ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נישואין וזוגיות
בדומה לשאלה שהובאה בטור שעבר על השתתפות ב'חתונה מעורבת', אביא שאלה נוספת בתחום זה.
שאלה: בן משפחתנו מתחתן בפעם השנייה, רק שהפעם הוא מתחתן ב'חתונה אזרחית', בלי חופה וקידושין. האם מותר להשתתף בה כאשר הוא עלול להיפגע מאוד אם לא נגיע לחתונה?
תשובה: ככלל אסור להשתתף בחתונה שאינה על פי ההלכה, שכן להלכה מצווה גדולה לכל איש ישראל להתחתן כדת משה וישראל, ובלא חתונה כדת משה וישראל אסור לאיש ולאישה לקיים יחסי אישות. ומצווה מהתורה למחות כנגד העובר עבירה, שנאמר: "לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא" (ויקרא יט, יז), קל חומר שאסור להשתתף באירוע שידוע לכול שהוא בניגוד למצוות התורה. אומנם במקום שהתוכחה לא תישמע אין להוכיח, וכפי שאמרו חכמים: "כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע" (יבמות סה, ב), אבל להשתתף באירוע שכזה אסור, שכן בהשתתפות עושים מעשה שמנוגד למצוות התוכחה. ואף שאין סיכוי שבעקבות אי ההשתתפות האירוע האסור יתבטל, יש סיכוי שבעקבות זאת יזכרו את האיסור, ואולי ביום מן הימים ישתדלו לתקנו, ואולי את ילדיהם יעודדו להתחתן כדת משה וישראל.
בד בבד לשקוד על יחסי האחווה
אומנם בד בבד צריך לשקוד על שמירת היחסים הטובים עם כל בני המשפחה, שאף זו מצווה גדולה, שעליה אמר רבי עקיבא שהיא כלל גדול בתורה: "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח; ספרא שם). וככל שקרובים יותר, כך המצווה מחייבת יותר.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
788 - גדר ההפרדה: האיסור להשתתף בנישואי תערובת וחובת התוכחה
789 - נאמנות לתורה, רגישות למשפחה
790 - קשר של קדושה: התפילין כאות וכמהות
טען עוד
כשהמחיר הוא קרע משפחתי
שאלה: מה נכון לעשות כאשר ברור לנו לחלוטין שאם לא נשתתף ייפער קרע עמוק במשפחה, ויש חשש שיהיו מי שלא ירצו לדבר איתנו במשך שנים רבות? אולי זה אופייני למשפחה כמו שלנו, שכבר במשך כמה דורות לא שמרו מצוות, ורק אנחנו חזרנו בתשובה, ולכן אנחנו נחשבים כמי שפרשנו מהם?
תשובה: במצב כזה עדיף להשתתף באירוע כפי מידת ההכרח, כדי למנוע קרע במשפחה. כי אף שמצד מצוות 'הוכח תוכיח' אסור להשתתף, מאידך גיסא יצירת קרע במשפחה תגרום לאיסורים רבים וחמורים יותר של שנאה וניכור במסגרת המשפחה. קרע זה אף יכול לגרום להתרחקות נוספת של קרוביכם ממסורת ישראל. לכן עדיף שתשתתפו ותבטאו את אהבתכם לבני משפחתכם תוך הבעת מורת רוח מסוימת על שנאלצתם לנהוג בניגוד למסורת אמונת ישראל (כעין זה כתב רשז"א במנחת שלמה א, לה, כמובא בפניני הלכה ברכות יב, יב).
ציצית בצעיף, מצנפת וכאפייה
שאלה: האם צעיף גדול שיש לו ארבע כנפות חייב בציצית?
תשובה: צעיף פטור מציצית, הואיל ונועד לכיסוי הצוואר, ואילו הבגד שחייב בציצית הוא הבגד הרגיל, שנועד לכיסוי הגוף. וכן דין כאפייה או מצנפת, שפטורים מציצית הואיל ונועדו לראש ולצוואר ולא לכיסוי הגוף (שולחן ערוך אורח חיים י, יא-יב).
אומנם אם מדובר בצעיף רחב וגדול שלעיתים עוטפים בו חלק מהגוף, יש סוברים שהוא חייב בציצית (כפתור ופרח ס). ויש שהורו לעגל את אחת הפינות כדי לפוטרם מציצית (ארצות החיים י, מב). ואולם לדעת רבים, גם כשלעיתים עוטפים בצעיף חלק מהגוף, אין להטיל בו ציצית, משום שבגד שנועד לראש או לצוואר הוא 'כסות ראש וצוואר' ולא כסות סתם, ופטור מציצית. וכן המנהג הרווח (בית יוסף י, י-א; לבוש י, ועוד רבים). והרוצים להדר יעשו לו פינה אחת עגולה, ובכך לכל הדעות יהיה פטור מציצית (ביאור הלכה י, י, 'כיון שעיקרה').
ציצית גנובה ואי תשלום מס
שאלה: קניתי ציצית בחנות, אך לאחר שחזרתי הביתה נזכרתי שהמוכר לא נתן לי קבלה, ואני חושש שהוא מעלים מס. האם הציצית נחשבת ציצית גנובה ופסולה?
תשובה: כאשר חוטי הציצית גנובים, הציצית פסולה, שנאמר: "ועשו להם ציצית" (במדבר טו, לח), למדו חכמים: "ועשו להם - משלהם" (סוכה ט, א). ואף הגונב טלית והטיל בה ציציות משלו, אינו מקיים בה את המצווה, שנאמר: "כסותך" (ביאור הלכה יא, ו, 'אם'). גם הקונה ציצית מגנב אינו יכול לקיים בה את המצווה, ואינו יכול לברך עליה (משנה ברורה יא, ל; כה, נד). אבל אם המוכר אינו משלם מיסים, אכן לכתחילה אין לקנות ממנו, כי הוא גונב מהציבור והקונה ממנו נעשה שותף לדבר עבירה, אבל כיוון שהטלית עצמה אינה גנובה, מותר לברך עליה. נוסף על כך, אחר שכבר קנית, אין הכרח שתחשוד במוכר שהוא מעלים מס. אומנם בפעם הבאה טוב שתבקש קבלה.
ברכה בבוקר על טלית קטן וגדול
שאלה: המתעטף בבוקר ב'טלית קטן' ואחר כך ב'טלית גדול', האם צריך לברך על כל טלית בנפרד?
תשובה: הלובשים בבוקר 'טלית קטן' וסמוך לכך הולכים להתפלל שחרית ומתעטפים ב'טלית גדול', יברכו על ה'טלית גדול' ויכוונו לפטור גם את ה'טלית קטן'. אבל אם תעבור יותר מחצי שעה עד שיתעטפו ב'טלית גדול', נכון שיברכו על ה'טלית קטן' סמוך ללבישתה, ולפני שיתחילו להתפלל שחרית יברכו על ה'טלית גדול'.
האם צריך להקפיד ללכת בטלית מצמר?
ישנה מחלוקת עוד מימי האמוראים, אם כל סוגי הבדים חייבים בציצית מהתורה (מנחות לט, ב). לדעת רב יהודה ורבא, כל בגד מרובע מכל סוג של בד חייב בציצית מהתורה, שנאמר: "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם" (במדבר טו, לח). וכן פסקו ראשונים רבים (תוספות מנחות לט, ב, 'ורב נחמן', בשם רש"י ורבינו תם; רי"ד, עיטור, סמ"ג, רא"ש, ריטב"א. רמ"א אורח חיים ט, א).
לדעת רב נחמן, הואיל וצמר ופשתן היו הבדים הנפוצים בעבר, כוונת התורה שבגדים מבדים אלו חייבים בציצית. ומדברי חכמים גם בגדים משאר הבדים, כדוגמת כותנה או משי, חייבים בציצית. וכן פסקו ראשונים רבים (רי"ף, רמב"ם ציצית ג, א-ב, ראב"ן והחינוך שפו; שולחן ערוך ט, א).
למעשה, כדי לקיים את מצוות הציצית מהתורה לכל הדעות, נוהגים ישראל להדר שה'טלית גדול' תהיה מצמר. וכפי שכתב בפלא יועץ ('ציצית'), שהלובש טלית שאינה של צמר "דומה למי שיכול להרוויח אלף זהובים ומתרצה בחמש מאות". ויש מהדרים שגם ה'טלית קטן' שלובשים מתחת לחולצה תהיה מצמר (אליה רבא, פרי מגדים, משנה ברורה ט, ה).
האם יש הבדל בין ספרדים לאשכנזים ביחס לחומר הטלית
שאלה: שמעתי בשיעור שהספרדים נוהגים להקפיד ללבוש דווקא 'טלית קטן' מצמר, ואילו האשכנזים אינם מקפידים על כך. האם זה נכון?
תשובה: אין זה נכון. וככלל צריך להיזהר שלא להרבות מחלוקות בין העדות שבישראל, במיוחד בימי קיבוץ גלויות, כאשר בני העדות השונות מתחתנים זה עם זה. כלומר כאשר יש מחלוקת ידועה בין המנהגים, נכון לכל אדם לנהוג כמנהג אבותיו, ובאופן זה אפשר לראות במנהגים השונים גיוון מבורך. אבל אין לדקדק ולהוסיף מחלוקות במה שלא ידוע שיש הבדלים בין המנהגים, כי באופן זה המחלוקות מרחיקות את בני העדות זה מזה, כאשר כל אחד מנסה לחפש במה מנהגיו שונים משל בני העדות האחרות, ובמה כביכול נהג בטעות כמו אחרים.
אומנם נכון שהרמ"א כתב כדעת הסוברים שכל סוגי הבדים חייבים בציצית מהתורה, ורבי יוסף קארו כתב כדעת הסוברים שמצוות ציצית מהתורה היא רק בבגד צמר או פשתים (שולחן ערוך אורח חיים ט, א). ויש שכתב על פי זה (אור לציון ח"ב ב, ג) שיוצאי ספרד צריכים להקפיד יותר ללכת בבגד צמר. אולם זה מנהג חסידות שאינו מבוסס על מנהג יוצאי ספרד, שכן הכול יודעים את משקל הפוסקים, ויודעים שמהודר יותר ללבוש טלית מצמר, שמקיימים בה מצווה מהתורה לכל הדעות. וכאשר היא מחממת מדי, מוטב ללבוש טלית מחומר אחר. וכך נוהגים יוצאי ספרד ואשכנז כאחד. יתרה מזו, דווקא בקהילות יוצאי ספרד היו רבים שלא נהגו ללכת ב'טלית קטן' כלל, וכפי שכתב הרב יוסף משאש, שבקהילות רבות רק תלמידי חכמים נהגו ללכת ב'טלית קטן' (מים חיים ח"ב שכ). ומנגד, מבין אחרוני הפוסקים באשכנז, רבים עודדו להדר ללבוש טלית מצמר (אליה רבא, פרי מגדים, משנה ברורה ט, ה).
לכן למעשה אין בזה הבדל בין העדות, ומי שיכול עדיף שיקיים את המצווה בטלית מצמר, ומי שטלית צמר מחממת אותו מדי, מוטב שיקיים את המצווה בטלית מחממת פחות, וכפי שנהג הגר"א (מעשה רב יז).
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
