ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
שאלה: האם כל חדרי הבית חייבים במזוזה, או שאפשר להסתפק בקביעת מזוזה בפתח הדירה?
תשובה: כל פתחי הבית וחדריו חייבים במזוזה. ואף שקבע אדם מזוזה בפתח הראשי של ביתו, חובה עליו לקבוע מזוזה בכל פתחי חדריו, שכל חדר שגודלו ארבע על ארבע אמות כבר נחשב בית, והתורה ציוותה: "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" (דברים יא, כ). אומנם בימי הראשונים באשכנז, רבים נהגו לקבוע מזוזה רק בפתח הראשי של הבית, אולם הרבנים עוררו את הציבור שחובה לקבוע מזוזה בפתחם של כל חדרי הבית (שו"ת מהרי"ל צד; רמ"א יורה דעה רפז, ב). גם חדרים שנועדו לשימוש מסוים בלבד, כדוגמת חדר אורחים, חדרי ארונות לבגדים, מְזָווה לדברי מאכל או מחסן לכלי עבודה, חייבים במזוזה.
האם גם חדרי שינה חייבים
שאלה: האם חדרים שעושים בהם דברים שאינם לכבוד המזוזה, כגון חדרי שינה שלעיתים נמצאים שם בלא בגדים, חייבים במזוזה?
תשובה: המצווה לקבוע מזוזה בפתח הבית, שנאמר "וכתבתם על מזוזות ביתך", וכפי שלמדנו כל חדר נחשב בית, ודרכו של בית שהוא משמש את האדם לצרכיו השונים, ובכלל זה גם לדברים שנראים כלא מכובדים. לפיכך, גם חדרי שינה שלעיתים רגילים להיות בהם בלא בגדים או חדרי ילדים שרגילים לחתל בהם תינוקות חייבים במזוזה (בית יוסף רפו, ב; רמ"א שם; פרישה ו; ש"ך ט; ערוך השולחן יב-טו).
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
798 - מצוות מזוזה במעלית
799 - שלא להיכנס לבית הכנסת לצורך חול
800 - מזוזה בכל חדר: החיוב, הפטור והברכה
טען עוד
מה הם החדרים הפטורים
שאלה: מדוע חדרי רחצה פטורים?
תשובה: מפני שהם חדרים שכל ייעודם לתשמיש שאינו מכובד, מה שאין כן חדר שינה שאין כל ייעודו לתשמיש שאינו מכובד. זה הכלל: חדרים שכל ייעודם לשימוש בגילוי הגוף, כמו חדרי רחצה, מקווה וחדרי הלבשה, חדרי לידה וניתוח - מכיוון שעיקר ייעודם לשימוש שאינו מכובד, אינם נחשבים בית ופטורים ממזוזה (שולחן ערוך רפו, ד). וכן חדרים שכל ייעודם הוא לתשמיש שאינו מכובד, כחדרי שירותים, חדר לפחי אשפה או לעיבוד עורות - פטורים ממזוזה. כמו כן רפתות ולולים פטורים ממזוזה (ערוך השולחן רפו, ו).
האם מקלט חייב במזוזה
מקלט חייב במזוזה, הואיל ויש בו רהיטים והוא נועד למגורים בעת מלחמה, וגם בעת שלום לעיתים משתמשים בו לצרכים שונים. אבל אם הוא ריק מרהיטים, ואינו משמש לשימושים נוספים מלבד מיגון בעת מלחמה - פטור, הואיל והוא נחשב כדירת ארעי, ודירת ארעי פטורה ממזוזה (דבר יהושע ד, כא; בנין אב חלק א' מד, ד).
חנויות ומחסנים
שאלה: שמעתי שעשו בחנות מסוימת טקס קביעת מזוזה והזמינו רב שיברך על קביעת המזוזה. מנגד, למדתי בשולחן ערוך שחנויות פטורות ממזוזה. האם נהגו כהלכה בטקס קביעת המזוזה בחנות?
תשובה: אכן כתבו הרמב"ם ושולחן ערוך (יורה דעה רפו, יא) ש"החנויות שבשוקים" פטורות ממזוזה. וקשה, שהרי מחסן שמניחים בו עצים או שמן או כל דבר, אף שנמצא בחצר הבית ואינו מחובר לבית, חייב במזוזה (שולחן ערוך יורה דעה רפו, א-ב). יש מבארים שהחנות נחשבת דירת ארעי, כי היא רחוקה מהבית ואין נכנסים אליה לעיתים בלילה, ואילו למחסן שבחצר נכנסים לעיתים גם בלילה (ט"ז רפו, יא; ח"א טו, יא, ועוד). אולם העיקר כדעת הסוברים שהחנות שדובר עליה בשולחן ערוך היא חנות ארעית שמקימים ביריד, ופעילה רק שבוע בשנה, אבל חנות רגילה שיש בה סחורה כל השנה חייבת במזוזה (יד הקטנה מזוזה ב, כא; פתחי תשובה רפו, י; חדרי דעה רפו, י; קיצור שולחן ערוך יא, יד). ואף שיש אומרים שמחמת הספק אין לברך (בן איש חי שנה שנייה כי תבוא כב; מסגרת השולחן יא, יא), כיוון שנוהגים כיום גם לאכול בחנויות ולעשות כל שימוש הנצרך לבעל החנות, הרי שהן נחשבות כבית, ויש לקבוע בהן מזוזה בברכה (עיינו שבט הלוי י, ד; אגור באהליך לד, מ).
בית כנסת ובית מדרש
שאלה: האם קובעים מזוזה בברכה בבית כנסת?
תשובה: בית כנסת פטור ממזוזה, מפני שהמצווה היא לקבוע מזוזות בבית דירתו של אדם, שנאמר: "וכתבתם על מזוזות ביתך" (דברים יא, כ), ואילו בית כנסת הוא מקום קדוש שאינו עשוי לדירה. אומנם כאשר נהגו לשכן אורחים עניים בבית הכנסת, כל הפתחים שדרכם נכנסו למקום שבו האורחים העניים היו ישנים ואוכלים היו חייבים במזוזה (יומא יא, ב; רמב"ם מזוזה ו, ו; שולחן ערוך רפו, ג).
לדעת רוב הראשונים גם בית מדרש פטור ממזוזה, הואיל והוא מקום קדוש שלא נועד לדירה (בה"ג, רמב"ם, ריטב"א ועוד), ואף אם אוכלים ושותים בו, זהו רק לצורך הלימוד כדי למנוע ביטול תורה, ולא כדרך שנוהגים בבית. מנגד, יש אומרים שהואיל ויושבים בבית המדרש כל היום, ולעיתים אף אוכלים ושותים בו, הרי הוא דומה למקום דירתו של האדם וחובה לקבוע בו מזוזה (מהר"ם מרוטנבורג, מרדכי).
למעשה נפסק שנכון לקבוע בבית המדרש מזוזה בלא ברכה (שולחן ערוך רפו, י). וכיוון שכיום בתי הכנסת משמשים גם כבתי מדרש, גם בהם נוהגים לקבוע מזוזות בלא ברכה (ראו רוח חיים פלאג'י רפו, ג; קונטרס המזוזה רפו, פט).
בית ספר
שאלה: האם צריך לקבוע מזוזה בברכה בבתי ספר?
תשובה: בית ספר חייב במזוזה בברכה, הואיל והוא משמש כבית לתלמידים ולמורים ששוהים בו שעות מרובות ביום לצורך לימוד ואף לצורך אכילה. אומנם יש סוברים שדינו כבית מדרש שיש לקבוע בו מזוזה בלא ברכה (הרב חיים דוד הלוי מים חיים א, נב; וכן כתוב בהליכות עולם חלק ח' עמ' שב, מטעם שונה). אולם בית המדרש פטור כי הוא בית שמיועד לדברים שבקדושה, ולכן אינו נחשב כביתו של האדם. לעומת זאת בית ספר נועד גם לצורך לימודי חול, ואף מה שאוכלים בו אינו בדיעבד כדי למנוע ביטול תורה, אלא שכך ראוי לתלמידים לאכול בו, כי הוא נחשב כביתם בזמן הלימודים. ואף יש בו ציוד שנשאר כל השנה, ואזי דינו יהיה כמחסן. וכך כתב ידידי הרב שאול דוד בוצ'קו (בעקבות המחבר ג, כט).
בית חולים וקופת חולים
בתי חולים, מרפאות ובתי אבות ששייכים ליהודים חייבים במזוזה. וכן דין בתי חולים, מרפאות ובתי אבות ששייכים למדינת ישראל או לקופת חולים שרוב חבריה יהודים (הרב אונטרמן והרב ניסים, שבט מיהודה יורה דעה מה).
נוסח הברכה בבית ספר ובקופת חולים
שאלה: באיזה נוסח יברכו על המזוזה בבית הספר או בקופת החולים?
תשובה: כאשר בעל הבית מברך, הנוסח הוא "לקבוע מזוזה", וכאשר אדם אחר מברך, הנוסח הוא "על קביעת מזוזה".
לפיכך, כאשר אחד המשתמשים בבית הספר קובע את המזוזה, יברך "לקבוע מזוזה". וכשמכבדים אדם שאינו מצוות העובדים או התלמידים הבוגרים, יברך "על קביעת מזוזה". וכן בקופת חולים, אם אחד מעובדי המקום קובע את המזוזה, יברך "לקבוע מזוזה". אבל אם מכבדים אורח נכבד לברך על המזוזה, יברך "על קביעת מזוזה".
מחנות צבא
חדרים שברשות צה"ל חייבים במזוזה, וכיוון שהחובה היא על הצבא כולו, כל חייל שקובע מזוזה יברך "על קביעת מזוזה" (הלכה כסדרה בצה"ל ז, א).
בית כלא
יש אומרים שאסיר הכלוא בבית סוהר ששייך לנוכרים, למרות שהוא כלוא בו יותר משלושים יום, פטור ממזוזה, מפני שאין זו דירה של כבוד (בית הילל רפו, ב). אולם לדעת רוב הפוסקים, הואיל ובפועל הוא גר שם, וגם דירה בעל כורחה נחשבת דירה - חובה עליו לקבוע מזוזה בדלת תאו (שער אפרים פג; תשובה מאהבה; ערוך השולחן רפו, ד; הלל אומר יורה דעה קעט).
בארץ ישראל פסק הרב עוזיאל זצ"ל שהואיל ובית הכלא שייך למדינת ישראל, חובה על הנהלת בית הכלא לקבוע מזוזות בכל החדרים (משפטי עוזיאל ו, עז). אך בתאים שבהם אסירים שונאי ישראל עלולים לבזות את המזוזה, אין לקבוע מזוזה (ש"ך רפו, ז).
סוכה וקרוואן
דירת ארעי, כגון סוכה בחג הסוכות, פטורה ממזוזה. מפני שחובת המזוזה היא בדירת קבע, ודירת ארעי אינה נחשבת בית לאדם (רמב"ם מזוזה ו, ט; שולחן ערוך יורה דעה רפו, יא).
אבל רכב קרוואן שדרים בו בקביעות, חייב במזוזה בברכה. ואף שלעיתים נוסעים בו ממקום למקום, כיוון שגרים בו מגורי קבע, הוא חייב במזוזה. אומנם אם הקרוואן משמש למטרות נופש כמה פעמים בשנה, ובכל פעם שוהים בו פחות משלושים יום, הוא נחשב כדירת ארעי ופטור ממזוזה.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
