לקנות שלא באחד מהאופנים המוזכרים בהלכה? לדוגמא, הגמרא מדברת על מקום בו סיום העיסקה צוין ברישום על חביות. בימינו, עסקאות יהלומים בכל העולם ואף בין אינם יהודים נגמרות בלחיצת יד ואמירת 'מזל וברכה' (בעברית).
לנידון דידן, עיסקאות בדשב"ל הנגמרות באופן של סיטומתא, האם נקנות או לא?
על פי ר' אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד הדבר תלוי במחלוקת ראשונים (קובץ שיעורים בבא בתרא סימן רעו). אמנם מעשה קניין אינו שלם אך ודאי שגמירות דעת יש כאן שהרי כך כולם קונים.
וזה לשונו:

ובתשב"ץ סי' שצ"ח בשם הר"מ מרוטנברג, דאע"ג דאין אדם מקנה דבר שלב"ל, בכאן שהוא מנהג בנ"א וכו' צריך לקיים, כדאמרנן גבי סיטומתא, ב"מ ע"ד באתרא דנהיגי למיקני ממש קני וכו' ומבואר, דסיטומתא מהני גם בדבר שלב"ל, אי נהיגי בה, ונראה טעמו, משום דבכה"ג סמכה דעתיה, אבל בהגהות רבינו פרץ שם כתב בשם רבינו יחיאל מפריז, דלא דמי לסיטומתא, דהתם הוי דבר שבא לעולם, ואתא המנהג להחשיב הסיטומתא כאילו היה קנין גמור, אבל בדבר שאינו מועיל בו קנין כגון דבר שלב"ל לא מצינו שמועיל המנהג עכ"ל, והא דמהני סיטומתא במקום קנין, הוא משום דסמכא דעתיה וגמר ומקני, ומ"מ לא מהני בדבר שלב"ל, אפילו אי ידעינן דגמר ומקני, משום דאין לו כח הקנאה במה שלב"ל.

ב. שבועה
מה יהיה הדין אם הקונה או מוכר נשבעים על רצינותם לקיום המקח? האם יועיל בדבר שלא בא לעולם?
שאלה מעניינת נשאלה על הרא"ש, הובאה בפירוש על התורה לבנו רבינו יעקב בעל הטורים. וז"ל הטור:

תימה, מה מכר שייך בבכורה שאינו דבר הנתפש בקנין ואי משום ירושת פי שנים הא קיי"ל מה שאירש מאבא מכור לך לא אמר כלום?
וא"א הרא"ש ז"ל מדקדק מכאן מי שמוכר לחבירו דבר שאין הקנין חל עליו כגון מה שאירש מאבא או מי שמוכר מלוה על פה שיש לו על אחרים שאינה נמכרת ונשבע עליו שהמכר חל מכח השבועה לא מיבעיא שכופין אותו לקיימו בשביל שבועתו אלא אפילו שם מכר עליו כדחזינא הכא דקרי ליה מכר בשביל שבועה.

כלומר, לדעת הרא"ש על ידי שבועה אפשר לקנות דבר שלא בא לעולם.
וכתב על דברים אלו הריב"ש (שכח):

עוד כתבת שראית כתוב בשם הרב רבינו יעקב בן הרא"ש ז"ל שכת' בשם אביו הרא"ש ז"ל דהמקנה דבר שלא בא לעולם אם נשבע על ככה שקנה הקונה ואפילו מת המקנה המקח קיים, וראיתו ממכירת הבכורה שמכר עשו ליעקב, וכתיב השבעה לי. ואמרת שאודיעך דעתי.
תשובה לאו הרא"ש ז"ל ולא הרב רבינו יעקב חתימי עלה, ואיני רואה לתלות בגברי רברבי כותייהו סברא זו שאין לה על מה שתסמוך גם הראיה שהביאו בשמם אין לה עקר, לפי שהי' קודם הדיבור ומאן לימא לן שלא היה אדם מקנה אז דבר שלא בא לעולם והשבועה היתה לרוחא דמלתא שלא יערער עשו בדבר כי הכירו יעקב בזד יהיר ואיש זרוע לפיכך השביעו.

דהיינו, השבועה אינה משנה כלום ובאמת לא היה בה צורך, שכן יתכן וקודם מתן תורה קנין דשב"ל היה מועיל, אלא השבועה היתה לצורך 'ביטוח' משקריו של עשו. וכל כך לא היה נראה לריב"ש דברים אלו עד שלא קיבל את שיוכם לרא"ש ולטור. אמנם, בדורות האחרונים נמצא שאכן כך כתבו, וכפי שהבאנו. ובמה נחלקו? מבאר ר' אשר וייס שליט"א (מנחת אשר בראשית, ל):

המבואר מכל האמור דפלוגתת הרא"ש והריב"ש לגבי מכירת הבכורה תלויה בפלוגתת האחרונים בהא דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, דלשיטת הריב"ש הוא משום חסרון בגדרי הקנין ולכך לא מהני שבועה. משא"כ לדעת הרא"ש הוא משום חסרון בסמיכות דעת דהלוקח, ושפיר מהני שבועת המוכר לחלות הקנין.

להערות [email protected]

הרב אלישיב קפקה

בעל כושר רבנות עיר, ר"מ בישיבת "אבינועם" תפוח

פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
איסור מלאכה במועד
תשפ"א
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
תפילת תשלומין
תשפ"ב
3 דק'
פתחי אמונה
למה ללמוד גמרא?
לא תמיד קל ללמוד גמרא. מדוע בכל זאת חשוב כל כך?
תשרי תשפ
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
בנין בית הכנסת
תשפ"ב

פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה

פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
מיגו
הרב אלישיב קפקה | תשפ"ב
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
גרמא וגרמי
הרב אלישיב קפקה | תשפ"ב
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
תפילת מנחה
הרב אלישיב קפקה | תשפ"ב
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
הערות בטעמי חזקת ג' שנים
הרב אלישיב קפקה | תשפ"ב

פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
רחל אמנו
רחל אמנו - מקבצת את בניה לגבולם
הרב דוד דב לבנון | ר"ח כסלו תשס"ב
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
מגד ירחים
רחל מבכה על בניה
עלון מס' 170
הרב בניהו ברונר | מרחשוון תשע"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרה"ג דוב ליאור
הרב אליקים לבנון
הרב בני אלון
הרב יהושע שפירא
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב שמעון קליין
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב יהודה מלמד

1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ב
הרב אלי סטפנסקי | ט' חשוון תשפ"ז
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
39 דק'
שיעורים בספר יהושע
סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
הרב עידו יעקובי | ח' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז