ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסתר בת רחל
באחת מנסיעותיו של הבעל שם טוב הקדוש, אמר כרגיל, לאלכסי העגלון לעזוב את מושכות הסוסים, ולתת להם למשוך את העגלה. לאחר לילה שלם של נסיעה, נעצרה העגלה במפתיע ליד עגלה אחרת, הבעש"ט ירד בזריזות ופנה לשוחח עם אדם שישב בעגלה השניה. לאחר שיחה קצרה חזר לעגלה ואמר לתלמידים כי הם חוזרים חזרה לביתם. התלמידים שרצו מאוד לדעת מה פשר הנסיעה ומיהו אותו אדם, ערכו ביניהם הגרלה מי ישאר כדי לחקור את היהודי, היות וחששו כי יתכן והם נמצאים במרחק רב מביתם, שהרי ידעו כי יש לרבם הנערץ קפיצת הדרך, וכי יתכן ועברו בלילה אחד מרחק רכיבה של מספר ימים.
התלמיד שנשאר פנה מיד אל היהודי וביקש ממנו לספר לו את תוכן שיחתו עם הבעש"ט. לאחר היסוס הסכים היהודי וסיפר לתלמיד את המעשה הבא: "לפני שנים רבות היה לי חבר שהיה ביש מזל גדול, בשום תחום אותו ניסה לא הצליח, ומשפחתו פשוט רעבה ללחם, כפשוטו. יום אחד החלטתי לעזור לו, נתתי לו הלוואה גדולה ושלחתי אותו לחבר בעיר אחרת על מנת שידריך אותו בענייני מסחר, ואכן החבר העני הצליח מאוד ותוך זמן קצר שמעתי כי התבסס ואף מתחיל להתעשר. לאחר כשנתיים הגעתי לאותה עיירה ונכנסתי לבקרו, חברי כמובן שמח לקראתי ויצא על מנת לערוך לפני שולחן מלא כל טוב. במהלך ההמתנה שמתי לב כי חברי השאיר ארנק תפוח על השידה בחדר ללא השגחה". תלמיד הבעש"ט שם לב כי בשלב זה קולו של היהודי נעשה חלוש ונוגה. "רציתי ללמד את חברי שיעור לחיים, דברי ערך אין מפקירים! לכן עלה בדעתי לקחת את הארנק אלי, וכשחברי יחזור וישים לב להעלמות הארנק אוכיח אותו על חוסר אחריותו. אולם כשחזר לא שם לב לארנק שנעלם, ואני החלטתי לקחת את הארנק איתי ולהשיבו יותר מאוחר לאחר שישים לב". קולו של היהודי נשבר, אך הוא המשיך: "אולם פה העניינים השתבשו, לאחר שעה קלה גילו בני הבית את דבר העלמות הארנק והקימו קול זעקה, ובשלב זה התביישתי להחזיר את הארנק בחשש שיחשבו שגנבתי אותו, וכעת מתוך פחד אני מחזירו". היהודי נאנח, שתה מעט מים מבקבוק שהיה לידו, והמשיך בסיפורו: "ניסיתי בכל מיני הזדמנויות להחזיר את הארנק בלי שירגישו אך ללא הצלחה. הערב ישבתי פה בעגלה וחשבתי לעצמי שאם אין לי איך להשיב את הארנק אז לפחות אשתמש בכסף לצורך עסקיי, ואז הגיע בדיוק הבעש"ט. הרבי אמר לי שהמעשה שעשיתי הינו חמור מאוד היות וגם לקיחה על מנת להחזיר נקראת גזילה, והיות ועבירה גוררת עבירה, אני עוד הולך להשתמש בכסף ולא להשיבו כלל. הוא אמר לי שאם אסע מיד לביתו של חברי הוא מבטיח לי שאוכל להשיב את הארנק בלי שאף אחד יחשוד בי שאני גזלן". התלמיד התלווה אל האיש בדרך אל ביתו של החבר וראה כיצד הוא נכנס אל החבר נותן לו את הארנק, והחבר מקבלו מידו בטבעיות רבה בלי לשאול כלום ובלי להראות שום סימני כעס, בדיוק כפי שאמר הבעש"ט.
מצוה להורות
אם הגזילה שגזל נמצאת וקיימת עדיין בעולם כפי שהיתה בזמן הגזילה או הגניבה, יש להשיבה. אולם אם כבר כלתה, או השתנתה, או שזה מסובך מאוד להשיבה כגון שגזל קורת עץ והשתמש בה לבנייה, ישיב את סכום הכסף שהיה החפץ שווה בזמן שגזלו וגנבו. וחייב להשיב גם אם הנגזל לא ידע שנגזל ממנו או לחילופין אם ידע והתייאש מהגזילה.
אם הנגזל מת, ישיב את הגזילה או הממון ליורשיו של הנגזל.
אם גזל את הרבים, כגון שלקח משהו ציבורי, או מעל בכספי הכלל, היות ואינו יכול להחזיר את הגזילה בדיוק למי שלקח ממנו, יעשה צורכי רבים בסכום אותו חייב.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
32 - מצות עשה לעשות מעקה לגגו
33 - מצווה להשיב את הגזלה
34 - ראשון הכהן
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
