ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
"וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד וְעָלוּ מִן הָאָרֶץ כִּי גָדוֹל יוֹם יִזְרְעֶאל" (הושע ב' ב)
קולמוסים רבים נשתברו בנסיון להסביר את הפסוק. לדעת רבי יוחנן פסוק זה הינו פסוק של גאולה וז"ל:
"אמר רבי יוחנן...אמר לו הקדוש ברוך הוא: עד שאתה מבקש רחמים על עצמך - בקש רחמים על ישראל, שגזרתי עליהם שלש גזירות בעבורך. עמד ובקש רחמים ובטל גזירה, והתחיל לברכן, שנאמר "והיה מספר בני ישראל כחול הים ...ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו..." אמר רבי יוחנן: גדול קבוץ גליות כיום שנבראו בו שמים וארץ, שנאמר "ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל", וכתיב "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד"." (פסחים דף פז ע"ב / דף פח ע"א).
כך פירש גם רש"י, כנראה בעקבותיו וז"ל:
"(ב) ראש אחד - דוד מלכם: כי גדול יום - קבוץ זריעתם"
וגם הרד"ק:
"וזה יהיה בקבוץ גליות בימי המשיח ...ושמו להם ראש אחד - זהו מלך המשיח".
מה שקשה על פירוש זה הוא הביטוי "וְעָלוּ מִן הָאָרֶץ" והרי הם נמצאים בגלות ואמורים לעלות אל הארץ. על כן "אבן עזרא" מפרש:
"שנפקד עון בית ישראל והנה הכל לגנאי ולא לשבח...ושמו להם ראש אחד זהו סנחריב".
לפירושו קשה שהיה צריך להיות כתוב "וירד מן הארץ".
לכאורה, ישנם רק שני מצבים. הראשון, שעם ישראל יושב על אדמתו ומקיים את רצון בוראו. במקרה זה ארץ ישראל פורחת והעם יושב "איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו". השני הוא מצב של "מפני חטאינו גלינו מארצנו", העם נאלץ לעזוב את ארצו ולהתפזר בין האומות. כנראה שההפטרה שלנו מציעה דרך חדשה לתיקון.
כבר לפני שבע מאות וחמישים שנה עמד הרמב"ן (שעלייתו ארצה הייתה בבחינת חידוש הישוב היהודי בירושלים) על הקשר שבין פסוקינו לבין הפסוק בתחילת ספר שמות: "וְעָלָה מִן הָאָרֶץ" (א' י). גם כאן ניתן להסביר שהכוונה למצרים שיאלצו לעזוב את ארצם והם נקטו לשון הפוכה (רש"י) או שהכוונה היא שעם ישראל ישתחרר ויעלה ארצה (רשב"ם). בסופו של דבר התברר שהדור שיצא ממצרים לא יגיע לארץ ישראל אלא אל המדבר (עיינו בדברינו לפרשת בשלח ס"ז שם הבאנו שיטות רבות שהיה זה לכתחילה מבחינות רבות). השהיה במדבר אפשרה לעם ישראל להתכונן כדבעי לכניסה לארץ בדור הבא.
על פי זה נציע את ההסבר הבא. הבעיה העיקרית בה מטפל הנביא הושע בארבעת הפרקים הראשונים של ספרו היא "עבודת הבעל". עבודה זרה זו השחיתה את העם עוד מימי עמרי. למעט תקופה קצרה בימי יהוא, היא הפילה חללים רוחניים רבים. עבודת הבעל הייתה מבוססת על ההנחה כי ירידת הגשם המפרה את השדות היא תוצאה של עבודת האליל "בעל" ומשפחתו. לכן נקראים השדות המושקים במטר השמים "שדות בעל". טקסי גילויי עריות המוניים, שנערכו כחלק בלתי נפרד של עבודה זרה זו, משכו את לב ההמונים. על כגון זה אמרו חז"ל:
"ולא עבדו לאלילים אלא להתיר עריות בפרהסיא" (ילקוט שמעוני תורה פרשת בחוקותי רמז תרעה).
תפיסה זו עומדת בניגוד מוחלט לנאמר בפרשת "והיה אם שמוע" התולה את ירידת הגשמים וברכת היבול בעבודת ד'. היא גם מנוגדת בתכלית לקביעה "אלהיהם של אלו שונא זימה הוא" (סנהדרין דף קו ע"א). לכן הנביא מכריז:
"וְשַׂמְתִּיהָ כַמִּדְבָּר וְשַׁתִּהָ כְּאֶרֶץ צִיָּה וַהֲמִתִּיהָ בַּצָּמָא" (ב' ה) "וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר וְדִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ"(שם טז).
במדבר אין טעם לעבודת הבעל. שם יתברר לעם ישראל כשם שהתברר לו ב"יוֹם עֲלֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שם יז) כי הברכה באה מהקב"ה שהוא "משיב הרוח ומוריד הגשם".
התיקון יהיה כששם במדבר תחודש הברית:
"וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת יְקֹוָק: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא אֶעֱנֶה נְאֻם יְקֹוָק אֶעֱנֶה אֶת הַשָּׁמָיִם וְהֵם יַעֲנוּ אֶת הָאָרֶץ: וְהָאָרֶץ תַּעֲנֶה אֶת הַדָּגָן וְאֶת הַתִּירוֹשׁ וְאֶת הַיִּצְהָר וְהֵם יַעֲנוּ אֶת יִזְרְעֶאל" (שם כא-כד).
הגאולה תבוא רק כש"וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וּכְיוֹם עֲלֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:) וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְקֹוָק תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי: וַהֲסִרֹתִי אֶת שְׁמוֹת הַבְּעָלִים מִפִּיהָ וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד בִּשְׁמָם" (שם יז-יט).
אם כך הנביא הושע מחדש חידוש גדול. עם ישראל שחטא, יאלץ לעזב את ארצו ש"למטר השמים תשתה מים". הוא לא ילך לגלות אלא למדבר. שם במדבר, במקום שאי אפשר לעבוד את הבעל תחודש הברית בין "בתולת ישראל" ו"שכינתא בריך הוא". כנראה שהעם לא היה מוכן לקבל את תוכחת הושע ולכן הפתרון הזה לצערנו הומר בפתרון של גלות גמורה וארוכה.
הבה נתפלל כי נזכה לראות בהמשך גאולתם של ישראל ופריחת ארצנו הן מבחינה פיזית והן מבחינה רוחנית.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








