ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- משפט עברי או אזרחי?
- ספריה
- קומי אורי
- יט - משפט עברי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
"ואלה המשפטים" מה הראשונים מסיני אף האחרונים מסיני.
עבדי ה'
המשפט העברי, גם אם הוא מובן בהגיון האנושי, הוא אינו פרי יצירה אנושית. הוא ניתן למשה מסיני כצו א-להי. ואומנם גם אם העקרונות הכלליים מקובלים על השכל האנושי, הרי פרטים רבים במשפט לא ניתנים להבנה אנושית קונבנציונאלית (אנו הולכים כאן בעקבות רס"ג שאת דבריו נביא בהמשך). ומכיוון שאין בכלל אלא מה שבפרט, הפרטים הרבים מעידים על העיקרון הכללי שאף הוא על-אנושי. ניקח לדוגמה את הפרשה הראשונה העוסקת בהלכות עבדים. הרעיון המרכזי של עבד עברי מובן. הוא אינו רכוש בעליו כעבד כנעני. שיעבודו מוגבל. אולם מדוע עבד עברי עובד שש שנים ויוצא בשביעית דווקא? (אין ספק שהמספר שבע נובע מקדושתו). ומדוע נרצע במרצע דווקא ובאוזן במיוחד?
הפרטים גורמים לתפיסה אחרת של העבדות העברית, ושל האמה העברייה במקביל. הפרטים הייחודיים, שאינה יוצאת כצאת העבדים וייעודה משווה את מעמדה לכל אישה נשואה אחרת. כל אלו מציגים תמונה חדשה של העבדות.
העבד הכנעני שונה במעמדו, ולכאורה גם זה מובן. מוסד העבדות היה מוכר בנורמות המשפטיות של חברות אנושיות רבות עד העת האחרונה. משטר העבדות נחשב כמובן מאליו. אלא שהפרטים המייחדים את דין העבד בתורה משנים את כל מעמדו של העבד. לפי הנורמות המקובלות, מי שהכה עבד ומת תחת השבט לא נענש, ובוודאי שלא עונש חמור. התורה חידשה הלכה וקבעה עונש חמור: "נקם ינקם", דהיינו מיתה. השיעור המדויק של יום או יומיים בוודאי לא היה יכול להיות פרי המצאה אנושית. גם עבד היוצא בשן ועין הוא חידוש של התורה שלא היה מקובל בשכל האנושי, ובוודאי לא דין ראשי אברים שהוקשו לשן ועין. אין ספק שמעמדו של עבד כנעני לפי ההלכה היה שונה לחלוטין מעבד רגיל באותה עת. השכל האנושי אז לא קלט זאת.
למרבה הפרדוכס, מה שבעבר היה לא מובן, נעשה, בזכות הקביעה הלא-מובנת דאז, לנורמה אנושית מקובלת היום, שאף התקדמה הלאה ועקרה את מוסד העבדות מהעולם. האם התורה מעוניינת שנמשיך לקיים את מוסד העבדות גם בימינו כדי שנוכל לקיים את הלכות העבדים?
הדעת נותנת שהלכות עבדים יכולות להישאר היום בחינת דרוש וקבל שכר.
כיצד נוצר עבד עברי? בעקרון אסור לאדם למכור את עצמו לעבד. עבדי הם ולא עבדים לעבדים. בני-חורין אנו, ועלינו לשמור על עצמאותנו ועל חירותנו. עבד עברי הוא תוצאה של פשע, והוא נמכר בגנבתו, כפי שאומרת התורה. גנב שנתפס ואינו יכול לשלם את הגנבה נמכר לעבד על-מנת לממן את הגנבה. כאן נעוץ הבדל מהותי בין התפיסה המשפטית האנושית לבין זו התורנית, להבדיל.
הקורבן או הפושע
מערכת המשפט הפלילי הקיימת כיום בעולם המערבי מתייחסת בעיקר לפושע ומתעלמת מהקורבן. גנב כי ייתפס יידון בפלילים ויירצה עונש מאסר. הקורבן אינו צד במשפט. איש לא דואג לפצותו על העוול שנעשה לו. אם הוא מעוניין בפיצוי על נזקו עליו לתבוע את הפושע תביעה פרטית אזרחית. עליו להוציא הוצאות על עורך-דין ולהמתין בתור הארוך של בתי המשפט. ולבסוף, גם אם יזכה בדין, הסיכויים לקבל פיצויים על רכושו שנגנב הם קלושים, משום שהגנב, המרצה את עונשו בכלא, יטען מן סתם שאינו יכול לפצות את הקורבן כי אינו עובד ואין הדבר בהישג ידו.
הפרשה הפותחת את סדרת המשפט העברי בתורה עוסקת בעבד עברי. במקום אחר מוסברת תופעה חריגה זו של העבדות בכך שהמדובר בפושע שנמכר בגנבתו. התורה מעמידה את הקורבן במרכז התעניינותה. הטלת חובת התשלום על הפושע ומכירתו לעבד במקרה שאין לו כסף היא אמנם גם עונש לפושע, אלא שזו מטרה משנית, והיא מושגת אגב המטרה המרכזית שהיא פיצויו של הקורבן. המאסר לא מוזכר בתורה אף פעם כשיטת ענישה (הוא מוזכר יותר כמעצר). היו אמנם בתי-כלא גם בישראל, אולם עונש המאסר לא נחשב כענישה רשמית אלא כענישה חריגה. כי כידוע נזקו רב מתועלתו ומטרתו העיקרית היא ענישת הפושע, ובכך מוסטת המטרה העיקרית של התורה שהיא פיצוי הקורבן.
לעומת זאת העונש המקובל בעולם על גנבה הוא מאסר. אם הנגנב ירצה פיצוי על רכושו שנגנב, עליו לתבוע את הגנב תביעה אזרחית, ואם לגנב יהיה ממה לשלם אחרי שחרורו מהכלא הוא יפצה את הנגנב. כמובן שהוצאות המשפט בינתיים הן על חשבונו של הנגנב. החברה, באמצעות מוסדות המשפט, רואה את הפושע ומענישה אותו. הקורבן אינו כל כך מעניינה. הרווחה תטפל בו. התפיסה התורנית שונה לחלוטין, ולפיה הקורבן הוא העיקר. הפיצוי הגבוה של כפל ארבע וחמישה כולל בתוכו גם ענישה לגנב. ומכאן גם עונש הכפל וארבעה וחמישה. אמר ר' מאיר: בוא וראה כמה גדולה כוחה של מלאכה, שור שבטלו ממלאכתו - חמישה, שה שלא בטלו ממלאכתו - ארבעה.
יש כאן גם הדרכה מוסרית. ראשית כל, יש לדאוג לקרבן. שנית, את הגנב יש לחנך ולא לטאטאו אל מתחת לשטיח בבתי-הכלא מהם הוא יוצא הגנב מדופלם יותר...
עין תחת עין
בתלמוד יש דיון איזה עונש להטיל על חובל חבלה גופנית בחברו, האם עונש מלקות או ממון. עונש המלקות אולי יספק את יצר הנקמה של הנחבל וכן ימחיש לחובל מה משמעותן של חבלות גופניות. אולם מסקנת התלמוד היא: בפירוש ריבתה תתרה חובל בחברו לתשלומין. כלומר טובת הקרבן נחשבת בעיני התורה עדיפה על ענישתו של הפושע בלבד.
ומכאן ההכרח לפרש את "עין תחת עין" כתשלום ממון. כי רק כך בא הקורבן על פיצויו האמיתי. אומנם ראוי הפושע לעונש על מעשיו החמורים, ולכן נקטה התורה בלשון "עין" תחת (ויש לכך השלכות הלכתיות!) אולם כוונתה העיקרית היא פיצוי על עינו הסמויה של הקורבן, תמורה שתאפשר לו שיקום. תפיסת זו, המתייחסת לקרבן בעיקר, הייתה כה פשוטה בעיני התורה עד שלא חששה כלל שמא טועים ומתעים יסלפו את כוונתה ויפרשו את דבריה כעין ממש.
משפטנים מתקדמים כבר שמו לב לעיוות הצדק הנעשה במערכת המשפטית הקיימת, ומן הראוי שיקבלו השראה מהמשפט העברי בבואם לקדם ולשכלל את הצדק במערכת.
גואל הדם
הדבר בא לידי ביטוי גם במעמדו של גואל הדם. במשפט המודרני אין למשפחת הקורבן שום מעמד במשפט הרצח. זכותה של המשפחה לכל היותר לשבת באולם המשפט בשקט ובאיפוק ולהאזין למהלך המשפט. אין למשפחה זכות להתערב בדיון. לא כן במשפט העברי "ושפטו העדה בין המכה ובין גואל הדם". גואל הדם הוא מעין תובע המייצג את דמו של הקורבן. גם בביצוע גזר הדין הוא המצווה לבצע את גזר הדין הן ברוצח במזיד והן ברוצח בשגגה בהשתתפותו בשמירה על הפושע שלא יצא מעיר מקלטו. הפסוק "כי יחם לבבו" לא בא לתת צידוק לגואל הדם ליטול את הדין לעצמו, אלא לשיתופו במערכת המשפט החוקית. מובן מאליו שאין מדובר בגאולת דם פרימיטיבית מחוץ למסגרת החוק. אין כאן שום התחשבות ברגשי הנקם של המשפחה. גואל הדם העברי הוא חלק בלתי נפרד מהמערכת המשפטית, בגלל אותה זווית ראייה הרואה האת הקורבן כעיקר. ענישת הפושע מתגמלת את הקרבן בכך שהיא מחזירה את מאזני הצדק למקומם לאחר שהוטו על-ידי הפשע הנתעב.
כי המשפט לא-להים הוא
קיימת זהות בין המשפט לבין אלוקי המשפט בישראל. לכשתמצי לומר מקופל הרעיון בעצם המלה: א-ל-ה-י-ם, שהיא דו-משמעותית. במשמעות קודש היא אחד משמותיו הקדושים של ה' ומיוחסת למידת הדין, ובמשמעות חול פירושה שופט ודיין (עיין תחילת סנהדרין ב, ב - ג, ב), והא בהא תליא. השופט האנושי יונק את ערכיו המוסריים, הגיונו וסמכותו משופט כל הארץ, בורא העולם ויוצר האדם בצלמו לשם חיים של חסד משפט וצדקה בארץ. מכאן חשיבותם של חיי חברה תקינים לפי התורה. ר"ע אומר "ואהבת לרעך כמוך" - זה כלל גדול בתורה (ספרא, קדושים). והלל הסכים לגייר את אותו גר על רגל אחת באומרו לו, מאי דעלך סני לחברך לא תעביד, זו כל התורה כולה ואידך פירושו זיל גמור (שבת לא, א), ולא פתחה התורה את מצוותיה מיד אחרי עשרת הדברות אלא ב"ואלה המשפטים" (בתוספת ו"ו) להדגיש ולומר מה עליונים מסיני אף תחתונים מסיני (מכילתא, תחילת משפטים). להוציא מליבם של תועים, שהמשפט מקורו בשכל האנושי גרידא, ותפקידו להסדיר את נוחיות החיים החברתיים ויעילותם בלבד. ולא היא. לחיי חברה ישראליים יש י יעוד אלוקי וסדר אלוקי. מידת הצדק האלוקית היא המשערת בשיעור חכמתה העליון את הגבול של זכויותיו, חובותיו ובעלותו הממונית של כל אדם ואדם, ואת צורת הענישה לחורגים ופוגעים בגבול זה. כל סטייה משיעורה המדויק של חכמת האל יתברך, יש בה משום גזל וחמס, המסכנים את קיומה של החברה. ולא נחתם דינם אלא על הגזל (סנהדרין קח, א ורש"י פרשת נח, פרק ו' פס' י"ג), ובצעם בראש כולם (עמוס פ"ט). ולכן אמרו במשנה (אבות פ"א) שהדין הוא אחד מהעמודים שעליהם העולם מתקיים. וכל הדן דין אמת לאמתו נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית (שבת י, א). ר"ל הדיין המכוון לדעת הקב"ה ומיישם את הצדק האלוקי בחיי המעשה נעשה לו שותף ממש כביכול. והדברים עמוקים ונוקבים עד השיתין.
משפט ומוסר
ומכאן השלכה נוספת. המשפט העברי אינו עניין רק לשופטים מקצועיים. כל ילד בישראל לומד נזקי שור ובור, חובל ומזיק. כי המשפט תפקידו גם לחנך את האדם להתנהגות מוסרית. ההלכה היא מוסרית. היא השפיעה על המוסר וכעת המוסר חוזר ומשפיע על ההלכה. גם לפנים משורת הדין הוא הלכה. אומנם לא הלכה המחייבת כל אחד, אך הלכה המציגה רף גבוה בפני שומריה. "ועשית הישר והטוב" נאמר בתורה. זהו אחד ההבדלים הבולטים בין המשפט העברי למערכות משפט אחרות. לא עשה כן לכל גוי. שם מידת חסידות אינה חלק מהקודקס המשפטי. יש הפרדה מוחלטת בין משפט למוסר. לעומת זאת, בתוך מסגרת ההלכה ניתן למצוא המלצה לפנים משורת הדין. היא חלק משו"ע חו"מ. ויש אף שהמלצה כזאת הפכה לנורמה מחייבת, כגון כופין על מידת סדום, שומא הדר, דינא דבר מצרא חיוב בדיני שמים ועוד היד נטויה על האנושות להתקדם הלאה (ולכן נראה לי שלמוסד העבדות הנוכרית כמו שהיה בעבר אין מקום עוד כיום גם לפי ההלכה. אך העקרונות המוסריים שלו ניתנים ליישום עד היום).
כללי הצדק ההלכתיים והחסידותיים ממקור אחד יצאו. אין בין הלכה למידת חסידות אלא רמת חיוב שונה. אך גם זו וגם זו תורה היא שניתנה למשה מסיני.
המשפט במדינת ישראל
מדינת ישראל, כמדינתו של העם היהודי - מן הראוי שישלוט בה המשפט העברי המקורי לדורותיו. כשם שאין להעלות על הדעת אפשרות של מדינה עברית ללא השפה העברית, כשפה הרשמית, ולוח עברי, על שבתותיו ומועדיו, כלוח הרשמי, וזיקה רשמית מפורשת לעם ישראל, כך לא תיתכן מדינה עברית ללא משפט עברי.
עם הקמת המדינה הופחה רוח תקווה בקרב שוחרי המשפט העברי שיקוים בה הכתוב "ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה". ותבוא עדנה למשפט העברי.
האכזבה הייתה קשה ומרה כשהתברר במשך הזמן שהמשפט העברי הולך ונדחק לקרן זווית דווקא במדינת ישראל. אומנם בנושא המעמד האישי ניתנה לבית-הדין הרבני סמכות בלעדית, אולם לצערנו סמכות זו הולכת ומתכרסמת. הנושאים הממוניים המשפחתיים הוצאו ממערכת בתי-הדין והועברו לבתי-הדין לדיני משפחה. פסק בג"ץ תקדימי אסר על בית-הדין האזורי להוציא כתב סירוב כנגד נתבע שסרב לרדת לדין לפניו. לאחר כמה שנים צעד הבג"ץ צעד נוסף ואסר על בתי-הדין הרבניים הרשמיים לדון דיני ממונות. לדעתו, בתי-דין אלו יונקים את סמכותם מכוח החוק של מדינת ישראל שהסמיכם לדון במעמד האישי בלבד ולא בנושאים אחרים. ולא היא. משפט התורה קדם למדינה. זכותה של המדינה שהכירה בבתי-דין אלו, אך סמכותם יונקת מסיני ולא מהכנסת.
אולם ב"ה שלא נטש ה' את עמו ונחלתו לא עזב. אנו עדים לפריחתם של בתי-דין לדיני ממונות אשר כרגע אינם נחשבים לצערנו לרשמיים. יותר ויותר מתדיינים פונים לבתי-הדין האלו. התברר שהם מהירים וזולים יותר מבתי המשפט הרגילים, וכשהדיינים מנוסים ופקחים הם גם יעילים יותר. רבים וטובים מצורבי הישיבות מתמחים בנושאי חושן משפט. מתוך מאגר רב כמות ואיכות זו יצמח לנו אי"ה דור של דיינים וחוקרי המשפט העברי שיצעידו אותנו קדימה.
הסכנה הגדולה ביותר האורבת למערכת משפט היא הפיכתה לתיאורטית בלבד. אם לא משתמשים בה למעשה היא עלולה להתנתק ברבות הימים מהמציאות הדינאמית ולהישאר חנוטה חלילה בגוויליה. מערכת משפט חייבת להיות חיה ופעילה. ב"ה משפט התורה חי ותוסס עולה ומתרחב. משפט התורה חי וקיים!
ויהי רצון שבזכות הצדק והמשפט יישב ישראל לבטח בארצו וארמון על משפטו ישב. וכדברי הכתוב:
צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' א-להיך נתן לך:
_______________________________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








