ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
כצרכנים שומרי תורה ומצוות, מחובתנו להעדיף ולרכוש מתוצרתם של חקלאים יהודים השומרים שביעית כהלכתה, ועל ידי כך להגדיל ולהרחיב את מעגל החקלאים גיבורי הכוח שומרי השמיטה על כל פרטיה ודקדוקיה.
בפירות האילן , קיים פתרון פשוט - החקלאים יוגדרו כשליחי בית דין, והם ילקטו את הפירות ויחלקום. פירות אלו יהיו קדושים בקדושת שביעית (כלומר - אפשר לאוכלם על פי כללים הלכתיים מסוימים).
ירקות - ישנה אפשרות לזרוע את הירקות בשנה השישית, והשתילים הללו יניבו עד פסח. ירקות אלו לא ייאסרו באיסור ספיחין, אבל יש בהם קדושת שביעית. ישנם גם פתרונות נוספים - זריעה במצעים מנותקים, וכן גידולי ערבה דרומית, שלשיטות רבות אינה קדושה אפילו בקדושת עולי מצרים - ירקות אלו אינם קדושים בקדושת שביעית, ומהווים דרך לשמירת שביעית כהלכתה.
בקיץ, כשלא יהיו ירקות מגידולי שישית, אנו ממליצים לקנות ממצעים מנותקים ערבה או יבוא, אך לא מהערבים המתגוררים בארצנו הקדושה, מפני שזה מחזק את אחיזת הגויים בארץ.
אנו סומכים על היתר המכירה, אולם רק על היתר המכירה המתבצע על פי הנחיות מרן הרב קוק זצ"ל, כלומר - בשדה הנמכר, לא ייעשו בידי יהודים מלאכות האסורות מדאורייתא בשביעית. אולם, למרות שאיננו שוללים את היתר המכירה, אנו מעדיפים לקנות מאלו ששומרים שמיטה לפי כל הדעות, ובכך לעודדם ולחזקם.
לפיכך - אנו קוראים לכולם להירשם מראש לאוצר הארץ, שישווק בשנה הבאה את תוצרתם של היהודים שומרי השביעית לכל פרטיה ודקדוקיה, וכך יותר ויותר חקלאים יהודים יוכלו להצטרף ולשמור שמיטה.
הרב גדעון בנימין - הכנת גן הנוי לקראת שמיטה
ישנן מלאכות שאסורות בשביעית לחלוטין, ולכן יש לעשותן לפני שנת השמיטה. ישנן מלאכות שמותר לעשותן בשביעית כאשר הן "לאוקמי אילנא" (= מניעת נזק משמעותי מהאילן), אולם גם מלאכות אלו, לדעת רוב הפוסקים, יש להשתדל לעשותן לפני שנת השמיטה, ורק אם ייווצר צורך נוסף במהלך השנה, ניתן יהיה לעשות מלאכות אלו גם בשנת השמיטה.
זריעה, נטיעה ושתילה - רצוי להקדים ככל האפשר נטיעה ושתילה, כדי שמצב הצמחים בשמיטה יהיה אֵיתן. כך נוכל להימנע מחלק מהעבודות בשמיטה, והצמחים יעברו שנה זו בשלום.
1. אסור לנטוע עצי פרי בסוף השנה השישית, כיוון שאז יימנו שנותיהם למניין ערלה משנת השמיטה, והרואים יאמרו שהעץ נשתל באיסור בשנת השמיטה. לכן, עצים חשופי שורש מותר לנטוע רק עד ט"ו באב - השבועיים הראשונים מיועדים לקליטה, וחודש אלול ייחשב כשנה, כדי שלעץ תימַנה שנה למניין ערלה כבר בתחילת שנת השמיטה.
2. עץ הנמצא בעציץ שאינו נקוב נחשב כנקלט באדמה, ולכן ניתן להעבירו עם גוש האדמה שעליו ולשותלו בקרקע עד כ"ט באב, כדי שחודש אלול ייחשב לו כשנה ראשונה למניין ערלה.
3. עץ הנמצא בעציץ נקוב, דינו כנמצא בקרקע, ולכן ניתן להעבירו עם גוש האדמה שעליו ולשותלו בקרקע עד ראש השנה. בכל מקרה, יש לברר האם העציץ מוגדר כ"נקוב" או כ"אינו נקוב".
4. עצי סרק ושיחי נוי שאין נוהג בהם איסור ערלה - יש אומרים שמותר לנוטעם עד ראש השנה, ויש אומרים שיש לנוטעם עד ט"ו באלול כדי שיקָלטו לפני ראש השנה. הסיבה לכך היא כיוון שמלבד איסור מלאכה בשביעית ישנו גם חיוב שהאדמה תשבות בשביעית (איסור חפצא), ואם הקליטה הייתה בשביעית האדמה לא שבתה. וראוי להחמיר במחלוקת זו.
5. ירקות וצמחי תבלין שהתחילו לצמוח בשביעית אסורים באיסור "ספיחים", ולכן יש לזורעם באופן כזה שינבטו מעל פני הקרקע לפני ראש השנה. שתילי ירקות וצמחי תבלין יש המתירים לשותלם עד ראש השנה ויש המתירים רק עד כ"ז באלול כדי שייקלטו לפני ראש השנה.
6. פרחים וצמחי סרק חד שנתיים שאין להם ריח אין בהם איסור ספיחים, ולכן מותר לזורעם עד ראש השנה, ויש אומרים שמותר לזורעם רק עד כ"ז באלול כדי שייקלטו לפני ראש השנה.
גיזום - בעצים ובשיחים יש לבצע גיזום לפני ראש השנה כדי להימנע מגיזום בשנת השמיטה: גיזום להפחתת נוף, גיזום לעיצוב בעצים צעירים, גיזום לחידוש, גיזום לדילול וכדומה.
דישון - יש לתת מנות דישון סמוך לשנת השמיטה. יש מתירים להשתמש גם בדשנים איטי תמס, ויש אוסרים כיוון שלדעתם ישנו גם חיוב של שביתת קרקע כנזכר לעיל.
הדברת עשבים - יש לנקות את הגינה מעשבים לפני שנת השמיטה. כך נימנע מעישובים מיותרים לאורך שנת השמיטה.
שנת השמיטה מעניקה לנו הזדמנות להתקשר לקב"ה במשך שנה תמימה דרך שביתה ממלאכה. כמו שבשבת אנחנו משתדלים לעשות את המירב לפני השבת כדי שלא להזדקק להיתרים דחוקים במשך השבת, כך ראוי הדבר גם בערב שביעית. יהי רצון שה' ייטענו בגבולנו ובנחלתנו ונשמור שביעית בכל פרטיה ודקדוקיה.
הרב יהודה הלוי עמיחי - כולנו שותפים במצוות השמיטה
"כל השביעין חביבין - בשנים, שביעי חביב שנאמר (שמות כג): 'והשביעית תשמטנה ונטשתה'" (ויקרא רבה כ"ט י"א). החביבות היא בקרבה אל האלוקים, מפני שהשמיטה מעלה את האדם למדרגה גבוהה יותר ומקַרבתו לאלוקים.
נשאלת השאלה - כיצד השמיטה מרוממת אותנו כיום, כאשר רק אחוז אחד מהמועסקים בארץ הם חקלאים (כעשרים אלף יהודים), וכיצד מצווה חביבה זו יכולה לקרב את העם כולו לעבודתו יתברך אם רוב העם איננו עובד אדמה? ואם תאמר הרי בסוף השנה יש לנו מצוות שמיטת כספים, גם כאן השאלה חוזרת על עצמה - הרי איננו משמטים את כספנו בפועל, אנו כותבים פרוזבול ואין השמטת כספים כלל, וכיצד נתקרב בשנת השמיטה אל הקב"ה ועבודתו?
נראה, שהתשובה נעוצה בדברי הנצי"ב (דברים ט"ו ב), שמסביר שטעמה של מצות שמיטת כספים הוא - מכיוון שהחקלאי בשנה השביעית לא זרע ולא קצר, ולכן בסוף השנה השביעית אין לו במה לקנות זרעים לקראת השנה הבאה, לכן הוא הולך אל הסוחר שאיננו משמט קרקע, ולוקח ממנו הלוואה לצורך זרעים בשנה השמינית. לפיכך, צוותה אותנו התורה לשמט כספים, כדי שעל ידי מצווה זו יסייע הסוחר לחקלאי, ותיווצר ערבות הדדית בין החקלאי והסוחר, בין העובד את אדמתו למי שעיסוקו במסחר. מכאן למדנו, שאסור להניח לחקלאי שומר שביעית שיישא לבדו במצוות השביעית, ועל כולנו להשתתף עמו בהוצאות הכלכליות של המצווה, וממילא גם לזכות בהתעלות הרוחנית שבשמיטה.
כך גם בימינו - השמיטה יכולה להיות מנוף לקשר שבין החקלאי שומר השביעית ובין הצרכן הבודד. ישנה אפשרות ביד כל צרכן לחזק את החקלאים שומרי שביעית כהלכתה, על ידי קנייה מאוצר הארץ. ככל שיותר יהודים צרכנים יירשמו לאוצר הארץ, כן יוכלו יותר חקלאים לשבות באדמתם, ולשווק דרך אוצר בית הדין. אפשר יהיה להבטיח לחקלאים שומרי שביעית, שסחורתם תועבר לידי צרכנים שרוצים לשמור קדושת שביעית בפירות, ובלבד שיעבדו על פי הוראות בית הדין. בנוסף - ככל שיותר צרכנים יהיו חלק מאוצר הארץ, אפשר יהא לגרום לחקלאים שומרי תורה ומצוות לגדל גידולים במצעים מנותקים, דבר שעל פי הוראות רבותינו מהראוי לעשותו בשביעית, ובכך לעזור לחקלאים כל שנת השמיטה לגדל גידולים על פי הלכות שביעית. כמו כן לחזק ידי חקלאי הערבה (מנאות הככר ודרומה), שיעבדו בשביעית (כולל היתר מכירה לחומרא) באדמתם ויספקו תוצרתם לצרכנים הרוצים להתעלות במצוות השביעית. לא חלילה לעקוף את מצוות השמיטה על ידי קנייה מתוצרת נכרים אלא להתכונן לשביעית משופרת ומעולה יותר.
אוצר הארץ שהוקם ומודרך על ידי גדולי הרבנים, ובראשם הרבנים הגאונים - הגר"א שפירא, הגר"מ אליהו, הגר"ד ליאור והגר"י אריאל שליט"א, מורים לנו את הדרך הישרה של חיבור התורה והארץ, חקלאות יהודית ותורת ארץ ישראל. בדרך זו, הציונות הדתית ממשיכה את דרכו של הכהן הגדול מאחיו, הגראי"ה קוק זצ"ל. מתפקידנו להרים בכוח את קולנו, להיות ברורים ואמיצים להשמיע את דבר ד' המתגלה אלינו - "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא".
___
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
