ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- היחס למי שאינו שומר מצוות
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
יהודי שבישל אוכל בשבת לחברו, נחלקו האחרונים - אם אסור למי שהאוכל נתבשל בשבילו לאכול מאותו תבשיל או שאפשר להקל בזה. אולם מסעדה או פונדק שמבשלים בקביעות בשבת, ודאי אסור לכולם לקנות מהתבשילים שנתבשלו בשבת, והדבר אסור אפילו למי שהתבשילים לא נתבשלו בשבילם, משום איסור "לפני עיור לא תיתן מכשול" ומשום מסייע לעוברי עבירה (תשובת הכתב סופר, כף החיים סימן שי"ח ס"ק י"ב). לפי זה אם קונים במוצאי שבת או ביום ראשון מוצרים שבוודאי נעשו בחילול שבת, ברור שיש לאסור משום הטעמים הנזכרים.
אולם, יש לשאול - האם מותר לקנות מוצר ממקום שמחללים בו שבת, ואותו מוצר ספק אם נעשה בחילול שבת? וכן יש לשאול - האם מותר לרכוש מוצרים שבודאי לא נעשה חילול שבת, בבית מסחר שעובד בשבת?
נראה לומר, שאם יש מקום אחר שומר שבת, שמוכר את אותו מוצר, בודאי שהן ההלכה והן שיקול דעת ישר מחייב לקנות במקום שומר השבת, ואפילו אם יש קצת טרחה בדבר או הפרש קטן במחיר. אולם אם אין אפשרות להשיג את אותו מצרך אצל שומרי שבת, אלא רק בעיר אחרת, נמצא שהקנס הוא לא כנגד מחלל השבת אלא כנגד הצרכן שומר השבת שחייב בטרחה גדולה ופעמים יישאר ללא אותו מצרך. לפיכך - אם אפשר להימנע מקניית אותו מצרך, כגון שהוא מותרות ואיננו חיוני, נראה שיש בזה מידת חסידות להימנע מקנייה, אבל המיקל לקנות אין למחות בידו. ועוד נראה, שבמקום שהציבור הדתי מתארגן שלא לקנות אצל מחללי שבת, יש להצטרף אליהם כדי שלא לפרוש מן הציבור.
ובודאי שאם היינו זוכים, והציבור הדתי היה נמנע משירותים שיש בהם חילול שבת, היינו יכולים להציל את כבודה של השבת בקלות, ומונעים ממחללי השבת את חילול השבת שאין בו תועלת. ובזאת יש קריאה לכולנו להתארגן סביב שמירת השבת והארגונים הפועלים למענה. ובזכות שמירת השבת נזכה לגאולה בקרוב אמן כן יהי רצון.
הרב ראובן הילר - אופן המאבק בחנויות מחללות שבת
המאבק על צביונו של הרחוב במדינתנו ביום השבת הינו עתיק יומין. מצאנו שתי שיטות לבצעו: מחד, שיטתו של רבי עמרם בלוי מנטורי קרתא, שהלך לקולנוע אדיסון ברחוב ישעיהו, הכניס את ראשו לתוך אשנב הקופה, וכך למרות החבטות שספג, מנע בכוח את פתיחת הקולנוע בשבת. השיטה השניה, מעדיפה השפעה בדרכי נועם, כמו זו של רבי אריה לוין שהלך וישב בפתח חנותו של מחלל השבת, עד שהלה התבייש והחליט לסגור את חנותו.
במקום רבנותי תמיד התלבטתי - איזו משתי השיטות עדיפה. האם לעבור בסמוך לחנויות מחללות שבת, ולברך את בעליהם בברכת "שבת שלום", ואולי אף להוסיף כמה מילים - "אשמח אם תסגור את חנותך בשבתות", או שמא מוטב לשכנע את ראש העיר לשלוח פקחים, שיאכפו את החוק ויקנסו את העבריין הפותח בשבת. שאלה מקומית זאת הינה מהותית מאד במאקרו במובן הלאומי. האם נאבק על השבת דרך הכנסת, נחוקק חוקים, נתקן תקנות וכך נשמור על דמות השבת במדינה, או שננסה לחולל שינוי בתוכן החיים החברתי במדינה - דבר שיוביל לשמירה גדולה יותר של השבת? האמת כמו תמיד, הן במישור הלאומי והן במישור המוניציפאלי נמצאת אי שם באמצע, אך השאלה על מה לשים את הדגש?
לאחר כמעט 60 שנות מדינה, שבהם הממסד הדתי ניסה להשפיע על אווירת השבת באמצעות חקיקה כוחנית, חובה עלינו לבחון בכנות - האם דרך זו נחלה הצלחה. דומה, שמבט מפוכח על המציאות ילמדנו, שדרך זו נכשלה בגדול. חילול השבת הן במישור הלאומי והן במישור המוניציפאלי הינו ממש קטסטרופה. מסעדות ופיצוציות פתוחות בכל הערים, ואין כמעט אף ראש עיר שמנסה לסוגרם. בפריפריות (געש, שפיים, בילו, צ'קפוסט ועוד) פועלים בתי מסחר באופן חופשי ושבתינו הפכה לחול. עלינו לשנות את הדרך! עלינו לעסוק בעיקר בחינוך ובהסברה על ערכה של השבת, ולחדול מחקיקה כוחנית שבין כה וכה אינה מביאה תועלת. עלינו להאהיב את השבת על הציבור החילוני, לתת לו עושר רוחני ביום מיוחד זה, כך שהוא יחוש בעצמו, שעריכת קניות בשבת הינה בזבוז עצום של אוצר יקר ערך. דרך זאת נראית ארוכה ומייגעת, אך היא דרך ארוכה שהיא קצרה, ורק בה נצליח בעזרת ה' לרומם את דמותה של השבת במדינתנו.
הרב יהושע מרדכי שמידט - צדיקים ילכו בם!
אחת השאלות השכיחות, אצל כל מי שדר בעיר, שלצערנו לא כל תושביה שומרי שבת, היא - האם לעבור ברמזור אדום בשבת, בזמן שאין תנועה בכביש? מחד - העמידה ברמזור יש בה מן ה"התחשבות" בחילול השבת, מאידך - חציית הכביש ברמזור אדום יכולה לגרום לחילול ה'. שאלה זו היא דוגמא לשאלות רבות, שצצות ועולות במגעינו עם חילול השבת. בשורות הבאות נעמוד על דרכנו בנושא.
נאמר בתורה: "ושמרתם מצוותי ועשיתם אותם אני ה', לא תחללו את שם קודשי, ונקדשתי בתוך בני-ישראל אני ד' מקדשכם" (ויקרא כ"ב). מסמיכות הפסוקים שמדברים על קידוש ה' וחילול ה', אנו למדים שרק חבל דק מפריד ביניהם ונדרשת זהירות רבה, על מנת שמצד אחד לא נחלל חלילה את שמו של הקב"ה שאנו מצווים לקדשו, לרוממו ולהגדילו, ומצד שני שלא נירתע מלקיים בפרהסיא דקדוקים במצוות ובהלכה מחשש חילול ד', "מה יאמרו"!
למעשה - כיצד עלינו לנהוג? לעניות דעתי, נראה לחלק בין הנהגה פרטית של אדם בינו למקום ובינו לחברו, ובין מחויבותנו כלפי הקב"ה, או שהוא צורך רבים. מחד - כותב הרמב"ם (יסודי התורה ה'): "ויש דברים שהם בכלל חילול ה' והוא שעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות, דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם. ואף על פי שאינם עברות הרי זה חילל את ה'... צריך שידקדק על עצמו ויעשה לפנים משורת הדין", ומכאן נלמד לאדם דתי בפני אדם חילוני, שצריך משנה זהירות בקיום המצוות ואפילו בדבר שאינו מצווה או עבירה, כדי שיקדש את ה'. וכפי שממשיך וכותב הרמב"ם: "אם דקדק החכם על עצמו והיה דיבורו בנחת עם הבריות ודעתו מעורבת עימהם ומקבלם בסבר פנים יפות... עד שימצאו הכל מקלסים אותו ואוהבים אותו ומתאווים למעשיו הרי זה קידש את ה'".
מאידך - אומרת הגמרא (ברכות כ.): "במה שונים אנו מהראשונים, שלראשונים היו נעשים ניסים - שראשונים היו חולצים מנעליהם ומיד היה יורד גשם, ואנו צווחים ולא נענים? ועונה הגמרא: ראשונים מסרו עצמם על קדושת השם! ומביאה הגמרא שם דוגמא על רב אדא בר אהבה שקרע בגד של אישה ברחוב משום חשש כלאים (בסוף התברר שמדובר בכותית). ואומר רש"י: "במי שמבזה עצמו על קדושת השם לפשוט בגד כלאים בשוק. זאת אומרת, הגמרא מנחה אותנו לא לחשוש ל"מה יאמרו", ודווקא זה קידוש ד'. אם כן הגמרא סותרת את המסקנה שהסקנו לעיל, שחוששים למה יאמרו?
אלא, שהתירוץ נעוץ בדברי הרמב"ם בהלכה י': "כל הפורש מעבירה או עשה מצווה, לא מפני דבר בעולם, לא פחד ולא יראה ולא לבקש כבוד, אלא מפני הבורא ברוך הוא הרי זה מקדש את ה'". כלומר, בדבר מצווה אין לחשוש ממה יאמרו, ובתנאי שיעשה זאת לשם שמים.
ונסכם את התנאים: א. בן אדם למקום, ציווי התורה, 'ה' הוא המלך', בלי פחד! ב. עלינו לתקן מידותינו כבסיס לקידוש ה'. ואם נעשה כן יאמר עלינו "ישרא-ל אשר בך אתפאר".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
