ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- מאמרים אקטואליים
ככל שהתקרב מועד עזיבתם של הבריטים את הארץ, הם ניסו בכל כוחם להכשיל אפילו תוכנית זו ופעלו מול ארצות הברית לשם כך. הייתה זו תכנית מוריסון שהוצגה כבר ביולי 1946, ולפיה היהודים יקבלו 17 אחוזים בלבד מארץ ישראל המנדטורית, הערבים יקבלו 40 אחוזים, והשאר יישאר תחת שלטון בריטי ישיר. למותר לציין כי הערבים דחו אפילו את התוכנית הזאת, אבל הבריטים ניסו בכל דרך לקדם אותה במסדרונות הממשל האמריקני. אף על פי שהנשיא טרומן תמך בתוכנית החלוקה ולא בתוכניתו של מוריסון, היו במחלקת המדינה מי שניסו לקדם אותה, תוך דרישה מהיהודים לוותר – בנוסף למה שכבר ויתרו עליו בתוכנית החלוקה – על חיפה והגליל כולו, כדי לפייס את הערבים.
בין היתר הוצע "ממשל נאמנות" שהאמריקנים ינהלו באמצעות הצבת כוח צבאי גדול בארץ. זאת בשיתוף הבריטים, שבנוסף לכך עדיין התעקשו על הגבלה דרמטית של העלייה ארצה. הנציגות היהודית הרשמית התנגדה נחרצות לתוכנית מוריסון, והתאמצה לפעול מול הממשל האמריקני שימשיך בתמיכתו בהקמת מדינה ליהודים לפי תוכנית החלוקה.
הגויים מבטיחים וחוזרים בהם
זמן קצר לפני תום המנדט הבריטי הזהיר מזכיר המדינה האמריקני ג'ורג' מרשל את מנהיגי הציונות מפני הסכנה הטמונה בהקמת מדינה, נוכח האיום בפלישה צבאית מצד מדינות ערב. אלא שבתחילת ניסן נכונה ליהודים הפתעה כשהנציג האמריקני באו"ם הודיע כי ארצו חזרה בה מתמיכתה בהקמת מדינה יהודית ומציעה משטר נאמנות זמני על ארץ ישראל עם תום המנדט. זאת מכיוון שאין זה עיתוי נכון להכרזת מדינה עד להתבהרות המצב הפוליטי־ביטחוני.
הוועד הפועל הציוני הכריז כי הוא שולל מכול וכול הצעה זו, ומיד עם תום המנדט יכריז על הקמת מדינה יהודית לפי החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר. הייתה זו כמעט הצהרת התאבדות, שכן יחסי הכוחות בין היהודים לערבים היו לא פרופורציונליים, ואם אפילו ארצות הברית לא תתמוך בהקמת המדינה היהודית נראה היה כי אין לה סיכוי להתקיים כבר מן הרגע הראשון.
אבל מנהיגי היישוב היו נחושים בעמדתם, והכריזו כי ימשיכו במאבק להקמת מדינה יהודית ולא יקבלו הצעה זו. ואכן, לאחר קרבות קשים אך מוצלחים, שבהם עמד היישוב העברי בגבורה, נכבשה חיפה, ונכבשו מקומות רבים, כשהערבים בורחים בהמוניהם. כחמישה ימים לפני הכרזת המדינה הצהיר בן גוריון כי המדינה תקום לא בזכות הצהרות פוליטיות בין־לאומיות, אלא בכוח החלטתנו וגבורתנו.
באותם ימים פרסם הרב צבי יהודה את מאמרו "שיר למעלות" (לנתיבות ישראל א, עמ' קטו), ובו התבוננות מקורית על המצב המסובך והמסוכן. בפתח דבריו ציין כי אין זו הפתעה שהגויים מבטיחים וחוזרים בהם, "אשר פיהם דבר שווא וימינם ימין שקר", כך היה בכל הדורות, ובמיוחד בשנים של מאבק נחוש והתעוררות התחייה שלנו לעומת העמדה שלהם, כשהוא רומז לגזרות הספר הלבן, להקמת מדינה יהודית־ערבית ולהגבלת עליית יהודים וקניית קרקעות על ידם. הייתה זו בגידה בהצהרת בלפור, שזכתה לגינויים חריפים והפגנות זעם של הציבור היהודי, אשר הגביר את הפעולות לשיבת ציון ותחיית האומה ובראשן העליות הבלתי לגליות.
רבנו מציב את האירוע הנקודתי הזה בתוך המכלול הרחב של ההנהגה האלוקית בדורות האחרונים, המובילה אותנו לתחיית האומה בארצה, תוך התקיימות הבטחת התורה והנביאים לשיבת ציון וגאולת הארץ משממתה. במבט ראשון, היה סביר להכניס אירוע כזה בתור הסתר פנים הקיים גם בדרך הגאולה, כפי המדרש הידוע על גאולת ישראל הדומה לצבי שנראה בראש ההר אבל רץ הלאה ונכסה מעיני המתבונן עד שנגלה בראש הר אחר (על פי שיר השירים רבה ב, ט). מדרש זה מצוטט פעמים רבות בשעות משבר כשנראה כי קיימת נסיגה בגאולה, אבל רבנו ראה בו דווקא "תחנה־מדרגה־מעלה" של הגאולה. מצב זה שבו כבר אין על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים, לשאת עיניים אל ההרים ולקרוא "מאין יבוא עזרי", שהוא ההמשך של הפתיח "שיר למעלות", כלומר זו מעלה של חוסן אמוני עמוק מאוד. רבנו מנגיד את משמעות ה"אין", שמתפרש כלפי הקדוש ברוך הוא שממנו יבוא עזרנו, ל"אין" שהוא ביטוי שלילי כלפי הגויים, "כל הגויים כאין נגדו מאפס ותוהו נחשבו לו" (ישעיהו מ, יז).
הבדידות והמצב המסוכן שבו אויבינו צרים עלינו והעזרה שציפינו לה נמוגה, הזכירו לרבנו את המתואר בנביא על אודות מצור סנחריב על ירושלים. לכן רבנו מצטט את הפסוקים בישעיהו המעודדים את חזקיהו הנצור ומנבאים לו כי "השיר הזה יהיה לכם כליל התקדש חג" (ישעיהו ל, כט. במסכת ערכין י, ב זה המקור לאמירת הלל בליל הסדר). כלומר, ה' יעשה נס ויציל את ירושלים הנצורה, בדומה לנס יציאת מצרים שהיה נגד כל הסיכויים.
רבנו מביא פסוק מספר זכריה (פרק א): "כה אמר ה' צבאות קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה. וקצף גדול אני קצף על הגויים השאננים... לכן כה אמר ה' שבתי לירושלם ברחמים ביתי יבנה בה". דברי הנביא נאמרו באירוע תנ"כי הדומה למצב היישוב באותה עת. בימי שבי ציון, חזר בו מלך פרס מהצהרת כורש שקדם לו, בלחץ אויבי יהודה, וגזר לעצור את בניית ירושלים והמקדש. זכריה הנביא קורא לעם להפר את גזרתו ולשוב לבנות, תוך סיכון גדול של תגובה קשה מהמלך. העם נענה ופעל מתוך ביטחון בהבטחה הנבואית, ובסייעתא דשמיא התהפכה התגובה המלכותית לתמיכה מסיבית ביהודים הבונים, כמתואר בספר עזרא פרק ו'.
לכל זה יש להוסיף את מאמציו של פרופסור מאגנס וחבריו מ'ברית שלום' להכשיל את הקמת המדינה היהודית, תוך תמיכה בהקמת מדינה יהודית־ערבית. הוא טס לניו יורק ופעל רבות בניסיון לשכנע את מחלקת המדינה להכריז על נסיגת ארצות הברית מתמיכה בהקמת המדינה היהודית, תוך שהוא דורש ממנה להטיל אמברגו נשק על המדינה שבדרך כדי שלא תעז לצאת למלחמה. התוצאה הייתה שהוא אכן הצליח, כפי שנכתב לעיל, תוך שמזכיר המדינה מרשל פועל למעשה נגד הנשיא טרומן.
היה זה מעשה דומה למעשה הבגידה של שבנא, הממונה על ניהול בית המלך חזקיהו, ששלח חץ ובו איגרת לסנחריב שרוב העם אינו רוצה מלחמה ומעדיף להיכנע. רק עמידתו האיתנה של חזקיהו בעידודו של ישעיהו הנביא היא שהביאה להתערבות האלוקית ולשחרורה של העיר והממלכה (על פי סנהדרין כו, א).
עמידתה האיתנה של הנהגת היישוב אז הביאה לכך שלאחר ההכרזה על הקמת המדינה הייתה זו ארצות הברית שהודיעה ראשונה על תמיכה בה, ואחריה, עד כמה שהדבר נשמע דמיוני, הודיעה על כך גם ברית המועצות.
דרושה הנהגה אמיצה
הכרזת הריבונות על כל שטחי ארצנו מעוררת אתגר ביטחוני, אך בעיקר אתגר בין־לאומי במערכת קשרי החוץ שלנו עם ידידתנו הגדולה מעבר לים. לפני כשנה השתתף הנשיא טראמפ בוועידת השמרנים (CPAC) אשר הביעה תמיכה בהחלת ריבונות ישראלית על יהודה ושומרון )אומנם הוא עצמו לא אמר זאת ופרסם אמירה מעורפלת על כך שהוא בוחן את הנושא(. אבל על הצעת החוק שעברה לאחרונה בקריאה טרומית הגיב באיום כי ישראל תאבד את תמיכת ארצות הברית אם תחיל ריבונות על יהודה ושומרון.
כפי שהיה בעבר, גם היום נציגים ישראלים ויהודים אמריקנים פועלים במסדרונות הממשל לסיכול הריבונות. אין ספק כי זהו מבחן גדול ליכולת העמידה שלנו, לחוסן האמונה ולאומץ הלאומי. בעבר הוכיחה הנהגת הציבור היהודי הקטן והמאוים על עצם קיומו אומץ ונחישות יוצאי דופן. האם ישובו האומץ והנחישות להנהגת מדינת ישראל החזקה והמשגשגת, שהפכה למעצמה אזורית?
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
