ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מבואות ללימוד התורה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל
שנותיו הראשונות של בן תורה בעמל הלימוד, הן התקופה בה הוא בונה את היסודות הפנימיים שלו, את הבסיס לדרכו בעבודת ה'. בזמן זה הוא עסוק בעצמו, מרוכז באותו חלק במציאות בו הוא עוסק ועומל - קנין התורה. בשנים אלה הוא דוחה כל השקעה של כוחותיו הרוחניים והנפשיים בחיים ובעשייה מפני השקידה על דלתות לימוד התורה. אפילו מצוות כמו נישואין ובניין הבית הפרטי, שלכאורה מוטלות עליו מזמן שקיבל עליו עול מצוות, נדחות למועד מאוחר יותר. בשנים הבאות, יתגלו יותר גם אהבת החיים, אהבת הבריות, אהבת ישראל ואהבת הארץ. אמנם לפעמים ישנו צורך השעה לצאת ולפעול בעם וכיוצא באלו, אם בשכנוע ואם בהפגנה, אך ברור שהדגש בתקופה הזו הוא העסק בתורה בשקידה ובהבנה עמוקה, ומתוך כך יפוצו המעיינות החוצה.
לעיתים, מצטייר המושג "תלמיד חכם" בעיני התלמיד הצעיר כדמות תלושה במידה רבה מהמציאות, דמות מופשטת ומנותקת. אין פירוש הדבר שאם הוא רואה שהרב אינו תלוש - בזוי הוא בעיניו, אך רב שמצוי בעניינים ומבין בהוויות העולם נראה לו כמין פלא כביכול, ככל שהרב יתמצא פחות בהתקדמות הטכנולוגית - קדוש יאמר לו. התלמידים המתפעמים מקדושתו של הרב, שהוא אינו יודע אפילו מה זה טייפ, ומסבירים לו: "לוחצים פה, ופה", וכבר שלושים שנה יש טייפ בעולם...
תלמיד חכם אידיאלי – מחובר לחיים
הרב קוק מדגיש, שתלמידי חכמים צריכים להיות מחוברים לחיים, להאיר את העולם, להיות אנשים חכמים ונבונים, המעורבים בדעת עם הבריות. כאשר רב אינו יודע איך נראה טייפ או מחשב – לא תמיד זהו ביטוי לקדושה.
חשוב להדגיש, שדברינו עוסקים בהדרכה לכלל. לכל אדם יש את אופיו, תפקידו ועניינו, וכשם שבאוניברסיטה ישנם פרופסורים, שאינם מחוברים להוויות העולם פרט לנושא שהם עוסקים בו, אך בשטח זה הם מגיעים להשיגים – כך יש גם תלמידי חכמים עם אופי מיוחד, 'תלוש' מהוויות העולם. אולם, יש לדעת שלא זה הדֶגֶם לרבים. יתר על כן, תלמידי חכמים כאלו אינם יכולים להיות מורי הדרך. הם יכולים להיות צדיקים גדולים, אך לא מנהיגים. כמובן, תלמידי חכמים אלו הם יכולים להצטרף למנהיגים - אל הקו המרכזי, המתקן את העולם, ולסייע בדבר שבו הם מצויינים.
לכן, לא באנו חלילה בדברינו להוריד מערכם של תלמידי החכמים, אשר בטבעם ובאופיים הם פחות מחוברים למציאות. הבעיה מתחילה בכך שמתייחסים אל תלמידי חכמים כאלו כאל אנשי המופת והדגם האידיאלי של תלמיד חכם. ציור דמות של תלמיד חכם, שהוא במידה רבה תלוש מהמציאות - הולם במידה מסוימת את המצב בגלות, שם היה צמצום של החיים כי לא היו כל כך דרכים לתקן.
שקידת התורה
שקידת התורה היא אחד העניינים, החשובים ביותר בלימוד התורה. אולם, יש לדעת שהרבה פעמים אנשים יכולים להגיע לשקידה לא מתוך מעלה רוחנית, אלא מתוך בעיה נפשית. כיון שמשהו לא תקין בראשו - הוא לומד כל הזמן. למשל, אדם הסובל ממרה שחורה, הוא בדרך כלל מכונס בעצמו, ועוסק בדבר אחד. זהו אדם, שאם ישימו אותו במדבר לקפל עניבות – הוא יקפל חמישים שנה עניבות. שום דבר אינו מעניין אותו, ואין בו רצון לשום דבר, כי הוא בדיכאון. אם פעם אחת משתנה המציאות, ולא שמים לו את העניבה במקום - הוא כועס. בכל פעם שהוא מרגיש קצת את החיים הוא נסוג בעצבנות. הוא רוצה לחזור למשהו מונוטוני, קבוע ורגוע.
אדם הלומד תורה מתוך מרה שחורה יכול להגיע לשקידה עצומה, לישון מעט, לאכול מעט. כיוון ששום דבר לא מעניין אותו - הוא לומד. כל תורתו היא תורה של מרה שחורה, ואחר כך מתבטא הדבר גם בדעותיו. כמובן, גם תלמיד חכם כזה יכול להגיע להישגים.
על הנקודה הזו עמדה החסידות, ואליה היתה מכוונת הביקורת נגדה. בתחילה, בזו החסידים לתלמיד חכם שאין בו שמחה וחיוניות ואינו מעורב בדעת עם הבריות. אלא שגם אצלם הופיעה יותר מאוחר הערכת סוג זה של תלמיד חכם, והם קיבלו מעמד של קדושה.
התורה באה להחיות את העולם והחיים
כאשר הצד המודגש בתלמיד חכם כהדרכה לציבור הוא העסק רק בלימוד, בשקדנות ובהתכנסות בד' אמות – יש בכך להעיד על התפיסה את התורה בכלל כמנותקת מהחיים, בעוד שבאמת התורה באה להחיות את העולם; וכדי להבין את התורה ולהקיפה באופן השלם, צריך להיות אדם חי ובריא בנפשו. הרב קוק כותב במספר מקומות, שצריך להגות בתורה "בטהרת הלב, בגבורה ובצהלה, במתינות, בשקט ושלוות חכמים" (אדר היקר עמ' ט"ז) לפיכך צריך ארץ קדושה, כדי שאנשים יתחברו למציאות בקדושה, ומתוך כך תופיע בה התורה ותחיה את כל העולם. אנשים לא מבינים שתלמיד חכם פלוני, שאוהב לשוחח, לטייל, מתעניין וחוקר בסקרנות כל דבר, ועם זה שוקד בתורה - הוא תלמיד חכם שהחיבור שלו לתורה הוא חזק פי כמה וכמה מאשר אדם נטול כוחות חיים. אדם המחובר לחיים, ויחד עם זאת עוסק בתורה - מעיד על עצמו, שהתורה מחייה אותו, וממילא גם לימודו מתברך.
מה המעלה שבאי ידיעת צורת מטבע?
שאלה : ישנם תלמידי חכמים גדולים שמסופר עליהם שלא ידעו צורת מטבע, ולפי דברינו - מה המעלה בכך?
שתי תשובות בדבר.
הראשונה היא, שאכן ישנם תלמידי חכמים שעולמם הוא פנימי ולא יורד למציאות, אבל הם לא יהיו המנהיגים. רבי יהודה הנשיא, שערך את המשנה על כל הפרטים הדקים ביותר של הההתייחסות למציאות, ודאי ידע צורת מטבע מהי.
ישנו סיפור בגמרא על תלמידים של רב אחד שהיו בשיעור של רב אחר, והוא דיבר על כך שאם הולכים לשוק צריך לקנות ירקות בגודל כזה וכזה, כיוון שבגודל זה הם הכי טובים, וכן הוסיף להם עצות נוספות בענייני קניה בשוק. חזרו התלמידים לרבם וטענו שהשיעור ששמעו היה ביטול תורה. אמר להם: כל שכן שאתם צריכים ללמוד אצלו, שהוא מלמד אתכם לא רק דברים מופשטים אלא גם איך לחיות. ככל שהיתה לתלמידי החכמים הגדולים יותר מנהיגות - כך היו מעורבים יותר בדעת עם הבריות.
עוד יש לדעת, כי כשאומרים על תלמיד חכם שלא ידע צורת מטבע – לא תמיד מתכוונים לכך שהוא מנותק ותלוש מהעולם, אלא שלא התעניין ברכושו האישי. כך מסופר על הרב קוק, שכשבא לפניו עניין כספי, שלח את העסקנים לרב צבי יהודה ואמר: "תלכו אצלו, הוא מומחה בעניינים האלה". הרב לא עסק בטובתו האישית, ולכן לא התעניין בכסף, ואכן כשאנו מדברים בגדולתו של מרן הרב מודגש מאוד הצד הכללי ולא האישי הפרטי.
על כל פנים, יש לדעת שהדרך להיות תלמיד חכם, לא מכריחה אותו לא להכיר צורת מטבע. צריך להחזיר את הדברים לפרופורציות, שיצמחו תלמידי חכמים מלאי חיים, בריאות וקדושה, עם שקידה וצדיקות. זו היא הצורה הבריאה והשלמה להתבונן על הדברים.
הנטייה להציג את דמותו של התלמיד חכם השקדן, שאין עניינו אלא בלימוד התורה - כמודל לחיקוי בפני התלמיד המתחיל, נובעת מהעובדה שאכן בתחילת דרכו של התלמיד עליו להתנתק במידה מסוימת ולשים את הדגש על הלימוד והשקידה. אך כשמוטבעת דמות כזו בדמיונו של התלמיד, ויום אחד הוא מבין שזו לא המציאות, שאין זו הבריאות האופטימאלית, אלא שזה שלב מסוים בהתפתחות הרוחנית - הוא מופתע ומאוכזב, ולפעמים נעשה ציני ביחסו לתורה ונושאיה. זו בעיה, ולכן לא זו הדרך.
הדרך היא לכבד את הדברים האמיתיים. זה נכון שבתקופה הראשונה שאדם בונה את עצמו, הוא מדגיש את היסודות, ולכן אין כל ספק שעיקרן של שנים האלה צריך להיות מוקדש ללימוד בשקידה עצומה. אחר כך מגיע השלב של ההתרחבות וההתעמקות בכל מרחבי התורה והמציאות.
מדוע אנשים כשרוניים עוזבים לפעמים את לימוד התורה?
לדאבוננו הרב, אלו שנשארים ללמוד בישיבה שנים רבות, אינם תמיד האנשים השלמים בנפשם וכשרונם. לפעמים, דווקא האנשים השמחים עם יכולת המנהיגות והכשרונות עוזבים את הישיבה לטובת מקצועות אקדמיים ואחרים. הם מרגישים שהתורה אינה מספקת אותם, ואינה נוגעת להם כל כך. במאמר "העונג והשמחה" 1 , מסביר הרב קוק שצריך לפתוח לאדם את כל מרחבי התורה כדי שימצא את החיים שלו בתורה ויוכל ללמוד בעונג ובשמחה:
על כן מוכרח הדבר שכל הככר הגדול של הרחבתה של תורה יהיה נגול לפנינו בכל רחבו, בכל מקצועותיו השונים והמרובים, למען נוכל להיות מוכנים לכוון את הזמן והנטייה לפי החפץ הפנימי לרוות צמאוננו בערך המכוון בנטיותינו פנימה.
ברור שלא כל אחד מתאים לשקוע בתורה כל ימיו, אך בדרך זו נרוויח שהמעולים ביותר ישארו ללמוד. מתוך כך יהיו "גבורי כח עושי דברו", שמתוך מודעות ואחריות יביאו את דעת התורה לכל חלקי המציאות, בגבורה ובחכמה, וינהיגו את צאן הקדושים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
