ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"ב)
קראקאס, ונצואלה Caracas, Venezuela
תמוז, תשנ"א
שו"ת "במראה הבזק" (608)
מתוך העלון חמדת ימים
593 - גיור אנשים שלפי הערכה לא יקיימו מצוות
594 - שימוש במעלית רגילה בשבת לדבר מצוה כשהיא מופעלת על ידי גוי
595 - טלטול ילדים לבית-הכנסת באמצעות אמירה לנכרי
טען עוד
שימוש במעלית רגילה בשבת לדבר מצוה כשהיא מופעלת על ידי גוי
שאלה
במדינת ונצואלה קיים מצב של עוני הגורם להתפתחות של אלימות וגנבות ברחובות העיר. הנוהג הוא שאנשים אינם מסתובבים ברגל ממקום למקום, אלא ברכב, שמא יבוא גנב ובדרך אלימות יפגע באדם (מדובר בפגיעות פיזיות, מכות, אקדח, סכין).
היהודים גרים בשכונה אחת בה נמצאים בתי הכנסיות ובנין הקהילה. גם בשכונה זו מרובים מקרי הפשיעה. בשכונה זו קיים פארק אשר בתוכו נמצאים חמישה בנינים המגודרים היטב ושומרים מפני פריצות ומעשי אלימות. רוב התושבים בבניינים אלו הם יהודים.
מכיוון שיש חשיבות רבה לגור בבניינים המוזכרים, השמורים ומוקפים בגדר, יש קושי רב להשיג בהם דירות.
משפחה מצאה דירה בקומה 15. מבחינה מעשית יש קושי גדול לעולות ולרדת מספר פעמים בשבת ויו"ט עם הילדים לבית הכנסת וכן יש קושי לארח אורחים אשר ימנעו מלבוא לקומה זו.
יש לציין עוד שלמגורים בבניינים אלו יש חשיבות גם מבחינת האפקט הפסיכולוגי למשפחה, כך הם מרגישים יותר מוגנים ובטוחים.
האם יש דרך להתיר עליה וירידה במעלית (במיוחד עליה) על ידי אמירה לגוי (בהתחשב במצב הבטחוני)? ואם לאו, האם אפשר להכנס למעלית לאחר כניסתה של העוזרת הגויה ללא אמירה של ישראל.
תשובה
בתחילת דברינו נציין ששימוש במעלית כולל שני חלקים:
א. הפעלתה; ב. השימוש בה לאחר הפעלתה, וכדלהלן.
בהפעלת מעלית בשבת נעשות בדרך כלל שתי פעולות אסורות. הראשונה – הדלקת הנורות שבמנגנון ההפעלה (ואם יש בהן חוט-להט יש בהדלקתן מלאכה דאורייתא – מבעיר בשבת) 1. והשניה – הולדת זרם ויצירת ניצוצות אשר לרוב הפוסקים אין בהן אלא איסור דרבנן. 2 ההבחנה הנ"ל חשובה בקשר לשאלתך, שכן אמירה לגוי באיסור דרבנן במקום מצוה מותר, 3 וזהו הנקרא "שבות דשבות במקום מצוה" שהותרה. 4
אמנם יש מן הפוסקים שכתב, שאמירה לגוי במקום מצוה מותר אפילו באיסור דאורייתא כשיש בה צורך גדול, אך דבריו לא נתקבלו להלכה, 5 ואמירה לגוי במקום מצוה מותרת אך ורק באיסור דרבנן. על כן יש לבדוק, אם בהפעלת המעלית ובהמשך הפעלתה לא נעשית שום מלאכה דאורייתא, כי אז תהא מותרת האמירה לגוי, אך כאמר – לצורך הליכה לבית-הכנסת או דבר מצוה אחר בלבד.
ונציין שיש נוריות הפועלות על ידי הזרמת מתח חשמלי לתוך חומר כימי מסויים שעל ידי כך הוא מאיר (LEDS) ובהדלקתן של אלה יש רק איסור דרבנן, 6 שמותרת בו אמירה לגוי במקום מצוה. זהו מצד הפעלת המערכת.
וישנן בעיות נוספות בהמשך הפעלתה, כלומר בעצם השימוש במעלית וכדלהלן.
העליה והירידה במעלית, אפילו במעלית שבת אוטומאטית, עוררו בעיות הלכיות רבות.
כאן נציין את תמצית ההלכה, וראה הערה. 7
לדעת רוב הפוסקים העלייה מותרת שהרי אין משקלו של האדם משתתף בהעלאת המעלית. 8 ואולם לגבי הירידה דעת רבים מן הפוסקים היא להחמיר, אם לא הותקנו במעלית התקנים מיוחדים המתגברים על הבעיות ההלכיות הכרוכות בשימוש בה, דבר שוודאי לא נעשה בנידון דידן, שכן לדיירים לא היה וגם עתה אין עניין לעשות זאת, ומה עוד שזה עולה כסף רב.
להלן בעיות נוספות שישנן בשימוש במעלית כמתואר בשאלתך, אף כשהפעולה תיעשה על ידי גוי:
א.
מתקני-שקילה לעומס מלא ועומס יתר שישנם במרבית המעליות המופעלים על ידי כניסת האדם במעלית ועמידתו בה.
ב. הוא הדין באשר למעגלים חשמליים לדלתות ולהבטחה, המופעלים על ידי האדם עם כניסתו.
ג. מצוי שהדלת מתחילה להיסגר וכניסת האדם מחזירה את הפעולה אחורנית בהפעילה עין פוטואלקטרית (קשה להימנע מזה כשמשתמשים במעלית באורח קבוע).
ב. הוא הדין באשר למעגלים חשמליים לדלתות ולהבטחה, המופעלים על ידי האדם עם כניסתו.
ג. מצוי שהדלת מתחילה להיסגר וכניסת האדם מחזירה את הפעולה אחורנית בהפעילה עין פוטואלקטרית (קשה להימנע מזה כשמשתמשים במעלית באורח קבוע).
נציין שבמעלית השבת המצויה מתגברים על בעיה זו על ידי ביטולם של כמה מנגנונים למשך השבת, דבר שלא שייך בנידון שאלתך.
בשל מכלול הבעיות שהוזכרו, נראה כי יש לאסור את השימוש במעלית הנ"ל שלא הותקן בה שום התקן הלכי, אף על ידי אמירה לגוי, גם אם הוא לצורך הליכה לבית הכנסת, ובפרט כשאפשר לילך לבית הכנסת שלא על ידי הנ"ל, אף אם זה גורם טירחה רבה.
כל דברינו לעיל אמורים במקום שהגוי מפעיל את המעלית באמירת הישראל, והישראל נכנס ראשון, כי אז מתעוררות הבעיות שהוזכרו לעיל.
שונה הדבר כאשר הגוי נכנס ללא אמירה, והישראל יכנס במעלית אחריו, כי אז יש מקום להקל בהליכה לבית הכנסת ולדבר מצוה אחר. שכן, במקרה זה הגוי הנכנס תחילה מפעיל את המנגנוים השונים שהזכרנו (התקן שקילה, עין פוטואלקטרית), והישראל הנכנס אחריו אינו מפעילם מחדש אלא ממשיך את הפעלתם, ואף אם הוא מגביר או מחליש את הזרם שבמנגנון על ידי כניסתו, ניתן להקל בזה. (ראה הערה 8).
נדגיש שצריך לנקוט משנה זהירות, להכנס במעלית מייד אחרי הגוי או, בדרך חלופית, כאשר הגוי מכסה את העין הפוטואלקטרית על דעת עצמו וכדו'.
^ 1.
"אנציקלופדיה תלמודית" כרך יח עמ' תרצד ועמ' קעד.^ 2.
שם עמ' תרנ סעיפים א ו- ב, ושם עמ' תשלד.^ 3.
שו"ע אורח חיים סי' שז, ה וסי' תקפו, כא.^ 4.
אמנם דעת הגר"ע יוסף בספרו לויית חן סי' שז לה, שהותר שבות דשבות שלא ע"י אמירה לגוי ע"י תרי דרבנן שזהו ג"כ שבות דשבות. אך רבים נחלקו עליו ועיין מהר"ם שי"ק (או"ח ריש סי' קנא) ושו"ת בית יצחק (או"ח סי' מב אות ה) וכף החיים (סי' שז ס"ק נב).^ 5.
רמ"א אורח חיים סי' רעו, ב כדעת בעל העיטור וב"משנה ברורה" שם ס"ק כד וכה. ועיין ב"משנה ברורה" סי' שז ס"ק יט ושו"ע אורח חיים סי' שלא, ו. אמנם עיין שו"ת "ציץ אליעזר" חי"ב סי' מב ובמובאות שם שסמכו על דברי רמ"א להקל, אך שם זה בצירוף סניפים נוספים להקל.^ 6.
עיין "תחומין" כרך ה, עמ' 95 סעיפים 2, 3.^ 7.
בספרות האחרונים בנושא ישנו דיון רחב מאוד ונציין כאן את המקורות הבאים:
"תחומין" כרך ה' עמ' 58, מאמרו של פרופסור זאב לב;
שם, עמ' 75, מאמרו של הרב ישראל רוזן;
"אנציקלופדיה תלמודית" כרך יח עמ' תרצא סעיף ה.
"אנציקלופדיה תלמודית" כרך יח עמ' תרצד ועמ' קעד.^ 2.
שם עמ' תרנ סעיפים א ו- ב, ושם עמ' תשלד.^ 3.
שו"ע אורח חיים סי' שז, ה וסי' תקפו, כא.^ 4.
אמנם דעת הגר"ע יוסף בספרו לויית חן סי' שז לה, שהותר שבות דשבות שלא ע"י אמירה לגוי ע"י תרי דרבנן שזהו ג"כ שבות דשבות. אך רבים נחלקו עליו ועיין מהר"ם שי"ק (או"ח ריש סי' קנא) ושו"ת בית יצחק (או"ח סי' מב אות ה) וכף החיים (סי' שז ס"ק נב).^ 5.
רמ"א אורח חיים סי' רעו, ב כדעת בעל העיטור וב"משנה ברורה" שם ס"ק כד וכה. ועיין ב"משנה ברורה" סי' שז ס"ק יט ושו"ע אורח חיים סי' שלא, ו. אמנם עיין שו"ת "ציץ אליעזר" חי"ב סי' מב ובמובאות שם שסמכו על דברי רמ"א להקל, אך שם זה בצירוף סניפים נוספים להקל.^ 6.
עיין "תחומין" כרך ה, עמ' 95 סעיפים 2, 3.^ 7.
בספרות האחרונים בנושא ישנו דיון רחב מאוד ונציין כאן את המקורות הבאים:
"תחומין" כרך ה' עמ' 58, מאמרו של פרופסור זאב לב;
שם, עמ' 75, מאמרו של הרב ישראל רוזן;
"אנציקלופדיה תלמודית" כרך יח עמ' תרצא סעיף ה.
עיין שם ותמצא מקורות רבים שעסקו בשאלה זו.^ 8.
עיין מאמרו של מרן הגר"ש ישראלי, בתוך: "ברקאי" כרך ה, בעניין שימוש ברמקול בשבת; וכמו כן "תשובת העורך", "ברקאי" כרך ו עמ' 287, ובמובאות שם, וכמו כן ב"תחומין" כרך ב עמ' 44 מאמרו של פרופסור זאב לב בעניין זרם חשמל והחלשתו בשבת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
