ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
מדוע תושבי שדרות מופגזים וצה"ל לא מצליח לשים לכך קץ? האם אין לנו כלי נשק משוכללים, טובים בהרבה מאשר לאויבינו? האם אין לנו מודיעין עדכני על מקומם של ראשי החמאס?
הבעיה נעוצה בחולשה המוסרית שאחזה בנו. בעבר, כשלצה"ל היו פחות אמצעים, הצלחנו לרסק את אויבינו. כיום, עם כל הצבא הגדול והציוד החדיש, איננו מסוגלים להכריע את אויבינו, מפני שבית המשפט הניח על ידינו סייגים שכאלה, שאי אפשר יותר לנצח.
לפני כחמש שנים, חיל האוויר הפציץ בעזה את ביתו של אחד מראשי המחבלים, סלאח שחאדה. בהפצצה הוא נהרג יחד עם עוד 14 בני אדם, חלקם ילדים, רובם מבני משפחתו. אם היינו ממשיכים במדיניות זו, תוך חודשים ספורים רוב מנהיגי החמאס היו נהרגים. מעטים היו מוכנים להמשיך ולהתנדב לארגון שכל חבר בו מסכן את עצמו, את משפחתו ואת שכניו, ותנועת החמאס הייתה מחוסלת. במצב נורמאלי, פעולה כזו הייתה אמורה לקצור שבחים מכל עבר. אפילו אויבי ישראל היו מעריכים אותה על כך.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
172 - בדרכי נועם
173 - גוזרים את דיננו
174 - עוד על צניעות בלימודים
טען עוד
אולם לא כך היתה עמדת בית המשפט העליון. גורמים בשמאל הקיצוני הגישו שתי עתירות - האחת כנגד עצם מדיניות החיסולים, והשנייה בדרישה לחקירה פלילית כנגד מפקדי הפעולה.
בית המשפט יכול היה לדחות את עתירתם על הסף, ולטעון בצדק כי כך היא דרכה של מלחמה, וכאשר האויב מסתתר בין אזרחים, אין ברירה אלא לפגוע בו יחד עם הסובבים אותו. כך נהגו כל המדינות בכל המלחמות, והדבר אף מעוגן בחוק הבינלאומי. במקום זאת החלו לדון בעתירה בכובד ראש, תוך השמעת ביקורת על מדיניות החיסולים. אגב, לא נתפלא אם יתברר שגורמים בתוך בית המשפט מתאמים עם ארגוני השמאל הקיצוני את הגשתן של עתירות אלה, כדי לשנות את מדיניות הביטחון.
מאותה שעה לא ניתן היה להמשיך במדיניות החיסולים. המחבלים ידעו שכל זמן שהם מוקפים בבני משפחה, חייהם בטוחים. כך ניצלו רבים מראשי החמאס, ולעומת זאת נהרגו מאות מתושבי ישראל ואלפים נפצעו בפיגועים שארגון החמאס המשיך לבצע.
תפישתם המוסרית של רוב אזרחי ישראל טובה וצודקת בהרבה מתפישתם של שופטי בית המשפט העליון. הציבור הרחב מבין שיש ליהודים זכות להתקיים בארץ ישראל, ואף מותר ליהודים לנצח את אויביהם.
אך כל זמן שהציבור לא יבין עד כמה עמדותיו של בית המשפט מזיקות, נאלץ כולנו להמשיך לסבול. בשנת תש"ס, כ-74% מקרב הציבור היהודי הביע אמון רב בבית המשפט העליון. לפני מספר שבועות פורסם (ב'הארץ') כי התמיכה ירדה ל-51%. זו בהחלט התקדמות, אך עדיין רחוקה מכדי לשנות את המצב. לכן חשוב לחזור ולהזכיר את אשמתו של בית המשפט במצבנו הביטחוני הלאומי.
אשמת הממשלה והכנסת
כמובן שבית המשפט אינו האשם היחיד, ואפילו לא העיקרי. עמדת המדינה היא הבעייתית. במקום שנציגי משרד הביטחון יטענו לפני בג"ץ כי הכרחי להפגיז את בתי המחבלים, וללא כך תימשך המלחמה עד אין קץ, הם טענו כי השתדלו שלא לפגוע באזרחים, וכי מכאן ולהבא יזהרו יותר. במילים אחרות, נציגי המדינה התכופפו בפני הרוח הנושבת בבית המשפט, ובכך ויתרו על זכותה של מדינת ישראל לנצח את אויביה.
מן הסתם יטענו השרים וחברי הכנסת להגנתם כי היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה יחד עם פרקליטות המדינה מעכבים אותם מלהגשים את מדיניותם, וכל אימת שהשר מבקשם מהם לייצג עמדה ביטחונית ישראלית ברורה, הם טוענים כי אין סיכוי שתתקבל בפני בית המשפט. ואע"פ כן אין זה מנקה את הממשלה והכנסת מהאחריות הראשית. הלא היועצים המשפטיים עובדים אצל הממשלה, ולא הממשלה אצל היועצים המשפטיים. כאשר היועצים המשפטיים אינם מוכנים לבטא את עמדת השר, עליו לפטרם.
ואם אכן החוק הישראלי לקוי, אזי בכוחם ליזום חוק "מלחמה בטרור", ולקבוע בו מפורשות כי צה"ל יפגע בכל מחבל שמסתתר בתוך אוכלוסיה אזרחית, וכי האחריות על הפגיעה באזרחים תהיה מוטלת כולה על המחבלים או החיילים המסתתרים ביניהם. ניתן בקלות לגבות חוק זה בסימוכין מן המשפט הבינלאומי.
ניתן גם להוסיף ולקבוע בחוק כי בעת חירום, וגם בעת מלחמה מוגבלת, תינתן למפקדים בשטח יותר סמכות להחליט במי לפגוע. כמו כן תיקבע חסינות מוחלטת למפקדים וחיילים מפני כל תביעה משפטית, כל זמן שאין הפרה בוטה של הכללים הבסיסיים ביותר.
הממסד הממלכתי האנטי ישראלי ביותר
תאמרו, אם כך מדוע להאשים את בית המשפט? מפני שגם השופטים יכלו להשתמש בכללי הצדק הבסיסי ובתקדימים בינלאומיים למצבי מלחמה, ולתת לישראל לנצח את אויביה. ואחרי שבחרו עמדה אנטי ישראל, ועוד באצטלה של מוסריות, יש להוקיעם. אפשר לומר כי בית המשפט הוא כיום הממסד הממלכתי האנטי-ישראלי ביותר במדינת ישראל.
הוקעתם תקל על חברי הכנסת ליזום חקיקה שתשים סכר בפני בית המשפט. הוקעתם גם תעודד את הממשלה לשנות את הרכבו של בית המשפט.
יש לציין כי מספר שופטים אינם שותפים לעמדותיו האנטי ישראליות של בית המשפט. אולם גם הם אינם מעיזים לעמוד כנגד עמדת הרוב האנטי ישראלי, אלא מסתפקים בנקיטת שיטות של השהייה ביחס לעתירות שכאלה.
שאלה לחברי הכנסת הימניים
האם שמעתם על אחד מחברי הכנסת הימניים שהעלה הצעת חוק, שתסדיר באופן חוקי את מלחמתה של מדינת ישראל באויביה הנוכחיים?
האיסור לדון בפני בתי משפט חילוניים
נצטווינו בתורה (שמות כא, א): "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", ופירשו חז"ל (גיטין פח, ב): "לפניהם" היינו דווקא לפני דייני ישראל, ולא לפני דייני גויים. ואפילו אם במקרה דייני הגויים פוסקים באותו עניין כדין תורה, מכל מקום אסור לילך לדון בפניהם, שנאמר (דברים א', י"ז): "כי המשפט לאלוקים הוא", ודייני ישראל הסמוכים איש מפי איש עד משה רבנו ע"ה פוסקים הלכה בשליחות אלוקית.
גם בתי המשפט שבמדינת ישראל דינם כדין "ערכאות של גויים", הואיל ושיטת המשפט שלהם אינה על פי תורת ישראל. וגם עליהם חלים דברי הרמב"ם (הלכות סנהדרין כ"ו, ז'): "כל הדן בדייני נכרים ובערכאות שלהן, אע"פ שהיו דיניהם כדיני ישראל, הרי זה רשע, וכאילו חרף וגידף והרים יד בתורת משה רבנו". אמנם "דינא דמלכותא דינא", כלומר מותר לשלטון המקובל לחוקק חוקים ולתקן תקנות, ואף בתי הדין הרבניים בבואם לפסוק הלכה צריכים להתחשב בחוקים אלו כמחייבים. אך מכל מקום, ברור שאין לשום מלכות או שלטון תוקף לבטל באופן גורף את המצווה לדון בפני דייני ישראל בדין תורה. לפיכך כל סכסוך צריך להתברר בפני דיינים שדנים על פי התורה.
וגם כאשר הנתבע מסרב להישפט בפני בית דין כשר, עדיין נשאר האיסור לילך לערכאות בתוקפו, עד אשר יבוא התובע לפני בית דין או רב שעוסק בדיני ממונות, והם יתנו לו רשות לילך לערכאות כדי להציל את ממונו. רק לאחר קבלת רשות יוכל לתובעו בערכאות, מפני שבאופן זה הוא אינו עובר על מצוות התורה לדון בפני דייני ישראל, שכן הלך ל'ערכאות' ברשות דייני ישראל (רמב"ם שם, ועיין בספר 'דיני ממונות' לרב בצרי, ח"א שער י' פרק ה').
חיזוק בתי דין לממונות
כדי לחזק את בתי הדין לענייני ממונות, יש צורך שבתי הדין יהיו זמינים ומסוגלים לסיים כל דיון תוך זמן קצר. וכפי שאמרו חכמים (ע' סנהדרין ז, א), שהסכסוכים שבין אדם לחבירו דומים לסדק בסכר, שבתחילה אפשר לסותמו בקלות, ואם לא יסתמוהו מיד, הסדק יתרחב, ומים רבים יחלו לשטוף דרכו, ואז כבר לא ניתן יהיה לסתום את הסדק, מפני שהסכר כולו יקרוס בשטף המים. כך המריבה, אם פוטרים אותה בתחילתה, שני הצדדים מתפייסים וחוזרים להיות חברים. אך אם לא פטרוה בתחילתה, הרי השנאה נקבעת בלבבות וקשה מאוד להוציאה. לכן הזהירו חכמים שלא לענות את הדין, היינו שלא לעכב את מתן פסק הדין (עיין אבות ה', ח').
מצוות התורה שיהיו בתי הדין זמינים
וכן צוותה התורה להעמיד שופטים בכל עיר ועיר, שנאמר (דברים ט"ז, י"ח): "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך". והשופטים צריכים לשבת בשער העיר, במקום שבו כל העם עוברים, כדי שיהיו זמינים לכל, וכך כל סכסוך יוכל להתברר לפניהם מיד. ואף פסק הדין היה מתבצע במהירות, ואם היה אחד מהנידונים מסרב לקיים את הדין, היו השוטרים שעומדים לרשות בית הדין אוכפים באופן מיידי את המשפט.
בתחילה לא היו ימים מיוחדים שבהם בית הדין היה יושב לדון, אלא בכל ימות החול היו יושבים מן הבוקר ועד הצהרים (רמב"ם הלכות סנהדרין ג', א'). ואחר תקנת עזרא היו יושבים בכל יום שני וחמישי, שכן ראה עזרא שברוב המקומות אין צורך לדון בכל יום. וקבע לדון בימי שני וחמישי, מפני שאז היו בני הכפרים מגיעים לערים, וכך יכלו גם בני הכפרים לברר את סכסוכיהם בפני השופטים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
